בתקופה שבה מעט מאוד חידושים תרבותיים מתרחשים, וגלגלי הכלכלה תקועים, כל ספר שיוצא לאור הוא נס קטן. "זלמן", ספר קומיקס חדש פרי עטה של סופרת הילדים והעורכת רינת פרימו ("איה! אאוץ׳! אווה!" "זהרורים"), ושל המאיירת עדי אלקין, יספק את יצר הקומיקס הצעיר שאינו יודע שובע, ויאתגר על הדרך עם שאלות מוסריות מעניינות.

פרימו היא עורכת ירחון "אדם צעיר", ובו היא מפרסמת, בין היתר, סיפורים בהמשכים. לאחר שתם הסיפור "החבר הכי טוב שלי", (שבהמשך אוגד ויצא בספר), התחילה לכתוב את "זלמן" כקומיקס בהמשכים. התגובה של הילדים, מנויי העיתון, היתה מיידית וחמה, והסיפור על ארבעה חברים טובים, דפנה, שיר, אמיר ודורי, שיוצרים יחד עיתון בית ספר התפתח מחודש לחודש.

"הרעיון לזלמן, והפרקים הראשונים, נולדו לפני די הרבה שנים," מספרת פרימו. "כתבתי את זה כסיפור רגיל עם ילדים גדולים יותר, בתיכון, ואז הוא נכנס למגירה ויצא ממנה כשהייתי צריכה רעיון לסיפור קומיקס בהמשכים. מסקנה? לא רע לכתוב למגירה. כמו במרתף יינות, אם זה באיכות טובה - זה יבשיל טוב. אני חייבת לציין שדורי היה חבר שלי בתיכון ודפנה היתה החברה הכי טובה שלי. שניהם לא גרים בארץ עכשיו, אז ביני לביני, אני מקדישה את הספר להם."

עטיפת הספר. איור: עדי אלקין

בין השאלות שעולות בפרקים ישנן פצצות מוסר מסוג שגם אנו ההורים לא תמיד יודעים כיצד לנטרל. למשל: האם לפרסם תמונה שמוכיחה שבית הספר שלכם ניצח בצורה לא הוגנת במשחק כדורגל? או: האם לקבל טובות הנאה תמורת פרסום בעיתון? "המבוגרים יכירו את הדילמות האלה מהחיים האמיתיים, מהחדשות. אבל האמת היא שכולנו עומדים בפני שאלות של רע וטוב בחיי היומיום שלנו," פרימו מזכירה.

"בגלל סרטים וספרים של גיבורי על, ילדים לפעמים חושבים שיש בעולם טובים ורעים. ככה הם נולדו, והמלחמה ביניהם היא המלחמה בין רע וטוב. ברור שהמציאות היא אחרת. בכל אחד ואחת מאיתנו יש רע וטוב והם מתכתשים על בסיס יומיומי. לדוגמה, בירחון לילדים ׳אדם צעיר׳, נועם שרון, המו"ל ואני החלטנו שלא יהיו פרסומות ובוודאי גם לא תוכן שיווקי. זאת בחירה שגובה, כמובן, מחיר, אבל אנחנו עומדים מאחוריה. אישי אני חושבת שהשתלטות התוכן השיווקי על התקשורת והטשטוש בין תוכן מערכתי ובין אינטרסים כלכליים הוא אחת הרעות החולות של זמננו. יותר מזה, זה שקר ממש."

מתוך "זלמן". איור: עדי אלקין

אחד הדברים המקסימים ב׳זלמן׳ (שם העיתון של בית הספר ע"ש שזר), היא הצבעוניות. זו מגיעה לא רק מתוך העיצוב המוקפד של מיכל מגן ומכחולה השמח של אלקין, המאיירת, אלא מתוך בחירה ברורה בגיוון תרבותי ובמתן ייצוג לכל הקשת האנושית בין הריבועים. פרימו נותנת לאלקין קרדיט על נקיטת העמדה הזו: "יש כותבי קומיקס שנותנים הוראות מדוייקות לציירים. אני לא עובדת ככה. אני כותבת את הקומיקס כמו תסריט שרובו דיאלוג ונותנת לעדי להחליט איך ייראו הילדים."

פרימו, שהיא גם עורכת ספרות הילדים בהוצאת ידיעות אחרונות, היא האחרונה לזלזל בסוגת הקומיקס, שרבים חשים שנוגסת ביכולות הקריאה והריכוז של אלה המבססים את הקריאה. "הקומיקס עשה כניסה מאוחרת מאוד לישראל," היא מגלה. "אני בילדותי לא קראתי קומיקס ואני ממש שמחה לראות את הפופולריות שהוא צובר. הגיע הזמן. התרומה שלו לתרבות שלנו היא עצומה. יש יצירות קומיקס שהן אמנות גדולה. ספר לא נמדד בכמות המילים שבו."

נגלה, מבלי לספיילר, שהספר נסגר במתח גדול, ומשאיר תיאבון לספר המשך. "ברור שצפוי זלמן 2," פרימו מכריזה, "אבל גם ברור שזה תלוי בהיענות של הקהל לספר הראשון. עשינו מכירת און ליין לפני שהספר יצא לחנויות וההצלחה היתה גדולה. האהבה לזלמן היתה עמוקה ומיידית. החל מהפרק הראשון שהתפרסם ב'אדם צעיר' ועד לתגובות על הספר. ילדים ישראלים לא מקבלים המון קומיקס ישראלי. זאת עבודה ארוכה וגם יקרה. בארצות הברית יש הרבה יוצרים לכל קומיקס: יש מי שכותבת ומי שמאייר, אמן שאחראי לצביעה ואמנים שאחראית לעיצוב הפונטים והבועות. בארץ זה לא ככה. נקווה שיצליח גם בחנויות בעיקר בזמנים הלא פשוטים שאנחנו נמצאים בהם. אם יש סיבה להיכנס גם היום לקניונים - הרי היא חנויות הספרים."