ירדן ורה  (צילום: אוקסנה פרוחורנקו)
משפחת ליוונסקי | צילום: אוקסנה פרוחורנקו

כשהיו בני 16, ושכשכל המתבגרים סביבם היו עסוקים ביציאות ובילויים, ורה וירדן - שנפגשו בגימנסיה הרצליה בתל אביב - חיפשו את אלוהים: "התחלנו לדבר על אתאיזם ואם אלוהים קיים או לא, ורה ניסתה לשכנע אותי להאמין שיש אלוהים, זה גרם לי להתחיל לחקור את הנושא", אומר ירדן בשיחה עם mako. מאז עבר זמן והשניים התחתנו והביאו לעולם שלושה בנים, אך במשך לא מעט שנים החיפוש אחרי האמונה הנכונה להם נמשך.

12 שנים הם היו חלק מהארגון המשיחי עדי יהווה. בתקופה זו הם לא חגגו את החגים היהודיים, וירדן לא יכול היה לשרת במילואים: "הם מתנגדים לכל הסממנים של פטריוטיות וחגיגת חגים של היהדות", אומרת ורה, "במקום זה היו התכנסויות שלוש פעמים בשנה וחיי קהילה. אני הבנתי שאני רוצה להיות מחוברת למורשת היהודית וללמד אותה את הילדים". בשלב מסוים החליטו השניים לעזוב את הקהילה. "למדנו שם על הברית החדשה ועל התנ"ך, וראיתי סתירות", מספרת ורה, "רק שאחד מהמאפיינים של הארגון הוא שאם אתה לא מסכים עם עיקרי האמונה אתה מנודה, מפנים לך עורף ולא מדברים איתך יותר, וגם למי שנשאר בקהילה אסור לדבר איתך".

ואז, לפני שלוש שנים, החליט ירדן להפוך לקתולי, ואילו ורה החליטה להישאר ביהדות: "לי יש עדיין כוויה ואני לא מסוגלת להצטרף לדת אחרת, למרות החיבור שלי לישוע", היא אומרת. ב-11.11.21, שמונה ימים אחרי יום הולדתו, הוא עבר את טקס הטבילה באוסטריה: "הברית החדשה מתייחסת לטבילה כמו לברית מילה", אומר ירדן, שמגדיר את עצמו קתולי-יהודי. כשהוא נשאל לאיזו דת יש לו זיקה עמוקה יותר, הוא מעדיף שלא להכריע ביניהן: "זו זהות כפולה, שני פנים של מי שאני. אלה לא שני דברים שנלחמים על מקום, אלא חיים ביחד בצורה יפה, ואין לי כמעט מקרים שאני מרגיש מתח בין החלקים האלה".

ירדן ורה  (צילום: אוקסנה פרוחורנקו)
ירדן עם הכהן שלימד אותו והסנדק שלו | צילום: אוקסנה פרוחורנקו

למה בחרת להיות קתולי?
"חקרתי באופן עצמאי סוגיות פילוסופיות ותיאולוגיות בצורה כמעט מתמטית, השוויתי דעות וטיעונים עד שהשתכנעתי בדעות מסוימות. אחד הנושאים הראשונים שחקרתי הוא אם ישוע הוא המשיח שעם ישראל מחכה לו. זו הייתה עבודה סיזיפית, אך קיבלתי תשובות".

במקביל, תוך כדי קריאת נבואות וסיפורים על ביאת המשיח בספרי הנביאים בתנ"ך, ורה החליטה לפנות ללימודי יהדות. "הגענו למסקנה שהנבואות בתנ"ך מתארות את ישוע, ובסופו של דבר הגענו למסקנה שאנחנו רואים זיקה חזקה בין היהדות לנצרות, במקום לראות בהן כמתחרות. יש עוינות לנצרות כי בתקופות מסוימות הנוצרים פגעו ביהודים בצורה קיצונית, אבל כשחוזרים אחורה ישוע והתלמידים שלו לא היו כאלה, היתה שם אהבת זולת וכבוד לנשים - מה שהיה מהפכני בתקופה שלו".

גם ורה וגם ירדן, יש לציין, הגיעו ממשפחות חילוניות אתאיסטיות: "הם קיבלו את המכה כשנהיינו עדי יהווה", אומרת ורה וירדן מוסיף, "לקח להם עשר שנים להבין שזה לא משבר נעורים. המעבר לקתוליות קירב אותי לזהות הלאומית שלי ולמסורת והמורשת היהודית".

לדברי ורה, בתקופה שבה השתייכו לעדי יהווה הם ספגו לא מעט ביקורת מהסביבה. "הדרך להתמודד עם זה היתה להראות את נקודות ההשקה בין ישוע ליהדות, כי אנשים מרגישים מאוימים מדתות אחרות. ברגע שאתה כבר לא מאיים אז התגובות נעשו חיוביות כי הבינו שאנחנו אנשים נורמטיביים שמנסים להיות חלק מהמקום שבו אנחנו חיים".

