כל יום אני מקבל טלפונים מבני זוג (בדרך כלל נשים) שרוצות לבוא לטיפול זוגי אבל בן זוגן לא רוצה. אז אחת ולתמיד כתבתי מכתב כן לכל אותם ״סרבני״ טיפול זוגי: הנה מה שחשוב שתדעו אבל לא תשמעו, כי זוגתכם לא יודעת, ואותי כנראה לא תפגשו. חשוב לציין כי המכתב אומנם כתוב בלשון זכר, אולם מתייחס לשני המינים כמובן. אתם מוזמנים להדפיס ולהקריא ל'סרבן" הטיפול באהבה ובמשחקיות. הרגישו חופשי להוסיף ולדייק תוך כדי קריאה.
"שלום לך.
אני בטוח שיש לך סיבות ממש טובות למה אתה לא רוצה להצטרף לבת זוגתך לטיפול זוגי. אני כותב לך כי זוגתך רוצה ללכת לטיפול זוגי כיוון שהיא לא מרוצה מהזוגיות שלך איתך (וממך). אולי היא משועממת, בודדה, עייפה מלריב, מתמודדת עם קשיים בזוגיות שלכם, עברה שינוי ורוצה שגם אתה תשתנה, רוצה להיפרד, כועסת, מאוכזבת, פגועה, מתמודדת עם בגידה או פשוט סקרנית איך אפשר לחיות יותר טוב ביחד. לא משנה הסיבה הספציפית, הנה מה שחשוב שתקלוט: היא לא מרוצה מהזוגיות וממה שאתה מביא לקשר. לא טוב לה איתך.
לא מעט בני זוג מעוורים את עצמם כדי לא לראות את חוסר שביעות הרצון, העצב, התסכול ואף הבוז של בת הזוג. הסיבה לעיוורון הזה הוא שאנחנו לא רוצים לפגוש את הכאב שלהם. כי אם נכיר בכאב שלהם, נאלץ להשתנות. ובני אדם הם חיות של הרגל. כולנו רוצים שהאחר ישתנה, אבל פחות בא לנו לעבוד קשה ולהשתנות בעצמנו.
אני מאמין שהחיים יותר טובים בזוג - זוגיות טובה מעניקה לך חופש להרגיש אהוב, אוהב ונאהב. אושר וחופש היא זכות בסיסית המגיעה לכולנו. אני גם מאמין, כמו שאסתר פרל כותבת, ״שכולנו נתחתן יותר מפעם אחת, השאלה אם זה יהיה אם אותו בן אדם״. כלומר, כולנו משתנים עם השנים, ולכן זוגיות טובה צריכה גם להתפתח ולהשתנות עם השנים.
כל יום יש לי את הזכות לעזור לזוגות, ממש כמוכם, לקחת אחריות ולהתחתן מחדש (או להיפרד יפה). ולכן, אני יותר מאשמח שתבוא. אני גם מאחל לך זוגיות טובה יותר, עם בת זוג שנהנית, חושקת, חוגגת, אוהבת, נוגעת ושוכבת איתך. מגיע לך שישמחו שאתה חוזר הביתה ויהיו סקרנים לגלות עוד צדדים בך (הרבה גברים רגילים לצפות לרף נמוך של זוגיות בו ״העיקר שאשתי והילדים שמחים״. זה בולשיט. מגיע גם לך זוגיות טובה שבה אתה מאושר).
אבל אתה לא רוצה.
אתה בעצם מעדיף להיפרד.
אם הסיבה שאתה לא רוצה לבוא כי אתה רוצה להיפרד, אז גם חשוב שתבוא. אספר לך סוד קטן: בטיפול זוגי גם לומדים איך להיפרד יפה. כי גם להיפרד, במיוחד אם יש ילדים משותפים, הוא תהליך רגיש ועדין, שאם לא עושים אותו נכון יכול להוביל לפיצוץ, מלחמת עולם ונזקים לכל הנוגעים בדבר. האינטרס של שניכם הוא להיפרד יפה ולא לגרור פרידה או להתפוצץ בצורה מכוערת.
מניסיוננו בדרך כלל גברים מעדיפים לא להיפרד, אלא פשוט להמשיך להתנהג בצורה לא מכבדת מתוך ידיעה שמתישהו בת הזוג תיפרד מהם. טקטיקה זו מונעת מהם להרגיש אשמה או fomo מפירוק הקשר. מיותר לציין שמריחת הפרידה על ידי הגבר מובילה לבוז וטינה ארוכת טווח אצל בת הזוג ותצבע את הקשר בצבע שלילי ומריר. אז אם אתה רוצה להיפרד ממנה, תעשה את זה.
