אורן סמדג'ה מסמל את רוח הניצחון עבור ישראלים רבים. כספורטאי הביא גאווה לאומית כשזכה במדליה אולימפית בג'ודו, ולאחרונה כמאמן כשתחת הדרכתו ספורטאים ישראלים עלו על הפודיום בפריז. הוא לא מרשים רק בענפי הספורט, שכן הוא מוכיח כוחות נפשיים גדולים גם בחייו האישיים, לאחר שבנו עומר נפל בקרב בעזה.
היום (ו'), סמדג'ה התארח בתוכנית של אופירה אסייג וחיים לוינסון שקיבלו את הספורטאי המעוטר בחיבוק מנחם. "חיבוק זה תמיד טוב", אמר בהתרגשות. "אני מרגיש את זה מכל אחד שאני פוגש. האירוע היה מאוד טראומטי, כל חייל שנופל זו מכה".
עומר ז"ל נפל ביום הולדתו של סמדג'ה, וההודעה הקשה הגיעה בזמן שחגג עם חבריו. "בדרך כלל מדברים על הדפיקה בדלת, שהיא משנה אותך מקצה לקצה וזה באמת ככה. במקרה שלנו, אשתי ליאת הייתה מודיעת נפגעים ועכשיו היא בפיקוד העורף, אז היא כבר הבינה", אמר וסיפר על הערב שבו ההודעה הגיעה: "ביקשתי שתהיה מסיבה צנועה, כל הורה שהבן או הבת שלו נמצאים בלחימה - לא מתפקד. המסיבה אמורה להיות אירוע גדול, אז ביקשתי בצמצום. בסוף הערב ליאת אמרה שהצבא התקשר, כשהגענו הביתה הילדה התחילה לבכות. באותו רגע שאמרו לי, לא שמעתי כלום. זה אירוע באמת טראומטי".
אתה מנציח אותו, ואתה חזק בשבילו. מתי אתה נשבר?
"אני לא חזק, אני מתפרק ובוכה. באומנויות לחימה אנחנו מנסים להראות את הקשיחות שבנו, אבל זה לא בשליטה שלי. אל תגרמי לי לבכות פה, הייתי בכמה תוכניות וזה פשוט פירק אותי. יש דברים שפתאום צפים וחודרים חזק ללב".
תכננתם טיול ליפן עם עומר, והחלטתם שאתם ממשיכים בשבילו.
"לשמחתי הצלחתי ביום ההולדת שלי בשנה שעברה לעשות טיול לתאילנד, טיול של גברים עם שני הילדים. החלטנו שבטיול הבא נהיה כולם, גם האישה וגם הילדה ונטוס ליפן. זו ארץ הג'ודו, מן הסתם. שבוע הבא נטוס ליפן, לטיול לזכרו של עומר וניקח אותו איתנו בלב. אנחנו רוצים להמשיך קדימה, רוצים לא לעצור".
ראש הממשלה פיטר את שר הביטחון בתקופת המלחמה שהבן שלך נפל בה. מה אתה מרגיש?
"הדברים הגדולים ביותר שאני רוצה - שהחטופים והחטופות יחזרו הביתה, שהלחימה תפסק, שהעקורים יחזרו לבתיהם ושאנחנו, ההורים השכולים, נוכל לא לחוות את חוויית המוות כל יום מחדש. בכל יום שחייל נהרג, אנחנו שומעים את הבשורה המרה הזאת וזה מחזיר אותנו אחורה. כולנו נמצאים במערבולת שגורמת לנו לכעסים ולאכזבות. אני רוצה שמדינת ישראל תחזור למסלול ולשפיות".
אנחנו יכולים לחזור למסלול?
"אני חושב שאנחנו יכולים. אני נמצא הרבה בחו"ל ומאוד אוהבים את מדינת ישראל, מעריכים את העם שלנו. אנחנו עם מיוחד, אנשים מיוחדים וצעקניים, אנחנו הכל מהכל וזה מה שמייחד אותנו".
סיפורו הקשה של סמדג'ה מעורר הערצה אצל רבים, שלפעמים מבקשים ממנו תמיכה. "מרב לשם גונן ביקשה ממני להגיע לנאום, אמרתי לה שזה לא אני", שיתף. "אני הכי מזדהה, הכי כואב והכי קשה לי בעולם. מעל הקבר של הבן שלי דרשתי שננצח במלחמה הזאת. ההגדרות של ניצחון או הצלחה, אלה דברים שלא בשליטה שלי אלא של מקבלי ההחלטות. אנחנו רוצים ביטחון במדינת ישראל, שנוכל לחיות פה ולא לשלוח את הילדים שלנו לצבא ולחשוש שהילד לא יחזור. אז מי שמקבל את ההחלטות שיקבל את ההחלטות הכי נכונות".
אתה סומך על מקבלי ההחלטות?
"כמאמן וכמנטור לספורטאים, אני תמיד אומר: 'כשנלחמים, נלחמים. לא עושים משהו אחר', ככה אתה יכול להשיג את המטרות שלך. זה גם מה שדרשתי מראש הממשלה כשהוא היה אצלנו בשבעה, ביקשתי לנצח במלחמה הזאת כדי שהחללים לא יפלו לשווא. שהחטופים יחזרו הביתה, זה סבל שאי אפשר לתאר אותו. אנשים עקורים מפחדים לחזור לבתים שלהם. התחלנו לא טוב, לאט לאט זה נראה קצת יותר טוב, לפחות כמו שזה נראה בצפון. אנחנו רק צריכים להתפלל שהדברים בסוף יהיו טובים".
אוהדי מכבי תל אביב עושים היום את דרכם לארץ אחרי שעברו לינץ' באמסטרדם. איך מתמודדים עם האנטישמיות הזאת?
"ראיתי את מה שקרה בהולנד, זה מחריד ומזעזע. גם בפריז חווינו הרבה איומים, שלחו לנו הודעות: 'אם תבואו נרצח אתכם', 'אם תבואו נפגע בכם'. כל השנה האחרונה הייתה מאוד אגרסיבית. גם מבחינה אולימפית השנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת וקשה בגלל הקיצוצים. יש לנו הרבה הישגים בג'ודו וכל האולימפיאדה בכלל היא הצלחה. אני חושב שמיקי זוהר נלחם, הוא אמר לנו שנקבל הכל מהכל. כששמעתי את זה ממנו, חשבתי שזו הכרזת מלחמה ואנחנו לא צריכים מלחמות עם האוצר. אנחנו לוחמים מסוג אחר, הספורטאים שעומדים וזוכים - כל העולם רואה אותם. בתקופה שהיינו שם, בארץ שכחו מהמלחמה כי היו רגעים טובים ורגש".