חודשים ארוכים חלפו מאז פרצה המלחמה, ו לצד ההרס בשדה הקרב, ניטש קרב שקט אחר - בתוך המשפחות. מאות אלפי מפונים שנעקרו מבתיהם בדרום ובצפון, מוצאים עצמם תקועים במלונות, רחוקים מהשגרה, מהקהילה, וחמור מכך - זה מזה. התוצאה: משפחות מתפרקות, זוגות רבים על סף משבר, וילדים שסופגים את החרדה והחוסר וודאות.
"בעלי מגויס למילואים בכיתת כוננות", מספרת א' מאחד הקיבוצים בעוטף עזה. "אני תקועה עם הילדים במלון. חצי שנה אנחנו חיים בנפרד, איך אפשר ככה? יהיה קשה מאוד לחזור לשגרה. אנחנו חיים בשני עולמות שונים, נצטרך לבנות את הזוגיות שלנו מחדש. אנחנו לא יודעים מה לעשות, מרגישים אבודים".
מ' , תושבת קיבוץ בצפון, השאירה את בעלה מאחור. הוא לומד באזור וגר עדיין בקיבוץ שלהם. "אני והבת הקטנה שלי נשארנו לגור במרכז כי היא מפחדת, הבעל שלי בכיתת הכוננות בקיבוץ התפרקנו כמשפחה".
לעיתים הפער נסב על אחד הנושאים הכי נפיצים בחצי השנה האחרונה – האם לשוב את האזורים שנתפסים כמסוכנים? ג', מפונה מהצפון, מתארת תהום שפעורה בינה לבין בן זוגה. "אין מצב שאני חוזרת לגור ליד הגבול. אבל לבעלי יש שם משק, זה מפעל חיים בשבילו ובשביל ההורים שלו. אנחנו לא רואים עין בעין".
סיפורים אלה משקפים את המציאות הקשה של אלפי משפחות. שיחות עם רכזי חוסן בצפון ובדרום חושפות תמונה עגומה: אובדן סמכות הורית בעקבות הניתוק מהשגרה, קשיים ביצירת גבולות בתוך חדר מלון צפוף, ובעיקר - זוגיות קורסות תחת עול המלחמה.
דליה עמוס, מנהלת אזורית של מרכזי חוסן גליל מערבי ומזרחי, מספרת על פניות רבות קו הסיוע שפתחו: יש משפחות שאבא ואמא מבקשים חדרים נפרדים כבר במלון. הם רגילים שלכל אחד היה מרחב משלו, היום כל אחד חוזר לחדר אחד שהוא לכל המשפחה, אין פרטיות. חיים בבית מלון לא מתאימים לחצי שנה או שנה, זה יכול להתאים לשבוע, שבועיים".
מרכזי החוסן פתחו קו סיוע שקיבל כבר אלפי פניות, רובן מנשים שמתמודדות עם קשיים אדירים בבית. "הורים רבים מתארים תחושות של חוסר אונים, הם לא מצליחים לתפקד כהורים כשהילדים שלהם מחוץ למסגרות, בלי חוגים ובלי החברים מהשכונה. כל העוגנים נעלמו, ואף אחד לא יודע מה צופן העתיד. למפוני הצפון אומרים 'תחכו', אבל איך אפשר לחיות בחוסר וודאות כזה? זה מתכון בטוח לקריסה של זוגיות ומשפחות".
עמוס מוסיפה כי המצב במלונות לא בנוי לחיי משפחה לאורך זמן. "אין פרטיות, אין לילדים סדר יום קבוע, וההורים מרגישים שהם מאבדים שליטה. זה מתכון לפיצוצים".
המחיר הנפשי של המלחמה גובה מחיר כבד. לצד הטיפול בנפגעי הגוף, חייבים לטפל גם בנפגעי הנפש - המשפחות שנשחקו עד דק. המדינה צריכה לפעול במספר מישורים: לספק פתרונות דיור קבועים, לתת מענה לילדים שנותרו מחוץ למסגרות החינוך, ולהעניק תמיכה זוגית ומשפחתית מקצועית. עד שזה יקרה, המשפחות ימשיכו להתפרק.
קו הסיוע מרכזי חוסן גליל מזרחי ומערבי: 04-6900603