אבל לא משנה מה הסיבה שלך - אתה לא רוצה לבוא.
אין בעיה, תן לי לפחות להכין אותך מה עלול לקרות במקרה כזה.
אם אתה לא תבוא, כנראה שהיא תלך לבד למטפל או מטפלת. ההיעדרות שלך מהטיפול שלה יכולה להוביל למספר השלכות רציניות בחייך שכדאי שתהיה מודע ותיערך בהתאם:
הקול שלך לא יישמע: הנרטיב של זוגתך יהיה הנרטיב היחידי שיישמע בחדר הטיפולים, ועל בסיס החוויה שלה יתבסס הטיפול. היא תשמע פרשנויות, ניתוחים והצעות מעשיות שלא יכללו את החוויה שלך. היא תפגוש את עצמה ותחפש תשובות שלא יכללו את התובנות והדעות שלך. היא תנווט את הזוגיות שלכם רק לאור המציאות החד-צדדית וסובייקטיבית שלה.
שינויים חד צדדים: בת זוגך תקבל עצות כיצד לשנות את ההתנהגות שלה בדרכים שאולי לא תאהב או תרצה. אם תתנגד, זוגתך תזכיר לך שאתה בחרת לא לבוא ולכן אין לך זכות להתלונן בכלל. אתה תהיה בעמדה פסיבית ותגובתית ותמצא את עצמך במושב האחורי בזוגיות שלך, מתמודד כל פעם עם ״גזרות״ חדשות.
אפשרות ל״רומן קליני״: בהיעדרותך, המטפל/ת וזוגתך יבנו קשר מלא ברגעי אינטימיות, רגש, שמחה, עצב ומשחקיות. המטפלת בקלות תהיה אמפטית, קשובה, סבלנית, אוהבת ומרימה. קל למטפלת להיות כזו כי אין לה היסטוריה, משקעים או ציפיות מזוגתך. הבעיה תתחיל כשזוגתך תשווה אותך למטפל או למטפלת שלה - ״למה אתה לא קשוב כמו שמרית?", "אתה יודע שמרטין אמר לי שאתה בעצם לא מקשיב לי?", "חבל כי דנה נגעה בנקודה שאתה פספסת״. כמובן שאתה כמעט תמיד תפסיד בהשוואה למטפלת ״המושלמת״ - הוכחה למה אתה לא ראוי לזוגתך.
מה אתה אומר? מוכן להסתכן עם ההשלכות האלה?
מה בדיוק עושים בטיפול זוגי?
טיפול זוגי הוא למעשה טיפול מערכתי. כדי לשפר את הזוגיות שלכם נצטרך קודם לערער אותה: כלומר להפר את האיזון ההיסטורי (השם המקצועי הוא הומיאוסטטוס) ביניכם. הפרת איזון מתרחשת כשאחד מבני הזוג, במקרה הזה זוגתך, תפסיק לעשות ולומר את מה שהיא בדרך כלל עושה ואומרת.
רק אחרי שהאיזון הישן הופר, אפשר יהיה לבנות איזון חדש. איך משיגים איזון חדש? על ידי שינויים קוגניטיביים, רגשיים, תפיסתיים והתנהגותיים. השינויים האלה מתרחשים דרך עימות עצמי, לקיחת אחריות, למידת כישורים חדשים ותרגול. אם תחליט לא לבוא כנראה שתופתע מהשינויים הדרמטיים שזוגתך תעשה.
מה יכול לקרות אם זוגתך תלך בלעדיך לטיפול? מה שעלול לקרות תלוי כמה היא רצינית ותסכים לעבוד על עצמה (ולא רק להתלונן עליך). אשרטט לך שני תסריטים אפשריים: הראשונה טובה לך (אבל גרועה לקשר שלכם), והשנייה גרועה לך (אבל טובה לקשר שלכם).
המקרה ״הטוב״ בשבילך (ולא טוב לזוגיות שלך): זוגתך לא באמת רוצה לעבוד. היא מעדיפה להתלונן עליך ולרחם על עצמה. היא לא לוקחת אחריות, לא עושה שיעורי בית, ולא מנסה לשנות את ההתנהגות שלה. במקרה כזה היא תחזור הביתה ותשתף כמה תובנות מעניינות, רעיונות מספרים שהיא קוראת או פרשנויות מהמטפלת שלה. אולי היא תעודד אותך לקרוא ספר על זוגיות, לצפות בסרטון ביוטיוב או ללכת למעגל גברים. אבל אתה לא תראה שינוי בהתנהגות היומיומית שלה. הדינמיקה הזוגית שלכם תישאר פחות או יותר אותו דבר.
