אחרי טיפולי הקרנות כשהיא מרותקת למיטת האשפוז של מחלקת רדיותרפיה ברמב"ם, ציינה דלית שלמה, בת 43, תושבת קריית אתא, את טקס הברית של בנה שזה עתה נולד. בצירוף נסיבות מצמרר, יום לאחר שילדה את התינוק שחיכתה לו שנים, היא אובחנה עם סרטן שד גרורתי ונאלצה להמיר את חווית הלידה במלחמת הישרדות. באירוע הברית, שהתקיים בבית הכנסת של בית החולים, לא נותרה עין אחת יבשה. תמהיל של עצב ושמחה, התרגשות ותקווה לעוד בשורות טובות שיגיעו לחיק המשפחה.
"יש לי שני בנים בבית, אחד בן 16.5 ואחד בן 13. שניהם אחרי טיפולי פוריות. באתי ממשפחה גדולה ותמיד רציתי עוד ילדים, אבל חיכיתי יותר מדי. פחדתי מהטיפולים, עברתי כמה דברים בדרך, ובסוף החלטנו שהגיע הזמן וננסה שוב. כבר במחזור הטיפול הראשון, נקלטתי". חלק מפרוטוקול טיפולי הפוריות הוא ביצוע בדיקות מקדימות המעידות על מצבה הבריאותי של האישה. אחת מהן היא בדיקת שד. "בבדיקה שקדמה לטיפול היה ממצא שפיר, אבל מכיוון שהכל היה בסדר התחלנו את התהליך", מספרת שלמה.
"הסיפור התחיל באמצע ההיריון. חודש רביעי או חמישי", היא ממשיכה. באותו השלב, התחילה שלמה להרגיש גירוי מציק באזור החזה שהלך והתחזק. במהרה, תחושת הגירוי התחלפה לבצקת בשדיים, שגרמה לה ללכת ולהיבדק: "חודש כזה בהיריון הוא שלב מוקדם מדי לגודש שמגיע לקראת הלידה. הלכתי לרופא כירורג, שהפנה אותי לבדיקת אולטרה-סאונד ללא דחיפות. אבל אז התחילו בעיות אחרות לצוץ".
בשלב הזה שלמה מתחילה לסבול באופן תדיר מכאבי גב ואגן שזולגים לכיוון הרגליים. הכאבים היו כל כך חזקים, כך שהיא נאלצה להתפנות כמה פעמים למיון בית החולים, אבל הרופאים שייכו את התסמינים לבעיות הורמונליות הנובעות מהתקדמות ההיריון. "יש לי היסטוריה רפואית בעייתית בהריונות הקודמים, ובשילוב עם הגיל, ההיריון הזה הוגדר כהריון בסיכון, כך שהייתי תחת מעקב לכל אורכו", מספרת שלמה, "מעולם לא סבלתי מבעיות גב, אבל הרופאים היו בטוחים שמדובר בתופעה של התרחבות האגן והיווצרות לחץ על האזור. לקראת סוף ההיריון, בחודש תשיעי, המצב היה כבר ממש חמור. הכאבים והלחץ הפכו אותי לסיעודית. לא יכולתי לבצע פעולות פשוטות כמו הליכה ושכיבה בלי לבקש עזרה. ביקשתי להיכנס לניתוח. לא יכולתי לסבול כבר את הכאבים, אבל הרופאים ביקשו למשוך את ההיריון ככל האפשר מחשש לבריאות העובר".
שלמה הצליחה להחזיק מעמד עד השבוע ה-37 להריונה, ובסופו עברה ניתוח קיסרי. יום אחרי הלידה, היא עוברה בדיקות שונות סביב הנפיחות בחזה והכאבים שלא הרפו. האבחנה הלא פשוטה הכתה בה ובבני משפחתה בתדהמה - סרטן שד ששלח גרורות הוא המקור לכל הסבל שחוותה בחודשים האחרונים.
"לא העליתי על דעתי, אפילו לא לרגע, שזה יהיה הסיפור", היא מודה, "במשפחה היו מקרי סרטן, אבל ללא מרכיב גנטי. הקפדתי על הבדיקות הרלוונטיות והייתי עם היד על הדופק כל ההיריון. זו סיטואציה מטורפת שבה רגע אני במחלקת יולדות ורגע אחרי אני מטופלת באונקולוגיה. הכל התערבב".
