החטופות ששוחררו אתמול (שישי) סיפרו לנשות הקהילה על מה שעברו בעזה – ועל רגעי הדרמה בעת העברתן לישראל. בניגוד לדיווחים, החטופות לא הוחזקו ביחד ועל כן, לכל אחת מהן יש סיפור שונה. בשעות שחלפו מאז שחרורן, החטופות סיפרו לחברי קיבוץ ניר עוז מה הן עברו.
בנוגע למבטים המבוהלים בירידה מרכבי הצלב האדום, החטופות סיפרו כי במהלך הנסיעה למעבר רפיח נזרקו עליהן אבנים וחפצים נוספים. הן חששו שיעברו לינץ' והיו בפחד קיומי, אמיתי, בדרך למעבר רפיח.
עוד סיפרו החטופות כי בשבועיים האחרונים בשבי בעזה אזל האוכל למעט אורז, ולכן הן גם ירדו במשקל. לדבריהן, הן לא עברו התעללות ואף קיבלו רשות לעשן, ומצבן הרפואי היה תחת מעקב.
החטופה חנה קציר, שהג'יהאד האיסלאמי טען שמתה בשבי, חזרה אמש בשלום - ורק כשהגיעה לארץ גילתה שרמי בעלה נרצח ושבנה נחטף. רק כשהחטופות הגיעו לארץ ושאלו, הן גילו מה עלה בגורל המשפחות.
גם רותי מונדר בת ה-78 ששוחררה אמש משבי חמאס גילתה עם הגיעה לשטח ישראל כי בעלה, אברהם מונדר, חטוף ומוחזק בשבי, ושבנה רועי, נרצח בשבת השחורה. "אני לא יודעת איך רצחו אותו, באיזו צורה", אמרה רותי.
הפרטים הותרו לפרסום בידי הצנזורה