הדברים שחשוב לדעת אם עברתם תקיפה מינית

תקיפה מינית היא חוויה מטלטלת המשפיעה עמוקות על כל תחומי החיים. לכן, כאשר נפגעות ונפגעים מחליטים לפנות למערכת המשפט, חשוב שידעו לפני הפנייה למשטרה איזה שלבים הם צפויים לעבור, מהן הזכויות שלהם, ואיך אפשר להיעזר בגורמי תמיכה הקיימים עבורם.

תלונה במשטרה: מה חשוב לדעת?

פנייה למשטרה היא שלב קריטי בתהליך. בדרך כלל  מדובר בשלב הראשוני (למעט במקרים שטרם הפנייה לתחנת המשטרה יפנו הנפגעים לבדיקה בבית החולים /חדר אקוטי). תחילתה של התלונה היא למעשה בגביית עדות מפורטת של הנפגעים. מדובר בעדות אשר מטבעה אינה עדות קלה, שכן היא מצריכה למסור פרטים מדויקים - כך למשל יהיה צורך לספר אודות הקשר עם הפוגע, ולתאר פרטים ספציפיים וממוקדים על מהותה של הפגיעה. כמו כן יהיה צורך למסור אינפורמציה באשר לפרטים נוספים שיוכלו לשפוך אור על התקדמות החקירה, למשל שמות של עדים רלוונטיים (שהיו נוכחים לפני/אחרי הפגיעה או עד אשר בפניו חשפו הנפגעים לראשונה את דבר הפגיעה). יש למסור התכתבויות בין הפוגע לנפגעים, תמונות, שיחות שהוקלטו או כל פרט אחר רלוונטי.

כדי להקל על מעמד גביית העדות לנפגעים יש זכות להגיע לחקירה כשהם מלווים על ידי אדם שבמחיצתו יהיה להם נוח למסור עדות, ובתנאי שאותו אדם אינו עד תביעה פוטנציאלי בעצמו. אפשר להיעזר במתנדבים מטעם מרכזי הסיוע, שלהם ניסיון ורגישות בליווי לתחנות משטרה. תפקיד המלווה הוא להעניק תמיכה רגשית והרגשה ש"אתם לא לבד" בתוך חוויית מסירת העדות, אך המלווה אינו יכול להתערב במהלך מסירת העדות. כמו כן חשוב לדעת כי לנפגעי העבירה מותר לבחור את מינו של החוקר הגובה את העדות.

מה זה עימות?

עימות הוא מפגש בין הנפגעים לחשוד/ה, שמטרתו לסייע בבירור התלונה. במסגרת העימות נמצאים הצדדים בחדר החקירות והחוקר שואל אותם שאלות ומעמת אותם זה אל מול גרסתו של זה. במשפט פלילי, כדי שיוגש כתב אישום יש צורך להוכיח את המסד הראייתי "מעל לכל ספק סביר", ואילו די שהחשוד יעורר "ספק סביר" כדי שלא יהיו די ראיות להוכחת אשמתו. ברור שבעבירות מין, כאשר הפגיעה בדרך כלל מתבצעת בחדרי-חדרים ומבלי שיש עדים שנכחו בזמן הפגיעה עצמה, יש קושי אינהרנטי בהוכחות הפגיעה, ולכן במקרים רבים עימות יכול לסייע בחיזוק הראיות כנגד הפוגע, ומכאן חשיבותו.

עם זאת חשוב לדעת כי עימות אינו חובה, ואם נפגעי העבירה מסרבים לבצע עימות, לא ניתן להכריח אותם, זאת בניגוד לחשוד. כמו כן יש מקרים שבהם מראש לא יתבצע עימות, כמו בכאלה שקיים חשש לפגיעה נפשית חמורה (למשל כשמערך הכוחות בין הצדדים לא יאפשר זאת - אב ובת/מורה ותלמיד/ה וכדומה).

פנייה למרכז סיוע: איך זה יכול לעזור?

מרכזי סיוע ועמותות המיועדות לנפגעי תקיפה מינית מספקים מעטפת תמיכה מקיפה:

• תמיכה רגשית: טיפול אישי או קבוצתי המסייע להתמודד עם הטראומה.
• ליווי משפטי: ייעוץ, ליווי וסיוע משפטי לנפגע העבירה (החל מחודש אפריל 2025 על פי חוק יהיו זכאים נפגעי עבירות מין לקבל ליווי משפטי בחינם, החל מהשלב של הגשת התלונה, מעו"ד מטעם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים).
• הכוונה מערכתית: עזרה במיצוי זכויות מול רשויות שונות.

