רענן (שם בדוי) וקרן ז"ל (שם בדוי) חלמו שנים להפוך להורים. על רקע החלום הזה הם נפגשו ובחרו בדרך של הורות משותפת. מרגע זה יצאו למסע להבאת ילדתם המשותפת לעולם. בשל העובדה שקרן לקתה בעבר בסרטן צוואר הרחם, שבעקבותיו נאלצה לעבור כריתת רחם ושחלות, השניים נעזרו בתרומת ביצית, ובהליך פונדקאות בגיאורגיה.
זמן מה לפני הלידה החלה קרן לחוש בכאבי ראש חריגים, וביוני 2021 התברר הנורא מכל - מחלת הסרטן חזרה, הפעם באופן אלים ומפושט יותר. באוקטובר 2021, לקראת הלידה, מצבה של קרן התדרדר והפך לקשה מאוד. היא התעקשה והוחלט לאפשר לה לטוס לגיאורגיה, אף שהקורונה היתה אז בשיאה - הכל כדי שתוכל להגשים את חלומה ולהחזיק את בתה בזרועותיה. ב-22.10.21 נולדה אלינור (שם בדוי). הזמנים שבהם הספיקה אלינור להיות בזרועות אמה היו רגעי אושר גדול שנמהלו בעצב תהומי, וכיום תמונה של שתיהן נמצאת ליד מיטתה של אלינור. קרן הלכה קרן לעולמה, ובאופן טרגי הלווייתה נערכה בדיוק ביום שבו הגיעה אלינור לישראל.
"היא היתה חולה לפני שנפגשנו והבריאה, אבל המחלה חזרה לה לא רחוק מהלידה", מספר רענן בשיחה עם mako. "היכרנו באתר של הורות משותפת. היה לנו רקע דומה, שנינו בני קיבוץ, היתה לנו שפה משותפת ואותם ערכים על החינוך. קפצתי למים ויצרנו חוזה הורות. זה לא היה פשוט. גם עניין ההורות המשותפת וגם תהליך הפונדקאות. קרן היתה בקשר ישיר עם הרופאים בגיאורגיה, עקבה אחרי ההיריון, קיבלה דיווחים וצילומי אולטראסאונד. לקראת החודש החמישי התחילה קרן לחוש כאבים, היא הלכה להיבדק ואז אמרו לה שהסרטן חזר והוא בשלב מתקדם. הזמינו אותי למחלקה האונקולוגית בתל השומר כחודש וחצי לפני הטיסה. הבנתי מהם שהמצב לא טוב. הם לא אמרו בדיוק את המילים אבל זה היה ברור. ניסיתי להתעסק בדברים הטכניים כמו הטיסה. גם קרן שידרה המון אופטימיות, שתעשה טיפולים ויהיה בסדר. היום יש לי, תודה לאל, את אמא שלי שמאוד עוזרת לי, ויש לי עוד משפחה. גם המשפחה של קרן מעורבת".
רענן, שהפך לאב יחידני, מצא את עצמו במלחמה נוספת. להפתעתו, אף שבתעודת הלידה של אלינור רשומים שני הוריה, משרד הפנים סירב לרשום את קרן כאמה, מה שיוצר סיטואציה שבה המצב המשפטי של אלינור, שהיום כבר בת שלוש וחצי, אינו תואם את המציאות שאליה נולדה, ושאותה היא מכירה מיום היוולדה - אלינור יודעת שקרן היא אמה, היא אף מצויה בקשר חם עם סבה וסבתה, הוריה של קרן ז"ל. בנוסף, נמנעות מאלינור זכויות הנובעות מהיותה בתה של קרן. לדוגמא, כשפנה רענן, שהוא בעל אזרחות אמריקאית, לרשויות ארצות הברית בבקשה לאזרחות אמריקאית לקטינה, הוא סורב בשל הסתירה בין תעודת הלידה לבין המסמכים מישראל. כמו כן, כפועל יוצא מכך, אלינור אף רשומה כחסרת לאום וכחסרת דת. אמנם עדיין לא הוגשה תביעה, אבל המטרה היא כמובן להגן על זכותה הבסיסית של אלינור להכרה בקרן כאמה, באופן המשקף את מציאות חייה, ושיאפשר לה את הזכויות הנלוות לכך.
"אני עד היום לא ממש הבנתי למה משרד הפנים לא רשם אותה", אומר רענן. "לי זה היה ברור. אומנם מבחינה ביולוגית היא לא האמא אבל מבחינה חוקית היא קנתה את הביצית. לא הייתי יכול לעשות את זה לבד טכנית. המטרה היתה לגדל אותה ביחד. היא נתנה לילדה את השם. יש להן תמונה משותפת כשהיא מחזיקה אותה בגיאורגיה. אלינור כבר בת שלוש וחצי ומבחינתה קרן היא אמא שלה. מכיוון שאני האבא הביולוגי, קרן היתה צריכה לעבור תהליך אימוץ והיא לא הספיקה".
רענן פנה לעורכת דין יהודית מייזלס, מומחית בדיני משפחה: "הילדה באה לעולם בזכות אביה ואמה - שני אנשים שחברו יחד להגשים חלום משותף להביא ילדה לעולם. תעודת הלידה שלה שהונפקה במדינה שבה נולדה משקפת זאת ונושאת את שמות שני הוריה. הם מחזיקים בתעודת לידה שיש לה אמא ואבא. במדינה אחת יש לה אמא ובמדינה אחרת לא. יש לקוות שמדינת ישראל תתמוך ברישומה הצודק של אלינור כאמה בהתאמה לתעודת הלידה שלה. רישום זה צריך להתבצע מכוח צו הורות פסיקתי, בהתאם לתקדים ממט, אשר הכיר באפשרות של שני הורים כאשר רק לאחד מהם זיקה גנטית ליילוד, או צו אימוץ וכן בכללי המשפט הבינלאומי הפרטי, לאור העובדה שצריכה להיות אחידות רישומית בין מדינות. סעד זה נכון וראוי כדי שעולם המשפט ישקף את סיפור חייה של הקטינה".