תאורה מלאכותית, שהפכה לסמל הקדמה והמודרניות, מאיימת על עתידן של אחת החיות המרשימות ביותר של הים התיכון – צב הים הירוק. זיהום אור הוא הארה במקום, בעוצמה ובזמן לא נכונים. כשנעשה שימוש בתאורה לאורך החופים, זיהום האור משפיע על מחזור חייהם של הצבים ומסכן את שרידותם בטווח הארוך. מחקר חדש, שהובילה רשות הטבע והגנים ושפורסם בכתב העת 'אקולוגיה וסביבה', חושף את ההיקף המדאיג של התופעה ומציע פתרונות שיכולים להציל את הדור הבא של צבי הים.
"זיהום האור הוא אחת התוצאות של הפיתוח המואץ שאנו חווים. התאורה שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו גורמת נזק עצום לבעלי חיים המסתמכים על חושך טבעי למחזור חייהם", אומר ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים. צבי הים הירוקים הם בין הנפגעים המרכזיים מהתופעה, שכן חופי הים הם תנאי הכרחי להמשך קיומם.
הולכים אל האור
הבעיה מתחילה כבר ברגע שבו הנקבות עולות לחוף להטיל ביצים. נקבות צבי הים, שהתנהגותן מבוססת על אינסטינקטים בני מיליוני שנים, זקוקות לחופים חשוכים כדי להרגיש בטוחות להטיל. אולם, תאורה מלאכותית שמגיעה מבניינים סמוכים, מכבישים ומתשתיות חוף מרתיעה אותן מלעלות לחוף. לעיתים הן מחליטות שלא להטיל כלל, או שהן נאלצות לבחור מקומות מתאימים פחות, מה שמקטין את סיכויי ההישרדות של הביצים.
השלב הבא שבו זיהום האור פוגע בצבים הוא השלב שמייד אחרי הבקיעה. האבקועים, הצבים הצעירים שמגיחים מהקנים, נמשכים באופן טבעי אל מקור האור הבהיר ביותר. בחופים ללא תאורה מלאכותית, הם נמשכים אל הים, שמחזיר את אור הירח והכוכבים. לעומת זאת, תאורה מלאכותית מבלבלת אותם וגורמת להם לנוע לכיוון הלא נכון. "האבקועים עלולים לבזבז אנרגיה יקרה בניסיונות כושלים להגיע לים, ולפעמים הם חשופים לטורפים או נפגעים על ידי כלי רכב", מציין לידר. גם כשהאבקועים מגיעים לים, האיום לא תם. זיהום אור בסביבת החוף יכול לשבש את יכולת הניווט שלהם ולמנוע מהם למצוא את המסלולים הטבעיים שבהם יוכלו לשרוד ולהתפתח. המורכבות של זיהום האור נובעת מהשפעתו על שלבים שונים במחזור החיים של הצבים, מה שהופך אותו לאחד האיומים הגדולים ביותר עליהם.
דרגת סיכון מחייבת
המחקר, שהתבסס על צילומי לוויין שנאספו במשך שמונה שנים, ממפה את רמות התאורה המלאכותית בחופי ההטלה של צב הים הירוק במזרח הים התיכון. מהמחקר עולה כי מחצית מחופי ההטלה סובלים מרמות שונות של זיהום אור, וכשליש מהם נמצאים במצב חמור במיוחד. רוב חופי ההטלה המרכזיים, שבהם יש אלפי הטלות בשנה, נמצאים בטורקיה, בקפריסין ובסוריה. בישראל, לעומת זאת, המספרים נמוכים יחסית, עם כ-65 הטלות בלבד של צב ים ירוק בשנה, אך גם כאן האתגר משמעותי. "חופי ישראל נמצאים בתנופת פיתוח מתמדת, והתאורה הסביבתית בולטת מאוד", מוסיף לידר.
המחקר על זיהום האור והשפעתו על צבי הים הירוקים הוא חלק מהדו"ח שהוגש לארגון העולמי לשמירת טבע (IUCN). במסגרת שיתוף הפעולה עם ה-IUCN, שימשו מיפוי חופי ההטלה והמלצות המחקר בסיס לדיונים בין-לאומיים על צעדים שניתן לנקוט כדי לצמצם את הנזק לצבי הים הירוקים.
בעקבות הממצאים, קבעה ועדת המומחים של ה-IUCN כי צפויה ירידה באיכות בית הגידול, והגדירה את דרגת הסיכון של צב הים הירוק באגן הים התיכון כ"קרוב לסיכון" (Near Threatened). "דרגה זו מחייבת את המדינות לפעול לשמירה על הצבים ולעקוב אחר מצבם. מדובר בהערכה תקדימית הבוחנת את ההשלכות העתידיות של גורם סיכון משמעותי כדוגמת זיהום אור בחופים עבור מין מאריך חיים, כמו צב הים הירוק", אומר לידר.
עתיד לא מזהיר
עם זאת, המחקר מדגיש שהשפעת זיהום האור היא לא מיידית. צבי הים מגיעים לבגרות מינית רק בגיל 20–30 שנים, ולכן הפגיעות הנגרמות היום יתבטאו במלואן רק בעוד עשורים. עובדה זו מחדדת את הצורך בפעולה מיידית כדי להבטיח את עתידם של צבי הים.
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם האיום? לידר מציין כי יש פתרונות טכנולוגיים ואסטרטגיים שיכולים לצמצם את זיהום האור. "שימוש בתאורה חכמה, כמו נורות LED עם אור שאינו מושך צבים, הוא צעד בכיוון הנכון", הוא אומר. נוסף על כך, המחקר ממליץ על צמצום תאורה מלאכותית באזורים קריטיים, במיוחד בעונת ההטלה, ועל הצבת גדרות או מחסומים שמונעים זליגת אור לחופי ההטלה.
אך הפתרון לא נעצר בטכנולוגיה בלבד. רגולציה מקומית ובין-לאומית היא הכרחית כדי ליצור שינוי משמעותי. "ללא חוקים ברורים שיגבילו תאורה מלאכותית במקומות רגישים, קשה יהיה לשמור על חופי ההטלה", מסביר לידר. בישראל, פעולות כמו כיבוי אורות סמוך לחופים בלילות קריטיים בעונת הרבייה כבר מיושמות במקומות מסוימים, אך יש עוד מקום לשיפור.
מודעות והתערבות
אלמנט חשוב נוסף הוא שיתוף הציבור והגברת המודעות. לידר מאמין שברגע שאנשים מבינים את הבעיה ואת ההשלכות שלה, הם נוטים לשתף פעולה. "קמפיינים ציבוריים שמסבירים את הנזק שזיהום האור גורם יכולים להוביל לשינוי התנהגותי רחב היקף", הוא אומר.
המאבק בזיהום אור דורש גם שיתוף פעולה אזורי. המדינות השוכנות לחופי הים התיכון חולקות את האחריות לשמור על חופי ההטלה. יוזמות בין-לאומיות, כמו שיתופי פעולה עם טורקיה וקפריסין, מנסות לקדם תכנון סביבתי משותף, שיבטיח את שרידות הצבים בכל אגן הים התיכון.
זיהום אור הוא אתגר מודרני עם השלכות אקולוגיות חמורות, אך הוא לא בלתי ניתן לפתרון. באמצעות שילוב של טכנולוגיה מתקדמת, מדיניות ברורה ושיתוף פעולה עם הציבור, אפשר להבטיח שחופי הים ימשיכו להיות מקום בטוח לצבי הים הירוקים. השאלה היא האם נוכל להאיר את הדרך לפתרונות, מבלי להפריע לטבע שזקוק לחשכה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה