סיפורה הגבורה של ענבר שגב ויגדר (33), שגוננה על בנה ארי בעת שהמחבלים ירו בה בפיגוע הרצחני ביפו בשבוע שעבר, היכה גלים ברשתות ונגע בליבם של רבים, שנרתמו לעזור ולסייע בדרכים שונות ומגוונות: באמצעות תרומת חלב אם, תרומה כספית, בישול עבור המשפחה והשתתפות בקמפיין המנשאים לזכרה של ענבר.
את בן זוגה יערי הכירה ענבל בתקופת הקורונה, כשהתגוררה בתל אביב. בשבועות האחרונים חגגו את הדייט הראשון שלהם ביפו, לשם עברה כשהשניים עברו להתגורר יחד. כשענבר הייתה בחודש השביעי, גויס יערי לסבב למלחמה בעזה. כשהייתה בחודש התשיעי, חזר הביתה וליווה אותה מספר חודשים סביב תקופת הלידה. כשיערי גוייס לסבב מילואים שני בצפון, ארי כבר היה בן חמישה חודשים, וענבר נשארה לטפל בו לבדה בבית. כשהסתיים הסבב, טסה משפחת שגב ויגדר לטיול בן חודש וחצי בסרי לנקה ותאילנד, משם חזרו לפני ה-1 בספטמבר משום שענבר הייתה צריכה לשוב לעבודתה כמורה לחינוך גופני בתיכון מוזות ביפו, וארי נכנס למעון.
הפיגוע קטע את שגרת החיים המשפחתית השמחה. יערי מצא את עצמו לבד עם תינוק בן פחות משנה. "כרגע אנחנו בבדיקה ראשונית ומנסים להבין את המצב", אומר יערי, "אנחנו מלווים באנשי מקצוע מדהימים שיתנו לנו מעטפת כדי שנבין איך אנחנו עוברים את המכשול הגדול הזה, כי לא מדובר כאן רק באובדן של אימא, ארי היה בזירת הרצח ואלו שני דברים שצריכים לטפל בהם ברגישות הכי גדולה".
כיממה לאחר היוודע דבר הירצחה של ענבר, רצו ברשתות בקשות לתרומת חלב אם עבור ארי, וכ-2,000 נשים מכל רחבי הארץ פנו כדי לתרום לארי. תוך זמן קצר הן הופנו לבנק הלאומי לחלב אם, על מנת להסדיר את התרומה. יערי מודה בהתרגשות על ההיענות של נשים רבות לתרום חלב אם לארי. "תודה לכל מי ששלחה, ההירתמות מדהימה ומי שיכולה מוזמנת לתרום דרך הבנק. בהתחלה הגיעו תרומות פרטיות, וקיבלנו משלוחים פרטיים של חלב מנשים, אבל כעת אנו מתנהלים מול הבנק הלאומי לחלב אם".
אובדנה של אמו, הוביל את ארי להסתגלות מהירה ומפתיעה לבקבוק. "הוא התחיל גן בספטמבר אז הייתה לנו הכנה קצרה של בקבוק, וזה מאוד עזר, אבל היינו בלינה משותפת וענבר הניקה אותו מתוך שינה", אומר יערי. "ארי היה מתעורר מספר פעמים בלילה כדי לינוק, וזה הקושי המרכזי שאנו מתמודדים איתו, אבל הוא מתגבר על זה כמו גיבור".
"רצתה להגיע הביתה הכי מהר"
מאז שנודע שענבר נרצחה בפיגוע, אנשים פרטיים וקהילות רבות נרתמו לעזור בכל מה שנדרש למשפחתה של ענבר. "אנחנו עטופים בצורה מדהימה, על ידי המשפחות שלנו, שלא יכולנו בלעדיהן ויוזמות של קהילות וקבוצות שענבר הייתה חלק מהן כמו אימהות ביפו, אימהות תל אביביות ואימהות לא אוגרות, לענבר היה ממש חשוב נושא הקיימות, והיא פעם חשבה לפתוח עסק של בגדי יד שנייה".
