"חשבתי מה אני אגיד בריאיון הזה, ואמרתי לעצמי שבמקום להפוך את זה לעצוב, אני הולכת לעשות לחברה שלי פדיחות. כי ככה היא אוהבת ואני יודעת שכשהיא תחזור היא תסתכל והיא תהיה כזה: 'אוי, איזה מפגרות'", ככה פותחת סתיו בן לולו, חברתה של רומי גונן בת ה-23, שנחטפה מפסטיבל נובה ברעים ב-7 באוקטובר.
סתיו, אור פליישמן וקסם גולדשטיין מלצרו יחד עם רומי במסעדת "שה ויוי" בתל אביב. למרות הכאב הגדול והגעגועים שלא מרפים, החברות של רומי לעבודה שומרות על הרוח השמחה והאנרגטית שלה.
"מתחברת תוך שנייה וחצי לכולם"
בקיץ האחרון נפתחה מסעדת "שה ויוי" בתל אביב. רומי, סתיו וקסם נמנות על צוות החלוץ של המלצריות במקום ומאז הפכה רומי לאחת העובדות הבולטות - מרכז חברתי של ממש.
הפגישה בינינו נפתחת בסשן חיקויים של רומי שבו משתתפות כל יושבות השולחן. "מי נתן למשוגעות האלו לעשות עליי ריאיון?", מחקה אותה סתיו, "יש לה טונציה מאוד ספציפית", היא מבהירה וממשיכה בחיקוי. "היא יכולה לבוא לשולחן ולהגיד להם 'היי, אני מלצרתי אתכם לפני שבוע, אתם עדיין זוכרים אותי?' יש לה קול גבוה ומילים שנמשכות ונמשכות והכול בהתלהבות, או בעצבים. זה או שאתה תופס אותה ב'קטע של 'יאאא! זו המשפחה שלי! בואו תגידו להם שלום' או שתופסים אותה בכזה, 'איזה שולחן מגעיל!'" וקסם ממהרת להבהיר: "אבל היא גם ממש מתקררת תוך שנייה וחצי".
"כולנו הגענו ממסעדה אחת, ורומי הגיעה ממסעדה אחרת. אז היא הייתה אחד היחידים שאף אחד לא הכיר", מספרת קסם. "עוד לא היתה לה דירה ובפעם הראשונה שפגשתי אותה היא שאלה אותי אם יש דירה שאני יודעת שמתפנה. בתוך שבועיים והיא הפכה להיות המלצרית שהכי קרובה אליי, יותר מהחברים שהגעתי איתם".
"רומי היא היא אנרגיה גדולה, אי אפשר להגיד את זה על כל אחד. גם בשמחה וגם בפחות, היא באנרגיה גדולה, ואתה לא יכול להתעלם ממנה", ממשיכה קסם לתאר את חברתה. "היא מתחברת תוך שנייה וחצי לכולם, והיא נלחמת בשביל אנשים. כלומר, מתעצבנת בשביל אנשים. בתור מנהלת משמרת אני מקבלת ממנה מלא תלונות שלא קשורות אליה, קשורות לדברים שהיא ראתה מימין ומשמאל, ושנראה לה שמפריעים לאחרים. היא תבוא ותגיד לי שזה לא בסדר ושעכשיו 'תלכי ותסדרי את זה'".
"יש לה חוש צדק מפותח והיא מאוד דעתנית", מבהירה גם סתיו. ואור, חברה נוספת, מוסיפה: "יש גם דיסוננס בין זה שהמקום שהיא תופסת בחלל גדול, בזה שכשהיא מדברת כולם מקשיבים לה, לבין זה שהיו מלא פעמים שהיא הייתה נורא ביישנית. לפעמים אתה רואה אותה כזו מכווצת, קטנה וחמודה והיא פשוט הכול מהכל".
"שמענו מה קרה ופתחנו חמ"ל"
רומי גונן הייתה במה שניתן להגדיר כ"בין טיולים". אל "שה ויוי" הגיעה היישר מבית הוריה בכפר ורדים שבצפון, זמן לא רב אחרי שחזרה מהטיול הגדול בדרום אמריקה - שעליו היא לא הפסיקה לדבר, מספרות החברות לעבודה. הן מספרות שהעבודה במסעדה באה לממן את הטיול הבא, במזרח הרחוק, שאליו תכננה לצאת בחודשים הקרובים, וכבר החלה לארגן אותו ואף מצאה עבודה בהונג קונג.
למרות כל זאת, את העבודה הזמנית במסעדה היא לקחה מאוד ברצינות. עד כדי כך רצינות שבערב שמחת תורה, כמה שעות לפני שיצאה לפסטיבל נובה, שממנו נחטפה, היא הגיעה לסייע לחברותיה בעומס של משמרת ערב החג, למרות שכלל לא הייתה אמורה לעבוד באותו ערב.
"זה היה הדיבור שבועיים מראש, שיש מסיבה ו'אני לא עובדת בערב' ו'מה אני אלבש, אני לא יודעת'. כולנו ידענו שהיא שם, אבל לא ידענו איפה המסיבה", מספרת אור. "אחת ההודעות הראשונות שלי הייתה לרומי, כי הבנתי שהיא במסיבה. ראיתי שהיא לא עונה לי וכל כולי קיוויתי שאולי היא לא הלכה בסוף למסיבה, כי היא עבדה בערב. ואז יצרתי קשר עם קסם ופתחנו חמ"ל".
