כמעט שבועיים חלפו מאז הסתיימה הפעימה האחרונה של שחרור החטופים. עדויות החוזרים שופכות אור על השבי וגם העבירו אות חיים לחלק מהמשפחות של מי שעדיין מוחזקים בעזה. ביניהם, יוני, אביה של נעמה, ששמע כי חטופות ראו את ביתו והיו איתה יחד לפני ששוחררו.
יוני, אביה של נעמה, אמר כי חלק מהחטופות ששוחררו סיפרו שפגשו את ביתו בשבי. הן התקשרו אליו ואמרו שהיא פצועה, אבל גם בחיים. "התחושה הראשונה היא שיש אוויר. חוזרים רגע לנשום", שחזר יוני, שסרטון החטיפה של בתו הפך לסמל לאכזריות. "אבל זה החזיק כמה שעות, ואז הגיעו העדויות".
"נעמה היא נערה בת 19. יש איתה עוד לא מעט בנות, נערות צעירות, שאנחנו מבינים כולם את הפגיעות שלהן. את פוטנציאל הנזק שאפשר לעשות להן. התחושה היא שקברניטי המלחמה, שאין לנו על מי לסמוך אלא עליהם, לא נותנים את תחושת הביטחון הבסיסית ביותר. זה בעצם גורם לזעקה הזאת להיות כפולה ומכופלת".
וזה לא הסימן היחיד של המשוחררים שהעלה תקווה אצל משפחתה של נעמה. כשהחלו לחזור הילדים מהשבי, חלק מהילדות חזרו עם צמות בשיער שהוריה של נעמה מכירים מקרוב. "אולי זה סיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו. נעמה עשתה הרבה טריאתלונים בנערותה וזה ממש הסגנון של איך שהן היו עושות את הצמות האלה", הוסיף האב יוני.
"הוא ביקש שיתקשרו אליי"
גם מרב סבירסקי קיבלה שיחה עם בשורה גורלית על אחיה איתי, הפעם האחרונה ששמעה ממנו הייתה כשהתחבא עם אימם בממ"ד ואב המשפחה יצא ולא חזר: "קיבלתי טלפון ממישהו שהיה איתו - שאיתי ביקש שיתקשרו אליי, נתן את מספר הטלפון שלי. הוא ממש אמר: 'זה המספר, תתקשר בבקשה אליה ותגידו לה שאני חי ושיעשו מה שאפשר כדי להוציא אותי'".
איתי העביר למרב מסר באמצעות החטופים ששוחררו, ובו הבהיר מה קרה באותו הבוקר שבו שני הוריו נרצחו. "איתי סיפר למי שהיה איתו ויצא, שהם (הוא ואימו) התכסו בשמיכות ונכנסו, וריססו אותם", סיפרה מרב. "ואימא שלי כנראה צעקה שהיא נפצעה וכנראה שמתה. אני מקווה לפחות שהיא מתה די מהר והיא לא סבלה. איתי כבר ידע שהיא מתה".
לדבריה של מרב, מהשיחה עם המשוחררים היא הבינה שאחיה נפצע ביד או נשרט, נעמד ונלקח לעזה: "הוא בפחד מוות מאותו רגע שירו עליו והוא לא מת, בנס הוא לא מת. ומאז הוא נמצא בפחד מוות מתמשך עד הרגע הזה. יש אנחת רווחה לרגע שהוא חי, ואז אני גם מבינה שהוא במצב נפשי ומנטלי הכי גרוע שיכולתי לדמיין בעצם. וגם יותר מזה, כי עד אז בכלל לא יכולתי לדמיין".
"לא הרשתי לעצמי לדמיין איך הוא, מה הוא, איפה הוא – ופתאום זה הופך להיות מוחשי", המשיכה האחות, שמסרבת לקבל את האפשרות שאחיה לא ייכלל בפעימות הבאות של עסקה נוספת, אם תצא לפועל. "סיפרו לי שהוא בפחדים נורא-נורא גדולים, שהוא בחרדות. שמעתי ככה מהמילים שהוא אמר להם, מהשיחות שהיו שם, שזה לא איתי שאני מכירה מהמצב הרגיל שלו".