יערי נחשף גם לטרנד האימהות עם התינוקות במנשאים לזכרה של ענבר, שיצרה המשפיענית מעין שטרודל, הטרנד היכה את הרשת בימים האחרונים ובמסגרתו הצטלמו כ-6,000 נשים וגברים עם התינוקות שלהם במנשאים, ביניהם מאיה ורטהיימר ומני מלכה. "זיהיתי שם נשים מכל מיני מעגלים של ענבר במהלך החיים".
חבריו של יערי יזמו קמפיין מימון המונים כדי לסייע להם כלכלית בתקופה הקרובה ובו גוייסו למעלה ממיליון שקלים. "אנחנו נחשפים ללב הרחב של עם ישראל, הסיפור היכה גלים והאבל הפרטי שלנו נגע בעצב חשוף של מדינה שלמה", הוא מספר.
כמאמנת כושר ומורה לחינוך גופני, ענבר נהגה ללכת ברגל כמעט לכל מקום והשתדלה להימנע מנסיעות, אך באותו ערב עלתה על הרכבת הקלה שבה מצאה את מותה. "היו התראות והיא רצתה להגיע הביתה כמה שיותר מהר", מתאר יערי.
במהלך ימי השבעה נחשף יערי לאנשים שונים וסיפורים רבים על ענבר. "אני שומע הרבה סיפורים מתקופות שלא היינו עדיין ביחד ורואים איך האישיות שלה בשלבים שונים באה לידי ביטוי, המון אנשים שלא מכירים את ענבר אבל נחשפו אליה דרך הרשתות והסיפור נגע בהם באים לחזק ולחלוק כבוד אחרון במקום בו אנו יושבים שבעה – עדנה ברחוב סלמה 6 ביפו".
ענבר אהבה את יפו והרגישה שם בטוחה
יולי הלל (34) מיפו, אימא לתינוקת בת עשרה חודשים, הכירה את ענבר לפני כחצי שנה במהלך חופשת הלידה שלהן. ענבר הייתה מאמנת במסגרת של מפגשים דיאדיים לאימהות ותינוקות במרכז העירוני בית מרים ביפו. שם נוצרה החברות ביניהן שהמשיכה לבילויים משותפים על בסיס יומי עם שני התינוקות במשחקיות ובגינות הציבוריות.
הלל מספרת שלאחר שובה של ענבר מהחופשה במזרח, הן נפגשו כמעט כל יום אחרי הגן של ארי. "ביום שלישי גם תכננו להיפגש ובסוף ענבר אמרה שיש לה תוכניות. הלכתי למשחקייה וחזרתי הביתה ברכבת רבע שעה לפני שקרה הפיגוע בגלל האיום האיראני. שמענו מהמרפסת את היריות, בגלל שאנחנו גרים ביפו אנחנו רגילים לשמוע יריות בגלל אירועים פליליים או חתונות, אבל אז התחילו להגיע דיווחים. יש לנו קבוצה משותפת עם חברה נוספת בשם נטע, כתבתי בקבוצה אם כולן בסדר, נטע ענתה וענבר לא ענתה".
הלל מספרת שענבר נהגה להסתובב רגלית בשכונה עם ארי והכלבה ששמה כפרה, וכמעט שלא נסעה ברכבת. "היא מיהרה לחזור הביתה בגלל שהפחידו אותנו עם הטילים שיגיעו מאיראן, בכל זמן אחר לא הייתה עולה כי היא מאלה שהולכות. היא הייתה בקרון שנכנסו אליו, נוסעת נתנה לה לשבת כמה תחנות לפני הירידה כי הניקה את ארי במנשא, תחנת ארליך זו התחנה של הבית שלה, שם באה לרדת ואז רצחו אותה, היא הבחינה שקורה משהו כי השאירה את הטלפון והעגלה ברכבת, כנראה ניסתה לברוח".
הלל מספרת על החיבור העמוק של ענבר ליפו. "אפשר לראות באינסטגרם שלה שהיא כל הזמן העלתה תכנים על מקומות ביפו, ברים ומסעדות, איפה קונים בורקסים טעימים וכו', תמיד אמרה שהיא אוהבת את המקום ושהיא מרגישה שם בטוחה".
