קרובי חטופים ופעילים למען השבתם הקימו בתחילת השבוע עשרות אוהלי מחאה סמוך לשערי בסיס הקריה בתל אביב, ועשרות ישנים בהם מדי ערב. מארגני המחאה מסרו כי המפגינים מתכוונים לשהות באוהלים גם בימים ובלילות הקרובים.

את מאהל המחאה הקימו משפחות המזוהות עם מחאת בגין, ועשו זאת בסיומה של אחת ההפגנות הגדולות ביותר שהיו שם בחודשים האחרונים. עינב צנגאוקר, אימו של החטוף מתן צנגאוקר, ואילנה גריצבסקי, בת זוגו של מתן ששוחררה בעסקה הראשונה הן בין מובילות המחאה. "אין לי אפשרות להתחיל לטפל בעצמי כל עוד האחים והאחיות שלי בגיהינום ואני יודעת מה הם עוברים", אמרה הבוקר (חמישי) גריצבסקי בריאיון.

בשיחה עם יואב לימור התייחסה למתח שבין הצורך לעבור שיקום להמשך המאבק להחזרת החטופים, מתח שגבה ממנה מחיר אישי. "אני משתדלת לעשות שיקום אבל יוצא שהמצב הבריאותי שלי מתדרדר", הודתה.

כמה אנשים יש במאהל?
"מאות. זה כל כך חימם לי את הלב לקום בבוקר, לצאת מהאוהל ולראות כמה אנשים חיכו לנו. זה נותן לי כוחות ומרים אותי בכל יום מחדש. אני רק רוצה להחזיר את החברים שהשארתי במנהרה ואת בן הזוג שלי. אני מזמינה את כולם להיות איתנו, זה מחזק ונותן תקווה לעם שלם שנוכל להשתקם".

הרבה מגיעים, אבל יש מי שלא. התמיכה בהחזרת החטופים רחבה אבל לא כולם יוצאים לרחוב.
"אני מרגישה שרוב העם איתנו, בכל מקום יוצאים. אנחנו מחזקים אחד את השני ודורשים מהממשלה את מה שהעם רוצה, שתצא ביוזמה שתחזיר את כל 59 החטופים, שורדים לשיקום ונרצחים לקבורה".

את חושבת שמתן מצליח לשמוע או לראות אותך?
"אני מאוד מקווה, אני פונה אליו: תישאר חזק ואל תוותר. אנחנו לא מוותרים עליו, אני אוהבת אותו ומחכה לחיבוק הכי חזק שיש. אני פונה לכל החטופים, אל תוותרו, תראו את האור בקצה המנהרה".

כששמעת את העדויות וחשבת על מתן, בטח אי אפשר לנשום.
"אני יודעת מה הם עוברים, לא הייתי צריכה לחכות לעדויות. חבל שרק כשקיבלנו את התמונה בפנים הבנו שהגיע הזמן לעצור. אין להם זמן, הם מורעבים ובחושך במנהרה. הם לא יודעים אם ישרדו או ימותו, זו לא מטאפורה, אין להם זמן. אני לא מבינה למה הממשלה מחכה".

הצבא אמור להציג את ממצאי התחקיר לקיבוץ ניר עוז היום, יש שם מחדל אחד גדול.
"אני רוצה לשאול את הצבא הרבה שאלות, מגיעים לנו הסברים ממנו ומכל מי שיש לו אחריות. אשאל 'איפה הייתם?', עשיתי עלייה כדי לשרת בצבא ולחיות במדינה, איפה היא הייתה? אני רוצה תשובות, לדעת מה קרה. שירתי בצבא כדי לשרת במדינה שלי, להגן על העם היהודי. זו המדינה שלנו אבל איפה הם היו ב-7 באוקטובר?".

מחאת עוטף הקרייה (צילום: אריק מרמור, פלאש 90)
מחאת עוטף הקריה | צילום: אריק מרמור, פלאש 90

מוקדם יותר התייחסה עינב צנגאוקר, אימו של מתן, לדיווחים על הניסיון ללחוץ על הצדדים להאריך את הפסקת האש ולשחרר אסירים בתמורה לשחרור של מספר חטופים משבי חמאס. "הצעדים הקטנים האלו נוראיים בעבורנו ובעבור החטופים שסובלים מהתעללות נפשית ופיזית ממושכת בשבי. הייתה עסקה בדצמבר 2023, מאז היה מתווה ששמו שונה ואז הופר על ידי ראש ממשלת ישראל", אמרה.

"עד מתי הוא יאפשר לסיוט הזה להימשך, אני לא מבינה. אפשר להביא אותם, הם עוברים שם שואה. אי אפשר להגיד לנו שזה לא עכשיו, שיש קטגוריות וסלקציות. ראש הממשלה צריך להגיש יוזמה ישראלית למתווה כולל לכל החטופים ולסיום המלחמה", המשיכה. "לצערי יש לנו ראש ממשלה שלא עומד במטרות המלחמה שהציב: יצירת תנאים להחזרת כל החטופים. הצבא יצר את ההישגים, והדרג המדיני הורס את כל ההישגים הצבאיים, רק משיקולים פוליטיים".