היער הולך לישון
הערב יורד וכל החיות הקטנות ביער הולכות לישון: הגוזלים, הארנבונים, הדובונים והעופר החמוד. ספר אווירה המספר על תהליך ההירדמות של כל חיות היער רגע לפני שהן נכנסות אל ממלכת החלום. הסיפור כתוב בחרוזים המעניקים לקריאה תחושה של שיר ערש רך ונעים.
קהל היעד: בני שנתיים עד ארבע שרוצים לישון כמו דוב.
ציטוט: התרוצצת מספיק, עכברון, רון, רון. זה הזמן לציוץ אחרון, רון, רון. הירח הטוב כבר עלה למרומים. לילה טוב בן יקר, חלומות נעימים.
הפואנטה: הסופרת סאלי לוייד ג'ונס והמאיירת ג'יין צ'פמן יוצרות תמונה מרהיבה לעין ולאוזן; בזו אחר זו מסיימות כל חיות היער הצעירות את עיסוקי היום, ונכנסות בלי בעיות אל ממלכת הלילה. בספר זה עובד יופי, במציאות קצת פחות.
מילה שלי: כשהבן שלי גילה סימני מרד מוקדמים והצהיר בגיל שנתיים וקצת שהוא לא רוצה לישון, החלטנו לאמץ את הטריק הישן והמוכר בנוסח - "כולם כבר הלכו לישון, עכשיו תורך".
כך היינו מונים את שמות ילדי הגן ואת שמה של הגננת כמי שכבר מזמן שקועים בשינה עמוקה, ועכשיו הגיע תורו של הגוזל. כמה דבילי, ככה עובד. הספר הזה עובד בדיוק על אותו עיקרון: כל החיות כבר ישנות, עכשיו אתה.
הגיע זמן לישון. כתבה: סאלי לויד-ג'ונס; איירה: ג'יין צ'פמן; הוצאה: דני ספרים, 2008; מחיר מומלץ:59 שקל
בולו גולו הולך לישון
בולו גולו הוא גיבור סדרת הספרים שכתבה הסופרת מיכל שלו. מדובר בילד מלא חיים שרוצה כבר להיות גדול. הוא רוצה להחליט לבדו אם להתרחץ ואם ללכת לישון. בספר הזה בולו גולו מחליט שהוא לא רוצה לישון בכלל. הוריו הסובלניים מחליטים לזרום עם הילד ועושים את כל הטעויות האפשריות.
קהל היעד: בני שנתיים עד חמש, שישמחו להסתכל על עצמם מהצד.
ציטוט: "אמא, אני לא רוצה לישון. אם תיכנסי למיטה, אספר לך את הסיפור על גולו בולו, הילד שלא רצה ללכת לישון".
הפואנטה: בולו גולו הוא ילד לדוגמה, שמאפשר לקורא הצעיר להבין מה קורה כאשר עוברים את הגבול ומסרבים לשמוע בקול ההורים. ההורים בסיפור נותנים לילד לעשות את כל הטעויות האפשריות ללא עונשים חינוכיים, וכך למעשה מבין הגיבור באיזו דרך לבחור.
מילה שלי: השימוש בילד לדוגמה עובד כמעט תמיד. נסו להמציא לכם בולו גולו משלכם בכל פעם שהקטנים מנסים לבדוק עד כמה אפשר למתוח את הגבולות שאתם מציבים; ספרו להם מה קרה לבולו גולו שעשה בדיוק את אותו הדבר. זו הזדמנות מצוינת למנוע מראש נזקים מיותרים.
בולו גולו לא רוצה לישון. כתבה: מיכל שלו; איירה: רחלי פלאוט; הוצאה: זמורה ביתן, 2008; מחיר מומלץ: 58 שקל
המסע אל החושך
החושך תוהה מדוע הילדים פוחדים מפניו ויוצא לחפש את התשובה. במהלך המסע הוא פוגש כמה ילדים, מציג את עצמו ומעניק להם חלומות נעימים על אבירים, פיות וקסמים. המסע מוכתר בהצלחה: החושך שמח שהילדים כבר פחות חוששים מפניו והילדים לומדים להתגבר על הפחד ולהתיידד עם החושך.
קהל היעד: בני שלוש עד חמש שישמחו להכיר חבר חדש.
ציטוט: "החושך היה מאוד מאוכזב כי רוב הילדים פחדו מפניו. ערב אחד הוא עשה מעשה, ארז מן תרמיל מצחיק שכזה, והלך לברר אצל כמה ילדים מדוע מפניו הם כה פוחדים"
הפואנטה: הסופרת מבצעת היפוך תפקידים מוצלח שבו הפחד המאיים והמופשט של הילד מהחושך הופך לדמות ממשית וברורה המניעה את עלילת הסיפור ומאפשרת לילד להתיידד עימה. הדמות העגולה והרכה של החושך שאותה עיצבה בחוכמה המאיירת הוותיקה נורית צרפתי, רק מחזקת את התחושה שהחושך הוא בסך הכול יצור ילדותי וחביב למדי, ואפילו קצת מבולבל.
מילה שלי: ספר מתוק במיוחד שיכול היה להיכתב רק על ידי אימא שעברה על בשרה את חוויית ה "אמא, אני פוחד מהחושך". הסופרת מתמודדת עם הבעיה בדרך מקורית ויעילה ולוקחת את הילד יד ביד למסע שבו הוא יכול לשאול את החושך את כל השאלות המטרידות ולקבל תשובה ישירה וברורה ללא תיווך של מבוגר אחראי .
מי מפחד מהחושך? כתבה: דלית רשפי תור; איירה: נורית צרפתי; הוצאה: כתר, 2007; מחיר מומלץ :55 שקל