וידוי 1: מאז שיש לנו ילדים, כמות הביקורים שלנו בקולנוע ירדה דרמטית. אני מניח שזה לא חידוש גדול לאף אחד מההורים ביניכם (ואת אלה שהבילויים המשותפים שלהם לא נפגעו בעקבות ההורות אני שונא במיוחד).
וידוי 2: כשהייתי ילד אי שם בתחילת האייטיז, לא זכור לי שהוריי לקחו אותי לראות יותר מדי סרטים. בגיל 7 אבא שלי לקח אותי ל"האימפריה מכה שנית" (סרט אבות ובנים קלאסי), עד היום מהסרטים האהובים עלי בכל הזמנים, וזהו בערך. יכול להיות שההיצע היה קטן משמעותית מהיום.
וידוי 3: עד כה אשתי הייתה אמונה על לקיחת הילדים לקולנוע, וזו הייתה הפעם הראשונה שלי לבד עם בן השש בסרט ("אבא תכתוב שאני בן שש ושלושת רבעי כבר").
אז כפעילות של אב ובנו, העמסתי את בן השש ושלושת רבעי לראות את "הדרקון הראשון שלי 3: העולם הנסתר", הסרט השלישי בסדרת "הדרקון הראשון שלי". תקציר העלילה: היקאפ, בחור צעיר שהפך להיות הצ'יף של עיר הוויקינגים ברק, יצר אוטופיה משותפת לבני האדם והדרקונים בעזרת ידידו הדרקון שום שן, וידידתו/מושא אהבתו אסטריד. אלא שהחיים בעיר עומדים בסכנה מכיוונו של צייד הדרקונים המרושע גרימל שרוצה לחסל את הדרקונים. היקאפ ושות' נאלצים לברוח ולחפש את העולם הנסתר ממנו הגיעו הדרקונים, שנחשב לאגדה, ובדרך הם נתקלים בדרקונית אור חזקה במיוחד. האם הטובים יצליחו לנצח את הרעים? האם תהיה חתונה? האם הפופקורן יספיק עד לסוף הסרט? הישארו עימנו.
תודה ששבתם אלינו. היה מהנה. והנה למה:
1. כי לא חייבים לראות את שני הסרטים הקודמים כדי להבין מה קורה
בן השש ושלושת רבעי קיבל את הבסיס לעלילה בלי הצורך לנסות להבין מה קרה קודם ומה הוביל לנקודה בה נפתח הסרט הנוכחי. יש בזה היגיון - ממילא סביר שהילדים שראו את "הדרקון הראשון שלי" הראשון לפני 9 שנים, צורכים כבר תכנים אחרים היום.
2. כי המניע של הנבל לא אקראי
הוא לא רע סתם כי ציירו אותו ככה. יש לו מטרה אמיתית וברורה: לפטור את העולם מהדרקונים, כדי שבני האדם יהיו השליטים בכדור הארץ ויחיו ללא פחד. נכון, בדרך הוא לא בוחל באמצעים, אבל לפחות אתה מבין מאיפה הוא מגיע ויכול להסביר לילד שלך למה הוא רשע.
3. כי אף אחד מהדרקונים לא הופך לחלק מצבא המהלכים הלבנים של מלך הלילה
ברצינות, אנחנו רגע לפני העונה האחרונה של "משחקי הכס" ומה שהיה חסר לי זה עוד שיברון לב כמו עם ויסריון. אז לא, אמנם יש גם דרקונים בשירות כוחות הרשע, אבל הם רחוקים מלהיות אימתניים.
4. כי גם המבוגרים יכולים להישאב לסרט
קטעי אקשן לא רעים, צבעוניות יפהפייה, מתח במידה ודמויות חמודות להפליא.
5. כי תכף פורים
ולפי שעוני יש ארבעה ימי חופש שהם הכנה לחופשת פסח – אז בילוי בסרט כייפי + ארוחה בקניון שווה חצי יום שאפשר לסמן עליו וי גדול ביומן.
6. כי ככה בן השש ושלושת רבעי סיכם את החוויה:
"הסרט היה מאוד יפה, לא יותר מדי מפחיד וקצת מצחיק". למיטב זכרוני הוא הכי צחק כשנאמרה המילה "קקי" (או שזה הייתי אני). ממה הוא נהנה בעיקר? "מהסוף: שנולד להם ילד ושהדרקונים חזרו ושהוא שיחק עם הדרקון". שחררו, זה לא ספוילר מטורף, לסרטים האלה יש תמיד סוף טוב. מה שחשוב הוא שהילד יצא עם מסר של אהבה וחברות. נדמה לי שהוא מחבב אותי קצת יותר עכשיו.