האם כדאי לפנות לעורך דין פלילי?

במשפט פלילי המדינה תובעת את הפוגע ולמעשה הנפגעים הם "רק" עדי תביעה. אומנם עדי התביעה המרכזיים, אך אין להם מעמד משל עצמם בבית המשפט. באופן עקרוני לתביעה (פרקליטות) יש אינטרס זהה לאינטרס של הנפגעים והוא בירור האמת והעמדת הפוגע לדין, ואולם, יש מקרים שבהם יכולים להיות לפרקליטות ולנפגעים אינטרסים שונים, כמו למשל ברצון להגיע להסדר טיעון. תפקידו של עו"ד פלילי בהליך הוא להקפיד על מיצוי מלוא הזכויות של הנפגעים, תוך יכולת להשמיע את קולם בכלים ובשפה של המשפט הפלילי.

הליך משפטי: למה לצפות?

כדי שתלונה במשטרה תבשיל להליך פלילי יש צורך במסד ראייתי חזק ויציב. אם ציינו כי פגיעה מינית היא חוויה מטלטלת, ברור שהגשת תלונה בגין פגיעה כזו דורשת איסוף כוחות ומשאבים מהנפגעים. עליהם לספר על כך בפרטי פרטים, לעתים יותר מפעם אחת, ולעמוד אל מול מערכת של חוקים וכללים. עם זאת, מתוך התפיסה שפגיעה מינית היא חוויה של איבוד שליטה, הרי שלעתים, יש בעצם הגשת התלונה במשטרה משום החזרת השליט, ולמעשה מעין "היפוך תפקידים" - כך שמי שהיה החלש בזמן הפגיעה, מי שרצונו של האחר נכפה עליו, מקבל במובן מסוים את השליטה בחזרה לידיו. כאשר התהליך נעשה בצורה אחראית, מקצועית ומוחזקת, עצם הליך הגשת התלונה יש בו כדי להעצים את הנפגעים ולתת להם את התחושה של החזרת השליטה. קל וחומר במקרה בו לאחר סיום החקירה מוגש כתב אישום כנגד הפוגע.

כמה זמן זה לוקח?

קשה לאמוד זאת בזמן הליך הגשת תלונה במשטרה והוא משתנה בהתאם לכמה קריטריונים, שהמשמעותי ביותר הוא בהחלטת המשטרה אם לעצור את החשוד בזמן החקירה, להטיל עליו תנאים מגבילים מסוימים, או להמשיך בחקירה ללא תנאים כלל. כמו כן נתונים אלו יכולים ויהיו מושפעים ממועד הפגיעה - אם הפגיעה בוצעה בעבר הרחוק, לאחרונה או ממש קרוב למועד הגשת התלונה.

כך או כך, הליך הגשת תלונה עד להחלטה לגבי הגשת כתב אישום או סגירת התיק יכול לקחת כמה חודשים (ועד תקופה של יותר משנה), וניהול תיק בבית משפט יכול אף הוא לקחת פרק זמן של חודשים עד שנים, והכל בהתאם למורכבות המקרה. במהלך ניהול התיק נדרשים נפגעי העבירה למעורבות משתנה, בהתאם להתפתחות ההליך. אם הנאשם אינו מודה באשמה יידרשו הנפגעים למסור עדות בבית משפט, ולהיחקר על ידי הסניגור בחקירה נגדית.

לסיכום, בחירה להגיש תלונה ולהתחיל הליך משפטי אינה החלטה פשוטה, אך היא צעד משמעותי לתיקוף ולהכרה בפגיעה, ולעתים אף מסייעת לריפוי הנפשי. חשוב לזכור שאינכם לבד בתהליך הזה - על אף הקושי ו"הרכבת הרים הרגשית" שהתהליך הזה מכיל בתוכו, יש מערכות תמיכה, גופים ומרכזי סיוע שמטרתם ללוות, לחזק ולוודא שתצלחו את התהליך המשפטי באופן המיטבי ביותר.

בטרם הגשת תלונה וכניסה לנתיב ההליך הפלילי חשוב שהנפגעים ירגישן שהם מוחזקים ושיש מי שיכול להכיל אותם ואת הקשיים המלווים את ההליך הפלילי.בהקשר זה, גם ליווי של עו"ד פלילי, המתמחה בפגיעות מיניות, יוכל לסייע בהבנת השפה וכללי המשפט הפליליים, כבר משלב החקירה ובהמשך בניהול ההליך בבית משפט, ובכך יוכל להקל על העליות והמורדות הנפשיים שההליך הפלילי טומן בחובו.