במשך שבוע וחצי נאחזו בני משפחות דן וקלדרון בתקווה שנויה דן, בת 13 עם אוטיזם מקיבוץ כיסופים, וסבתה כרמלה (80), תושבת ניר עוז, שרדו את המתקפה הרצחנית של חמאס ונחטפו לעזה. אתמול (ד') קיבלה המשפחה את ההודעה שגופותיהן זוהו.
חמישה מבני המשפחה נעדרו מאז המתקפה. פרט לכרמלה ונויה, עפר קלדרון (50), הגרוש של אחותה של גלית, אמה של נויה, בתו סהר קלדרון (16) ובנו ארז (12) עדיין נעדרים. במשפחה האמינו שכולם נחטפו לעזה. גם עכשיו הם ממשיכים לקוות שהנעדרים יחזרו בחיים.
נועם דן, אחייניתה של כרמלה, כתבה בדף הפייסבוק שלה: “זה עתה התחוור לנו שבנות משפחתנו האהובות נויה וכרמלה אינן בין החיים. אנחנו בכאב גדול… יש לנו במשפחה עוד שלוש נשמות להציל (ובמדינה – כמות עצומה…) אז מחר נמשיך. תודה על החיבוק. מליבנו השותת מכאב והכרת תודה”.
"אמא, אני מפחדת"
"בשש בבוקר התחיל מטח מטורף של רקטות", סיפרה גלית, אמה של נויה ל-mako יומיים לאחר המתקפה. "לאט לאט הבנו שמתחולל קרב יריות בתוך הקיבוץ. הייתה אש מטורפת", מספרת גלית, "סגרנו את הדלת של הממ"ד, גיליתי שיש לנו אביזר שנועל את הדלת בצורה שאי אפשר לפתוח אותה מבחוץ".
במקביל לטירוף שמתחולל בבית בכיסופים, גלית מקבלת עדכון מאמה, שנכנסו מחבלים לביתה שבקיבוץ ניר עוז. "היא אמרה לי שהיא נועלת את הדלת של הממ"ד אבל לא הבינה בעצם שהדלת לא נעולה. בקיבוץ ניר עוז אי אפשר לנעול את הממ"דים. הממ"ד נועד למיגון מפני קסאמים ולא מפני אנשים שחודרים לבית. היא שלחה לי הודעה: 'יש פה אנשים והם שוברים ובוזזים לי את הבית', ונויה הבת שלי שלחה לי הודעה: "אימא יש פה רעש נוראי, אני מפחדת".
בשלב מסוים נותק החשמל בכיסופים ולא הייתה קליטה, לגלית לא הייתה אפשרות לדעת מה מתחולל בבית אמה. "המשכתי להתחבא בממ"ד עם בן זוגי ובתי תמר מהבוקר ועד שלוש בלילה, בלי אוכל, מים ושירותים. בשלוש לפנות בוקר דפקו בדלת ואמרו לנו: 'צה"ל כאן, תפתחו'."
כשגלית ומשפחתה יצאו מהממ"ד היא גילתה שאימא שלה לא קיבלה את ההודעות שלה, כשבדקו את הבית גילו שהוא ריק. "דיברתי עם אחותי הדס קלדרון, שנמצאת בקיבוץ ניר עוז, ואז התגלה לי שגם האחיין והאחיינית שלי והגרוש של הדס נחטפו".