בתרחיש כזה, החדשות הטובות בשבילך הם שלא תרגיש לחץ להשתנות. תוכל להמשיך לעשות את מה שאתה בדרך כלל עושה (כולל להתעלם מחוסר שביעות הרצון שלה ממך). החדשות הרעות שהזוגיות שלכם לא תשתפר. אתם תישארו באזור הנוחות הזוגי לתקופה הקרובה. אולם לאורך זמן הריקוד הנוכחי הלא מיטיב יכול להוביל לשעמום, תקיעות, ולבסוף פרידה חד צדדית.
המקרה ״הרע״ עבורך (והטוב ביותר לזוגיות שלך): במקרה ״הרע״, זוגתך מתמסרת לתהליך הטיפולי ותתחיל להתרכז יותר בעצמה ופחות בלנסות לשנות אותך. אתה תתחיל לשים לב לכל מיני שינויים באופן שבו היא תופסת אותך ואת הזוגיות, בדרך שבה היא מדברת, מתנהגת וחושבת. היא תהיה פחות ביקורתית ו"מתקרבנת". היא תיקח יותר אחריות על הצד שלה של הריקוד הזוגי. היא תתחיל לבחון אותך דרך סטנדרטים אחרים (יותר גבוהים) ותגיב לך בצורות שאתה לא מכיר.
בהתחלה אתה תחשוב שהשינויים האלה חמודים, מרעננים או חיוביים. אולם אם היא תמשיך להפר את האיזון ההיסטורי ביניכם, הרף יעלה, והיא כבר לא תסבול את ההתנהגויות, המניפולציות, הקטנת הראש, ושאר השיט שאתה עושה. אתה כמובן לא תדע איך לאכול אותה ולא תאהב את השינויים שהיא עושה. אז אתה תעשה מה שאתה מכיר: תתנגד לה עם ״הלהיטים הגדולים״ שעבדו לך בעבר: אולי תקניט, תחרחר ריב, תיתן אולטימטום, תיעלב, תעשה דרמה, תעניש אותה, תצעק, או אפילו תפתח מחלה - במטרה חצי-מודעת למשוך את זוגתך חזרה לריקוד הישן והמוכר. אם זוגתך תצליח לעמוד בהתנגדויות שלך, היא תזכה להתפתח לגרסה הבאה שלה: יותר בטוחה, אוהבת, פתוחה, מובחנת וראויה. ההתפתחות שלה תעזור לה להבין שמגיע לה בן זוג יותר ראוי, רגיש ומובחן ממה שיש לה היום – כלומר ממה שאתה נותן היום בזוגיות. אם אתה תרצה עדיין להיות איתה אז התהליך שלה יכפה עליך להתעמת עם עצמך, לקחת אחריות ולהשתנות. אם לא תשתנה, אז סיכוי סביר שהיא תיפרד ממך במוקדם או במאוחר.
הבנתי ואני עדיין לא רוצה ללכת לטיפול זוגי. איך אני בכל זאת יכול לתרום לשיפור הזוגיות?
שאלה מעולה. התשובה לשאלה תלויה במטרה שלך: זוגיות יותר טובה או להישאר באזור הנוחות שלך? אם אתה לא רוצה להתפתח, לקחת אחריות או לצאת מאזור הנוחות שלך - אז אל תעשה כלום. תמשיך לעשות את מה שאתה תמיד עושה. אל תשאל אותה על הטיפול שלה ומה היא לומדת על עצמה, עליך או על הזוגיות שלכם. תמתין בשקט ותראה מה קורה. אם אתה רוצה לשפר את הזוגיות שלכם, אז אני מציע לך להצטרף אליה לטיפול.
אם אתה לא רוצה או לא יכול, לפחות תתעניין בתהליך. תשאל אותה מה היא לומדת, מבינה, חושבת, נזכרת או מגלה עכשיו. תהיה אמפתי כשהיא משתפת בכאבים, אמונות יסוד, או טראומות העבר שלה. תהיה סבלני וסלחני כשהיא מתחילה לקחת אחריות על השיט שלה. תחגוג שינויים התנהגותיים שהיא עושה, לא משנה כמה קטן השינוי. תודה לה שהיא יוצאת מאזור הנוחות שלה ומעזה לרצות עוד מעצמה ומהזוגיות שלכם. תתעניין בספרים, בסדנאות ובסרטונים שהיא צופה. בקיצור, תהיה מעורב בתהליך שלה ותעודד אותה.
נו, מה החלטת?
זה בידיים שלך. בהצלחה לשניכם. רק אל תגיד לי אחר כך שלא הזהרתי אותך".