כשהלל עודכנה על הירצחה של ענבר, היא מייד ניסתה להבין איך יהיה ניתן לעזור לארי ויערי. "ההלוויה הייתה בשתיים בצהריים בערב החג, בגלל שאני ממעגל יותר מרוחק של חברים, אמרתי לעצמי שאני אהיה זו שאתעסק בלוגיסטיקה".
"דאגנו ליערי, ובסוף היא נרצחה"
הלל נתקלה בסטורי שחני אוהד, משפיענית רשת בתחום ההורות, העלתה על ענבר. היא פנתה אליה ואמרה שהיא חברה של ענבר ואוהד מייד נרתמה לעזור בכל מה שצריך. "רציתי להשיג לארי את המנשא שלא שרד את האירוע, כי הוא היה רגיל אליו, רוב הזמן הוא ממש חי שם".
יולי פנתה לאוהד בבקשה לאיתור מנשא ארטיפופ שניתן לרכוש אותו רק בחו"ל והחלה להפיץ בעצמה את הבקשה בקבוצות של אימהות ביפו. "תוך שעה אחות של השכנה שלי שקנתה מנשא חדש שעדיין לא הספיקה להשתמש בו, שלחה לנו אותו במונית מהרצליה, לקחתי אותו להלוויה כדי להביא לארי".
הלל עדכנה את אוהד שהיא רוצה להתחיל לאסוף תרומות של חלב אם ואוהד התגייסה לעזרה בפרסום הבקשה. "אחרי שעה אמרתי לה שתוריד את הפוסט כי אני לא עומדת בקצב הפניות, הטלפון שלי עף בכל הרשת, והמון משפיענים פרסמו את הבקשה, קיבלתי קרוב ל-2,000 הודעות וטלפונים בלתי פוסקים, עד עכשיו חזרתי רק ל-700 מהן, ויש עדיין אדוות. ההיענות של האימהות הייתה מטורפת, אימהות הציעו לבוא להניק או להתחיל לשאוב עבור ארי".
הלל מספרת שהבנק הלאומי לחלב אם הודיע שייקח חסות ושהתרומות של חלב אם יעברו דרכו. "תוך זמן קצר העבירו להם 10 ליטר חלב, כל מי שפונה אליי אני מפנה אותה לבנק, הכנתי לנשים טופס שמסביר כיצד תורמים לבנק, יש הרבה נשים שרוצות לתרום ולא יודעות איך. לצערי, מקרים כאלה יכולים לקרות שוב, וכל מי שרוצה לתרום, שזו מטרה חשובה, מוזמנת לתרום, גם אם זה לא יגיע לארי, זה יגיע לתינוק אחר שצריך חלב".
הפניות שקיבלה מנשים שאינה מכירה, והיוזמות סביב הסיוע למשפחתה של ענבר, מאוד ריגשו את הלל. "נשים רצו לבוא לעשות בייביסיטר ולקנות דברים, הרמנו קבוצה של מבשלות כדי שיהיה להם אוכל זמין כל הזמן, ויש שיבוצים שלושה חודשים קדימה".
הלל מספרת שענבר הייתה דמות מוכרת במגוון קהילות מקומיות. "יש קהילת אימהות מאוד חזקה ביפו וענבר הייתה נוכחת בקהילה בגלל האימונים ובגלל שהתנדבה לסייע בבישול לנשות מילואימניקים ביפו, ובקבוצה של אמהות לא אוגרות מסרה ציוד, תמיד עזרה היכן שיכלה. ענבר גם התאמנה בקרוספיט בפלורנטין ויש לה המון חברים משם. בטרנד המנשאים שבו צולמו אימהות ותינוקות בגן העיר בתל אביב, היו המון אימהות שאמרו שהיא אימנה אותן, בכל מקום מכירים אותה היא הייתה בנאדם מדהים, נתנה מכל הלב והייתה כזו מלאת חיים. יערי לוחם במגלן וכל השנה האחרונה כשהיה המון בעזה, רק דאגנו לו שהוא יהיה בסדר ולא יקרה לו שום דבר, ובסוף ענבר נרצחה. המורים והתלמידים שלה מתיכון מוזות שבורים מצער וכאב. קשה לעכל מוות כזה".