גם אתם נזכרים בנוסטלגיה על המשחקים שהייתם משחקים פעם בשכונה? הבשורה המציאותית היא שכולם כל הזמן מחוברים למסכים. הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ואין באמת דרך לברוח מהם. המומחים הגדולים גם יעידו שלא חייבים ניתוק מוחלט, כי גם המסכים הקטנים והגדולים, בדרכם שלהם, משרתים אותנו ומלמדים אותנו לא מעט. הסוד הוא במינונים. ובמקרה הזה: פחות זה יותר.
הבשורה המשמחת היא שמשחקי הילדות של פעם שרובם ככולם התנהלו מחוץ לבית – אם זה במגרש של בית הספר, בגני השעשועים או בלובי של הבניין – קיימים ובועטים. והם קלאסיקות מנצחות. גם היום, אחרי שהילדים מסיימים עם הסמארטפונים, הטאבלטים, הלפטופים והשלטים של הקונסלות, עדיין נוכל למצוא אותם מוציאים ערימות של אנרגיות במשחקי מחבואים, תופסת עכברים ומלך השבויים. רק שבניגוד למסכים, הפעם הנוסחה הפוכה: כמה שיותר, יותר טוב.
לשמחתנו, בתזמון מושלם עם הקיץ, צי'טוס הוציאו מהדורה חדשה של האריזות שלהם. הקונספט: עיגול לבן ריק על גבי האריזה, בו יופיע צ'סטר (הצ'יטה המוכרת של החטיף) - אבל רק שכשיוצאים החוצה, כתוצאה מהחשיפה לאור השמש. בשבילנו זאת הזדמנות מעולה להתאוורר ולהיזכר במשחקים הנוסטלגיים של פעם.
אז קבלו תזכורת למשחקים שלגמרי כדאי ללמד את הילדים:
דג מלוח
בגדול מדובר במשחק שמוציא מכולנו יכולות וכישורים נסתרים ואין בו שום קשר לדג או לטעם מלוח, אבל זה כנראה מה שהופך אותו לכזה מצחיק ומסתורי. בוחרים את ה"סופר", זה שאמור לעמוד עם גבו לכל האנשים ובכל פעם שהוא מסתובב, כל המשתתפים צריכים לעמוד קפואים, כמו פסל. או אז מתחילה המשימה המאתגרת של הסופר, עליו להצחיק את הפסלים ולגרום להם לזוז. מי שזז, צוחק, מחייך או מגחך (בקיצור: נושם) נפסל והופך בעצמו לאותו דג מלוח.
למה כדאי לכם: הזדמנות טובה להשתטות ולהצחיק את הילדים שלכם או לחילופין לגלות שוב עד כמה הילדים שלכם מצחיקים ומופלאים.
קלאס
לא סתם קוראים למשחק הזה קלאס - כי הוא בהחלט הקלאסיקה הנצחית, למרות שבגרסה הישראלית הוא בכלל נקרא "אבן-גיר". המשחק הומצא אי שם על ידי הבריטים בתקופת האימפריה הרומית, כשהחיילים האמינו שהמשחק ישפר את תפקוד הרגליים שלהם. הרעיון פשוט ועם זאת גאוני, שכן הוא משלב גם את יצירת המשחק עצמו: ראשית, קחו מהבית גירים ושרטטו מתחם סגור של ספרות (1-8) על המדרכה. עכשיו קפצו לאורך הציור, יש גם אפשרות לזרוק אבן ולנתר עד למקום בו האבן נחתה.
למה כדאי לכם: כי זו אחלה עבודת רגליים והזדמנות מעולה להוציא אנרגיה עם הילדים. והיי, מתי בפעם האחרונה קפצתם על רגל אחת?
גומי
הגומי הפשוט והנצחי הוא המשחק המנצח ששורף יופי של קלוריות. ואם כבר תפקוד רגליים, הגומי הוא השולט. צריך שני ילדים שיהוו עמודי התווך של הגומי משני צדיו, ואדם אחד באמצע שיקפוץ, ידלג, ינתר ויש להניח שגם יקטר. זה חלק מהחוויה.
למה כדאי לכם: כי זה יחזיר אתכם ברגע לילדות, וכי זו הזדמנות מעולה לילדים לקפוץ בגומי ולא על הראש שלכם
תופסת
פספסתם אימון כושר השבוע? אין שום בעיה – תתחילו לשחק תופסת למטה עם הילדים. יש כל כך הרבה ז'אנרים ותתי קטיגוריות למשחק הזה: תופסת גובה, תופסת עכברים, תופסת צבעים, תופסת דגדוגים והיד עוד נטויה. בשורה התחתונה: מדובר ברעיון פשוט – תתחילו לרוץ עד שתיתפסו. נקודה.
למה כדאי לכם: כי זה ערימות של אנרגיות, מתח בריא והנאה.
ים-יבשה
כמה פשוט להעסיק ילדים. קחו את הגיר מה"קלאס" וכעת ציירו מעגל גדול. החלק הפנימי הוא הים, ומחוצה לו היא היבשה. מנחה המשחק הוא זה שנותן את ההוראה: בכל פעם שהוא קורא '"ים" – כולם צריכים לקפוץ לים, "יבשה" צריך לצאת ממנו. כשאומרים "יבשושה" – רגל אחת צריכה להיות בפנים והשנייה בחוץ. זה נעשה מאתגר כשההוראות נעשות מהירות יותר וצריך לעקוב אחריהן. בקיצור, ענין של הקשבה, מהירות ולא מעט קפיצות.
למה כדאי לכם: הזדמנות לשחק לילדים בראש ולתת להם הוראות כשהם באמת קשובים אליהן.
5 אבנים
מדהים איך 5 אבנים קטנות (שאינן יהלומים) העסיקו אותנו כל כך בילדות. שעות ארוכות של מיומנות ידיים חסרת תקדים. מדובר בחמישה עצמים מקובעים וקטנים שהרעיון הוא להשליך את כולם לאוויר ולתפוס אותם בחזרה, בשלל ורסיות ואפשרויות. אבן נפלה? נפסלתם. זה פשוט כל כך וגאוני כל כך.
למה כדאי לכם: כי זה מפתח ריכוז ומהירות, זה מאתגר ונפלא וזה לגמרי משהו שצריך להוריש לדור של הילדים שלנו.