כחודש לפני שהחלה המלחמה ירדן וורה חזרו לארץ לאחר שהות בחו"ל, וירדן ביקש להתגייס למילואים. "יותר מחצי שנה שירתי במילואים כלוחם שריון כשאני מסתובב עם צלב על הדיסקית. התגובות היו מעורבות, אבל לא שליליות. חלק מהשיחות היותר טובות היו דווקא עם הדתיים, לחבר'ה החילוניים לא היה אכפת. לא מעט אנשים חשבו שהתבלבלתי ושזו החלטה לא טובה, אבל אף פעם לא הרגשתי עוינות או חוסר כבוד, יש לנו חבר קתולי שגדל במאה שערים, ובירושלים יורקים עליו, זה קורה רק באזורים של קבוצות קיצוניות".

עורכים קידוש בערב שבת ומתפללים בכנסייה

את שלושת הבנים שלהם - רפאל, יונתן (תאומים בני 2.5) ולביא (חודש) - הם החליטו לגדל כיהודים-קתוליים. "כולם עברו ברית מילה, למרות שקתולים לא עושים את זה, כי היה לנו חשוב לעשות טקס דתי ויהודי. לבנים התאומים ביצעתי טבילה כשהיו באינקובטור, והטבילה של לביא תהיה בינואר", אומר ירדן ומוסיף שרפאל ויונתן לומדים בגן שבו חלק גדול הצוות מהמגזר הדתי. "אף פעם לא אמרו על זה שום דבר ואני לא מקבל יחס שונה". כשיגיע היום הוא מתכנן להעלות לתורה את שלושת הבנים ולחגוג להם את טקס בר המצווה. "אני עליתי לתורה בכותל, קראתי את פרשת תולדות. אין ספק שגם באותו רגע תפסתי את זה כמעמד של חיבור עמוק לעם ישראל".

בשלוש השנים האחרונות ירדן וורה חוגגים כריסטמס וגם חנוכה. "יש חגים שהם יותר שלי כי הם בעלי אופי דתי ופחות תרבותי, כמו ימי הקדושים הנוצריים לאורך השנה, אבל בעיקרון אנו חיים את מחזור השנה הנוצרי והיהודי, יש לנו עץ אשוח לצד חנוכייה".  

לדברי ירדן היחס שלו לעצמו הוא זה שקובע את יחס הסביבה אליו. "זה עניין של ביטחון עצמי, ככל שאני יותר פתוח, התגובות שאני מקבל הן יותר טובות, וזה הדבר העיקרי שאני רוצה להנחיל -  איך הדברים משתלבים ולא להתעכב על המתחים, להיות בטוחים במה שאנחנו ולהתייחס לזה בצורה אגבית".

מעבר לחגיגת חג המולד וחנוכה, ירדן מספר שהוא צם ביום כיפור אך גם עושה תעניות לפני פסחא וחג המולד במשך חודש ימים: "זו התנקות רוחנית שאתה בוחר לפי רצונך, אני בחרתי לאכול ארוחה טבעונית ביום", הוא מציין. הוא הולך לבית הכנסת השכונתי בערב שבת ועורך קידוש בבית וגם מבקר בכנסייה ביפו. "כשיהודי הופך להיות קתולי האמונה החדשה שלו לא דורסת את המורשת אלא נוצקת פנימה, חלק גדול מחבריי הקתולים ממוצא יהודי מקיימים שני סגנונות חיים, ולכל אחד מהחגים היהודיים יש פרשנות נוצרית. מבחינתי 'והגדת לבנך' משמעותו לספר בפסח את מה שקרה בתנ"ך ומה שמסופר בברית החדשה, את היציאה לחירות של העם היהודי ואת העובדה שזה היה זמן מותו של ישוע, ששחרר אותו לחופשי".

מה תענו לילדים כשיעלו שאלות בנושאי זהות?
"אצלי זה לא מגובש, אין לי הגדרה ספציפית של מי אני כמו שיש לירדן, אני אוהבת את הערכים והסיפורים של חג המולד וגם של חנוכה, והערכים הם מה שאני רוצה להנחיל לילדיי", אומרת ורה, "בכל חג יהיה לנו שיח רוחני עם הילדים על מה החג הזה מסמל, ומה אנחנו יכולים ללמוד על החיים. אני אסביר להם על השורשים היהודיים שלנו שחקוקים בסלע, כך גם הזיקה לישראל והרצון להגן על המדינה, מעבר לזה נוכל להראות להם שמבחינת התנ"ך יש הוכחות שישוע הוא המשיח - ושהם יעשו את השיקולים שלהם".