את טיפולי ההקרנות שלמה החלה לקבל באופן מיידי, ובמהרה הרגישה שיפור ביכולת שלה לתפקד. בזמן שהיא מטפלת בעצמה, בנה הקטן, שזה עתה נולד, נמצא בבית עם משפחתה שנרתמה כולה לסייע. "אחותי, אמא שלי, הילדים שלי, בעלי - כולם תומכים, עוזרים, עושים מה שאפשר", היא חולקת, "זה לא פשוט להיות רחוקה מהתינוק שלי, אבל הוא לא יכול להיות במחלקה. זה לא פשוט להיות רחוקה גם מהילדים הגדולים יותר. יש דאגה, בכי והרבה געגועים, אבל אני משתדלת להיות אופטימית, לתחזק מצב רוח טוב ולהאמין שזה יסתיים לטובה. שאצא מזה ואהיה פה בשביל כולם".
את התקווה הזו שלמה מתרגמת למעשים. את אירוע הברית ביקשה לקיים ברמב"ם והגיעה להחזיק בבנה הנימול, כשהיא מובלת לבית הכנסת של המרכז הרפואי, במיטת האשפוז. כמה ימים לאחר מכן, ציין בנה האמצעי את אירוע בר המצווה שלו, לשם היא כבר הגיעה היישר מבית החולים. "צריך להחזיק בחיים וליהנות ממה שהם נותנים לנו. אין דרך אחרת", היא אומרת, "אולי ההיריון הזה הציל לי את החיים, ואולי אם היו מגלים מוקדם יותר הייתי נאלצת להפסיק את ההיריון במקום לחבק את ניב שלי. אני רוצה להגיע הביתה, לגדל את הילדים בחום ואהבה. ואני מאמינה שזה יקרה. אני עשיתי כל מה שיכולתי, ומבקשת מכל אחת שמרגישה שמשהו לא תקין אצלה, לא לוותר. ללכת ולבדוק".
טיפולי פוריות והורמונים: על הקשר בין סרטן השד להיריון
"טיפולי פריון עלולים להגדיל מעט את הסיכון לסרטן השד אצל נשים לאחר הטיפול, זאת בהשוואה לנשים לא מטופלות", אומר פרופ' עידו שולט, מנהל היחידה לרפואת האם והעובר ברמב"ם, "הסיכון מוגבר עוד יותר אצל נשים מעל גיל 40", הוא מציין אך מבהיר, "מחקר עולמי שנערך אצל נשים צעירות עם גנים בסיכון גבוה (BRCA) והיריון לאחר סרטן השד מצא כי טיפולי הפריון היו בטוחים, ללא עלייה בהישנות סרטן השד".
אולם, מעבר לסטטיסטיקה הקשורה בטיפולי פוריות וסרטן השד, ייתכנו גורמים נוספים שעלולים לתרום להתפתחות המחלה בנסיבות הללו: "הורמוני היריון עשויים לתרום לשונות בסיכון לסרטן השחלות, רירית הרחם וסוגי סרטן אחרים לאחר ההיריון. עם זאת, מחקרים לא הראו כי היריון מגביר את הסיכון לחזרת סרטן השד לאחר טיפול מוצלח", מסביר פרופ' שולט, "היריון שנמשך במלואו והסתיים קשור בסיכון נמוך יותר לסרטן השד בטווח הארוך, אך סיכון גבוה יותר מיד לאחר הלידה".
לדבריו של פרופ' שולט, גורם סיכוי נוסף לסרטן השד הוא גיל האישה בהיריון הראשון. "באופן כללי לנשים שנכנסות לראשונה להיריון בגיל מבוגר, יש סיכון גבוה יותר לפתח סרטן שד, בעוד שלנשים צעירות יש סיכון מופחת לפתח סרטן השד. המנגנון מאחורי זה הוא שנשים מבוגרות יעברו יותר מחזורי וסת ולכן יהיו חשופות יותר להורמון המין הנשי, האסטרוגן, שיכול לקדם את התהליך הסרטני ברקמת השד. מלבד זאת, כמה שינויים המתרחשים בהיריון, מגנים מפני סרטן השד, לדוגמה גן הנקרא p53, מסייע בהפסקת מחזור התא, ולכן, עשוי להאט או לעצור צמיחת תאים מסרטנים. הורמון ההיריון, ה-HCG, ממיין תאי שד והופך אותם פחות מועדים לתגובה לחומרים מסרטנים".