"אני רוצה לראות את הילד שלי גם בחופש הגדול אבל גרושתי אומרת שאין לי מאיפה לאסוף את הילד כי כבר אין גן", אומר ל-mako יוגב גמרי, בן 39 ממושב עמיעוז שבדרום הארץ. גמרי פרסם סרטון בו הוא נראה זועק עם מגהפון מחוץ לבית גרושתו ובנם, כדי שזה ייצא החוצה לפגש איתו אחרי תקופה ארוכה שבה, לטענתו, גרושתו מנעה זאת.
"חלפו 20 יום מאז שראיתי את הבן שלי", הוא מסביר, "התגרשנו ויש לי הסדרי ראייה שאני לוקח אותו פעמיים בשבוע, בימים שני ורביעי מהגן ומחזיר אותו למחרת בבוקר ובנוסף כל סוף שבוע לסירוגין.".
גמרי וגרושתו מעדיפים לא לראות האחד את השנייה. וכך נוצר ההסדר שבו הגן משמש כמתווך בינם. אלא שבחופש הגדול, טוען גמרי, גרושתו מסרבת לאפשר לו לקחת את בנו מביתה.
"לא הופסקו הסדרי הראייה, פשוט האמא החליטה שאני לא צריך לראות את הילד. היא טוענת שאין לנו הסדר לגבי החופש הגדול. זאת אומרת שכל עוד אין הסדר לחופש הגדול לא אראה את הילד", אומר גמרי.
לדברי גמרי, נושא החופש הגדול שב ועלה בינו ובין גרושתו מדי שנה, והם נעזרו בבית משפט. השנה הוא ניסה להימנע מכך. התוצא הייתה ניתוק בינו לבין בנו. "הגשתי בקשה לבית משפט לראות את הילד. אפילו לפני כן כתבתי מכתב לעורך דין שלה שאני מאוד אשמח לסדר את חופשת הקיץ מחוץ לכותלי בית המשפט ולא היה מענה. בית משפט זה ברירה אחרונה. תמיד עדיף להסתדר בלעדיו ובגלל פגרת הקיץ אין לי תשובה ואני מחכה. אני מנסה כל מה שאני יכול בדרך הכי טובה לראות את הילד".
ידעת שמצלמים אותך?
"ממש לא. בהתחלה עמדתי שם והתביישתי לעשות את זה כי אני לא אוהב המולה ואני אף פעם לא נמצא במרכז העניינים אבל רציתי שהילד שלי ישמע אותי וידע שאבא שלו פה ולא עוזב אותו. לא יכולתי להמשיך לדבר, הבכי היה חנוק בגרון ונשברתי. חבר שלי שהיה איתי שצילם אותי ברגע שראה שפרצתי בבכי לקח אותי משם. בסך הכל ניסיתי להגיע ללב של הגרושה שתדע שהילד צריך את אבא שלו כמו שצריך את אמא שלו".
מה חשוב לך לומר לילד?
"אני אעשה הכל בשביל הילד הזה. יש לו אבא ואבא אוהב אותו ומתגעגע אליו".
לסיום גמרי מבקש בהתרגשות גדולה: "תשאירו את המחלוקות בצד, את הריב שלכם תעשו בתוך הבית משפט אל תעשו את זה גב הילדים כי ילד צריך גם את אבא וגם את אמא באותה מידה".
עורך הדין שמשון דוידי המייצג את האם מסר בתגובה: "מאז ומתמיד, כבר מזה כ-4 שנים, עמדה מרשתי בהסדרי הראיה אשר נקבעו על ידי בית המשפט. התביעה להסדרי ראיה נסגרה על ידי בית המשפט מחוסר מעש מצדו של האב, כפועל יוצא מכך, הסדרי הראיה שהתקיימו עד כה בוטלו. בנוסף, הסדרי הראיה בחופשת הקיץ נקבעו על ידי בית המשפט בכל שנה עבור אותה השנה בלבד. עוד יודגש כי האם ניסתה להחיות את כלל התובענות בכלל ואת התובענה להסדרי ראיה בפרט, אך לצערה הרב ניסיונה כשל עת דחה כבוד בית המשפט את בקשותיה. לאור ניסיון העבר של האם בקיום הסדרי ראיה בין האב לקטין, קיים חשש כבד בליבה של מרשתי כי ללא הסדרי ראיה תקפים יוכל האב לקחת את הקטין ולא להחזירו לביתה, שכן על אף החלטת כבוד בית המשפט בדבר המועדים הקבועים להסדרי ראיה, האב נהג להפר ברגל גסה את הצו השיפוטי ולא אחת אילץ את מרשתי לפנות אל משטרת ישראל להשבת הקטין.
"מרשתי סבורה כי האב מחפש קיצורי דרך להשגת מטרותיו, שעה שכל מה שהיה עליו לעשות זה לפנות אל כבוד בית המשפט בבקשה מתאימה, בהליך המתאים ותו לא. אולם, האב בחר לנקוט בצעדים בניגוד לדין, תוך כדי הכפשת שמה של מרשתי, על ידי הוצאת פרסום מעוות ברשת החברתית שכתוצאה הוכפש שמה של מרשתי ללא עוול והיא אף קיבלה איומים של ממש על חייה. עצוב מאוד כי האב בחר להעביר את הדיון במחלוקות בין הצדדים מכותלי בית המשפט אל שולחן הציבור הרחב, על אחת כמה וכמה כשמדובר בענייני משפחה שהמחוקק קבע מפורשות כי אין להוציאם אל מחוץ לדלתיים הסגורות של בית המשפט. מרשתי שומרת על זכותה לפעול להשבת שמה הטוב וכבודה באמצעות הכלים המוענקים לה על פי כל דין".