פסח מתקרב. חג החירות. הזדמנות מצוינת להתמקד רגע בעצמאות אצל הילדים, או יותר נכון חוסר עצמאות. מכירים את זה שאתם ממהרים בבוקר לעבודה, רוצים שהילדים יתארגנו מהר כדי שלא תאחרו ואז הם מעכבים אתכם ורוצים שתעשו בשבילם הכל? הם מתארגנים לאט, כל דבר צריך לבקש מהם מיליון פעם והם לא מוכנים אפילו לנעול נעליים לבד. ומה הבעיה לנעול נעליים בגיל ארבע או חמש, זה קל ולוקח בדיוק שנייה, מה לא? אז זהו שלא.
נכון שיש מבוגרים שקשה להם "להתניע" בבוקר? שהם צריכים זמן "להתאפס" ושעדיף לא לדבר איתם לפני הקפה? אז אותו דבר גם לגבי ילדים. יש גם ילדים שבבוקר לוקח להם זמן ופעולות שהם "עושים בקלות" אחר הצהריים יהיו להם קשות בבוקר. מה למשל? לצחצח שיניים, להתלבש, לנעול נעליים ובכלל – לזוז. ואתם, ההורים שממהרים לעבודה, דוחקים בהם לעשות את הפעולות של הבוקר ומהר כדי שלא תאחרו. האמת, הגיוני מאוד לא לרצות לאחר בבוקר.
העניין הוא שמעבר לזה שאתם אלה שאחראים להגיע בזמן לעבודה. הילדים לא אמורים, וגם לא תמיד מסוגלים להבין, את המשמעות של איחור לעבודה ואת שרשרת האירועים הבאה: אני אצא מאוחר, אני אעמוד בפקק, אני אגיע מאוחר לעבודה ותרד לי המשכורת, זה ישפיע על ההכנסות בסוף החודש. זה אומר שהילד איבד אתכם בשלב של "נו כבר אני אאחר". אגב, יש סיכוי שאם תשאלו ילד בן שלוש מה הכוונה ב"אאחר" הוא בכלל לא ידע לענות על זה. הוא רק ידע שזה אומר שההורים יכעסו עליו.
>> דווקא עכשיו: ניצולי שואה ירצו לתלמידים בעולם
>> בואו נגיד זה, משפחות המפונים מתחילות להתפרק
>> איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לאנשים על הרצף
עוד בעיה היא שאחרי שהיה בוקר חמ"ל שבו אתם ההורים ממהרים ודוחקים בילדים להתארגן מהר, וזה בכלל לא משנה אם הצלחתם לצאת בזמן או לא, כולם מגיעים ל"מסגרת" שלהם בהרגשה לא נעימה והבטחה שזה לא יקרה יותר. ההורים: "אני לא אצעק יותר". הילדים: "בפעם הבאה אני אתנהג יפה". איזה באסה להתחיל ככה את היום. מה, לא ככה?
אז מה לעשות? יש מה. אם תעקבו אחר השלבים הבאים הבוקר שלכם ישתפר פלאים:
- זמן מותאם - תשאלו את עצמכם מהו הזמן שנדרש לכם להתארגנות בוקר. אני לא מדברת על הזמן שהייתם רוצים להצליח להתארגן בו אלא הזמן שזה לוקח בפועל. אתם יודעים כמה זמן? נהדר. תוסיפו 15 דקות - וזה הזמן שאתם צריכים.
- הכנה מראש - אם אפשר להכין חלק מהאוכל או כל מה שהילדים לוקחים למחרת, תכינו כבר את הבגדים לבוקר (הורים לילד שני ומעלה - שהילדים ילכו לישון עם הבגדים של הגן), את הביסקוויט לבוקר, את בקבוקי המים לגן במקרר ואפילו את הביסקוויט שהם לוקחים לדרך.
- שינה זה לחזקים - תדאגו שהילדים ישנו בלילה מספיק שעות. זה אומר לארגן בהתאם גם את הערב שלפני. כנ"ל לגביכם. תשתדלו לישון טוב, גם אתם תקומו טוב יותר.
- תפנקו אותם - ממש ככה. הילדה צריכה שתנעלו לה את הנעליים, תזכרו שהיא לא "כבר בת ארבע" אלא "רק בת ארבע". תנעלו לה נעליים. זה גם יהיה לה כיף, גם יזרז לכם את הבוקר והאמת שגם יעלה את הסיכויים שהיעדר הוויכוחים בנושא יגרמו לה בסוף להפתיע ולנעול אותם לבד. מילה ממדריכת הורים: פינוק זה נהדר. שאף דודה או אישה אקראית ברחוב לא תשכנע אתכם אחרת.
לסיכום, בוקר וערב עם ילדים לא צריך להתנהל כמו חמ"ל. בהחלט אפשר לנהל את הזמנים האלה בכיף ועם אווירה טובה. אין סיבה שתלכו לישון "מותשים" ואין סיבה שתגיעו לעבודה "עם הלשון בחוץ". ההתארגנויות האלה קורות כל יום ולכן חשוב ללמוד לנהל אותן נכון. מרגישים שאתם עדיין לא משתלטים? תתייעצו עם איש מקצוע\מדריכת הורים שילמדו אתכם איך לנהל את הזמן בכיף. כן, כן בכיף.
ולנושא חשוב לא פחות: אחרי שדיברנו על העצמאות והסברנו איך להתנהל עם הילדים, חשוב לציין עוד משהו. פסח מתקרב, לגבי "חג החירות", השנה אני לא בטוחה שזה מדויק. יותר מדי אנשים נמצאים בשבי ולא בחירות. הלוואי ובשנה הבאה נחגוג את חג החירות.