129 חטופים מוחזקים בעזה כבר 79 ימים. במסגרת פרויקט חדש, נציג בכל ערב את הסיפור של אחד מהחטופים. הערב (ראשון) הבאנו ב"מהדורה המרכזית" את סיפורו של בר קופרשטיין, בן 22 מחולון, שעבד כסדרן במסיבה ברעים, ונחטף בשבעה באוקטובר.
אחרי שאביו הפך לסיעודי, בר עבר להתגורר אצל סבו וסבתו כדי לפנות את חדרו לעובד הזר שמטפל באבא שלו. "אביו עבר תאונת דרכים והפך לסיעודי. אימו של בר הייתה כל הזמן ליד בעלה ובר היה מטפל באחיו הקטנים", סיפרה סבתו פאינה קופרשטיין. "הוא ילד מתוק מאוד, שאוהב לעזור לכל אחד. יש לו ידי זהב. הוא הנכד היחיד שירש את עיני התכלת מסבו, והם היו חברים טובים. הוא היה חבר טוב גם של אבא שלו".
"התקשרתי אליו באותה שבת בשעה 6:59", שחזרה סבתא פאינה. "בר ענה ושאל אם אנחנו בסדר. עניתי לו שאנחנו בסדר. מישהו שהיה לידו אמר לו 'תראה כמה מטחים מתקרבים אלינו'. הוא אמר 'סבתא, אנחנו מתקפלים עוד מעט וחוזרים'. אחרי חצי שעה התקשרתי שוב והוא כבר לא ענה. חמאס פרסם סרטון שבו ראינו אותו עם עוד כמה חבר'ה. הוא שכב על הרצפה וצעק את שמו. מאז לא קיבלנו עליו שום מידע נוסף, כלום".
מיכאל קופרשטיין, סבו של בר, אמר בעצב: "אני ניצול שואה והמחבלים האלה יותר גרועים מהגרמנים הפשיסטים". סבתו של חטוף הצעיר הוסיפה בבכי: "התחושות קשות מאוד. אנחנו רוצים את כל החטופים בבית. מי מטפל בהם שם? הורגים אותם. הם כולם יבואו עם קרע בלב וגם אנחנו עם קרע בלב. אי אפשר ככה. כל יום אנחנו מחכים ושואלים מתי הוא חוזר".
סבו של בר פנה אליו: "אנחנו אוהבים אותך. סליחה שאני לא יכול לעזור לך בכלום. אני מסתכל רק על התמונה שלך כל היום. תחזור הביתה, אני אוהב אותך". סבתו הוסיפה: "תחזור כשאנחנו עוד חיים".