"הטלפון שלי קרס לחלוטין", מאשרת קסם. "דיברתי עם מאות אנשים, בכל הקבוצות. שלחו לי תמונות של גופות. דיברתי עם ג'סיקה, בת הזוג של בן, שניסה להוציא אותם מהמסיבה, ודיברתי עם בחור בשם רמי שהיה שם. דיברתי עם כל מי שהצלחתי. אימא שלה באיזשהו שלב שאלה אותי אם יש חדש. אני אישית הייתי באובססיה יומיים, לא כל כך טובה, עד שהבנו מה קורה. אבל זה היה יומיים משוגעים".
"כתבתי לה הודעות אחרי שנחטפה"
ולמרות התחושות הקשות, מאז שחזרה המסעדה לעבודה סדירה לפני מספר שבועות, מתנהלים הדברים באופטימיות עצובה. בכניסה למקום, ממש על קרן הרחוב, הועמד שולחן הממתין לרומי, כולל הצלחת והסכו"ם. המיצב באופן טבעי מעורר את סקרנות הסועדים והמלצרית החטופה נעשתה לשיחת היום.
"היינו מתרגשות לעבוד אחת עם השנייה", אומרת סתיו על רומי. "בשבוע הראשון, אחרי שחזרתי לעבוד והיא לא הייתה פה, עדיין הייתי כותבת לה בווטסאפ. אם אני מראה לכם את השיחות שלי איתה עכשיו בוואטסאפ, אתם מתים. אני שולחת לה 'רומי, את לא מבינה מה השתנה פה'. אני שולחת לה תמונות, אני שולחת לה הקלטות שלי בדרך חזרה ממשמרת באוטו. אני מרגישה שהיא עדיין נוכחת ושהיא עדיין צריכה לשמוע מה קורה. מבחינתי היא בחופשה".
"לי לקח הרבה זמן לחזור לעבוד", אומרת אור. "רק בשבוע שעבר חזרתי כי פחדתי, ממש פחדתי להיות פה בלי שהיא פה. והייתי פה ביום שפתחו (מחדש את המסעדה אחרי פרוץ המלחמה - י.כ.), כי עברתי להגיד שלום וראיתי שהכינו את השולחן שלה, שמחכה לה. אני מאוד מעריכה את זה שלקוחות שואלים עליה. הם אומרים 'ראיתי את השולחן, מה היא עבדה פה?' ושואלים עליה וזה מציף כל פעם מחדש".
"אני יכולה להגיד ששיחה כזאת עם שולחן גורמת לי לצאת מאיפוס על מה שעשיתי עם כל הארבעים שולחנות האחרים", מודה אור. "זה רגע שעושה פאוזה למשמרת ואז צריך לחזור אליה חזרה".
"אני חושבת שזה קולקטיבי. אנחנו חברות של רומי וזה מאוד קשה לנו", אומרת קסם האחמ"שית. קסם מדברת על אות החיים שקיבלה המשפחה מעזה. לאחר שחרור חלק מהחטופים סיפרה אימה של רומי, מרב לשם-גונן, שהיא קיבלה מידע מחטופים ששוחררו, שלפיו רומי נראתה בעזה בחיים. "היא פצועה קשה, אבל היא נראתה השבוע והיא בחיים", סיפרה.
"כשפרסמו את זה", אומרת קסם, "אז הייתי כאן ועשינו סגירה מאוד אישית וסיפרתי לירון (מנהל המסעדה) והוא התחיל לבכות".
"היא כדור אש כזה שמתחמם"
מי שהפכו לעוגן של אופטימיות וחשיבה חיובית לחברות המודאגות של רומי לעבודה הם דווקא בני המשפחה שלה ובראשן מרב, אימה של רומי, מרב לשם-גונן, מי שהפכה לאחת הדוברות המרכזיות מבין משפחות החטופים. "כשדיברתי עם ההורים שלה ועם אח שלה, אז כזה בעיקר הסתלבטנו על זה שחמאס התעסק עם הבחורה לא נכונה כי כבר אנחנו מכירים את רומי, היא לא פראיירית, היא ממש לא פראיירית", מספרת סתיו. "היא כדור אש כזה שמתחמם. הפנטזיה שהלוואי וזה ככה, כמו שאנחנו אומרים אני מנסה כמה שפחות כאילו לחשוב ברצינות על מה היא עוברת שם".
"כל התמודדות היא טובה, אבל קשה לי קשה לי עם הבדיחות וקשה לי לחשוב על זה. ברמה שזה מגיע לי לחלומות", משתפת קסם. "פעם אחרונה שחשבתי על זה ממש הרגשתי שאני הולכת להתעלף. מאוד מאוד קשה לי לחשוב על מה היא עוברת שם. היא עדיין ילדה בת 23. יש לה אימא ויש לה אחים וחברים ויש לה סבא וסבתא. קשה לי להגיע למקום הזה, הקליל".
"משהו במה שהמשפחה שלה משדרת הוא הכי חזק ואופטימי", אומרת אור. "אם לרגע אני בורחת למחשבות שהן לא טובות, אני שומעת את מרב מתראיינת שוב אני מתחזקת ברמות. ואני גם משתדלת לברוח מהמחשבות הלא טובות. כי אני משתדלת לקחת את זה איך שהמשפחה שלה לוקחת את זה ורוצה להיות איתם באופטימיות ובמחשבות החיוביות, כי להיכנס למקומות… והנה אני דמעות בעיניים רק מהתשובה הזאת".
וסתיו מסכמת: "אנחנו גם חייבות את זה למשפחה שלה, אם הם מצליחים להישאר במוד הזה, אז אני לא מרגישה שיש לי אופציה לחשוב מחשבות שהן יותר שליליות. זה לא מגיע להם, ממש לא".
לפניות לכתב: yoghevk@n12.tv