ילדים לאימהות שאובחנו בסרטן השד חווים רגשות של בלבול, כאב ופחד וזקוקים לתמיכה שתסייע להם לעכל ולעבד את הבשורה הקשה ולהתמודד איתה טוב יותר. מחקר חדש שפורסם באחרונה בכתב העת האירופי לאונקולוגיה מלמד עד כמה חשוב להיות ערים לצרכים הרגשיים של הילדים ולתת להם מענה, שכן, היעדר תשומת לב לצרכים אלו עלולים להוביל לפגיעה פסיכו-סוציאלית ארוכות טווח ואף להשפיע לרעה על החיים שלהם גם בבגרות. מה הכי חשוב כשאתם מספרים על הנושא הזה לילדים:

לשתף בהדרגתיות, להימנע מסודות, לדבר בצורה רגועה: מומלץ מאוד להמתין ולא לרוץ מיד ולספר לילדים. רגע הבשורה הוא רגע מורכב ומטלטל עבור בני הזוג, ובמיוחד עבור האישה, וחשוב ששני ההורים ייקחו רגע לעצמם, להבין את המשמעות ולעכל את הדברים. בשלב הראשוני ההורים בעצמם מרגישים שהשטיח נשמט מתחת לרגליהם והם נמצאים בשיא הלחץ, המתח והבלבול, כך שהבחירה לשתף את הילדים בשלב מוקדם מדי עלולה להקשות על הילדים ולסחוף אותם לתחושות קשות ולהציף אצלם סערה גדולה. למעשה, ההמתנה מאפשרת להורים לברר יותר מידע על המחלה ולהבין מה צפוי לקרות בתקופת הטיפולים. המידע החשוב שההורים מקבלים בשבועות הללו מסייע להם להגיע לשיחה עם הילדים כשהם נמצאים במצב יותר רגוע וכשהם יכולים לתווך את המידע הקשה הזה בצורה יותר רגועה ואף להצליח לתת מענה לשאלות שהילדים עשויים להעלות.

לא מעט פעמים אנו ממליצים על שיתוף הדרגתי: בפגישה הראשונה לומר את המינימום ההכרחי כדי לא להפיל עליהם את הכל במכה אחת. לספר שאמא חלתה במחלה לא פשוטה שהטיפול בה הוא ארוך וקשה, ואז לברר אם יש לילדים שאלות ומהן. חשוב לציין שהתקופה הקרובה תהיה מלווה בחוסר וודאות, אבל להדגיש שאמא ואבא ישתדלו לשתף בכל התפתחות ומידע חדש. למשל,  כאשר יודעים שאמא צריכה להתחיל טיפול כימותרפי שיגרום לכך שהשיער של אימא ינשור ושהיא תהיה חלשה יותר ותזדקק למנוחה.

האופן המומלץ לדבר עם ילדים על נושאים קשים בכלל, ועל סרטן השד לאמא במקרה שלנו, הוא לעשות דה-דרמטיזציה של האירוע. כלומר, למרות שהגילוי של המחלה הוא דרמטי, הדרך הטובה לספר על כך לילדים היא  לספר באופן הכי פשוט ורגוע שאפשר. לא לספר על המחלה בדרך אגב, אבל להימנע מהכנה מוקדמת לשיחה דרמתית. מומלץ לספר  לכל הילדים ביחד, כדי למנוע מצב שכאילו יש סודות במשפחה. מומלץ לספר לילדים באופן שבו הם יכולים לעכל את המידע, לפי גילם, התפתחותם ואישיותם. מומלץ לספר את האמת, אך לא חייבים את לספר את הכל. את האמת ורק האמת יש לומר בבית משפט. אך מומלץ שלא לשמור סודות בקשר למחלה.

לשמור על תקשורת פתוחה ולאפשר לילדים לשאול שאלות, גם אם הן קשות: אף שהיום המילה סרטן לא מפחידה כמו פעם וכבר יודעים שסרטן לא בהכרח שווה מוות, הילדים עלולים להרגיש חרדה ולדאוג לאמא מאוד. כדי לאפשר לילדים לבטא רגשות באופן חופשי חשוב לשמור על תקשורת פתוחה. זה בסדר אם הם יביעו כעס על המחלה, או על זה שאמא מרגישה לא טוב ולא פנויה אליהם כמו קודם. בנוסף, יש ילדים שכבר יודעים משהו על סרטן - מקריאה באינטרנט או בגלל שהם מכירים חבר.ה שאימא שלהם הייתה חולה - ולכן חשוב לעשות להם סדר במידע ולסייע להם להתמודד עם החששות והפחדים. ההמלצה שלנו היא לנסות להפיג את החששות ולומר לילדים שהרופאים ביחד עם אמא ואבא בנו תכנית טיפולית טובה ויעשו כל מה שצריך כדי שאמא תבריא. מומלץ לשתף את הצוות החינוכי, בידיעת הילדים, כדי שהם ידעו שאם הם מרגישים שמשהו לא טוב או פחות מרוכזים בלימודים והם מרגישים צורך לדבר עם עוד מישהו, הדלת הזו פתוחה גם כן. 

יש ילדים ששואלים הרבה שאלות ומבקשים לדעת מה המצב הרפואי של אמא ויש ילדים שלא. אם הילד לא שואל שאלות, לא פונה או מתעניין זה בסדר גמור. אפשר מדי פעם לבדוק איתו אם יש לו שאלות על המצב ואם הוא רוצה שיספרו לו מה קורה. אם הוא אומר שלא מעניין אותו לשאול שאלות או לקבל מידע, לא להכריח. כן חשוב להגיד לילדים שהם יכולים לשאול שאלות, גם אם הם יעלו במשך הזמן.

אפשר לתת מענה מעשי-פסיכולוגי לקשיים שמעלים הילדים - במיוחד לפחדים - ולשים להם "לוכד חלומות" בחדר השינה שיעזור להתמודד עם חלומות רעים. אפשר לרכוש בובה קטנה חדשה שהילדים יספרו לה את מה שמטריד אותם והיא נושאת במקומם את הדאגות והחששות. במידה ואפשר להשתמש בהומור זה דבר מצוין. אפשר להתייחס לסרטן הזה כסרטן המעצבן או לתת לילדים לצייר סרטן ולקרוע את הציור כסימן של ניצחון של אימא על המחלה.


חודש אוקטובר הוא החודש המודעות לסרטן השד ברחבי העולם. מאחר ובישראל יצויינו אירועי השנה ל-7.10, עמותת "אחת מתשע" הקדימה את חודש המודעות לחודש ספטמבר ומזמינה אותך לקבוע תור לאבחון מוקדם של סרטן השד. אבחון מוקדם מעלה את סיכויי ההחלמה ל92% ועשוי להציל חיים.

לפרטים נוספים כנסי לאתר או צרי קשר בטלפון: 1-800-363-400 

הכותבת היא פסיכולוגית בעמותת "אחת מתשע"