חג פורים, חג פורים, חג גדול לילדים (או שזה ליהודים?). בכל מקרה - בצדק. תראו לנו בן אדם אחד שיסרב לתחפושות, מוזיקה טובה, חגיגות וממתקים? אלא שמאחורי כל העדלאידע, התחפושות ומשלוחי המנות מסתתר סיפור אחד, שקרה אי שם לפני הספירה. יום שהיה נראה בדרך להיות אסון לכל היהודים והפך לששון ושמחה. אז למה אנחנו חוגגים? האם זה כתוב בתורה? ומה הסיבה שבירושלים חוגגים אחרי כולם? כל התשובות לכל השאלות על החג הכי שמח בשנה:
פורים הוא חג מהתורה?
לא. פורים לא מופיע בין החגים בתורה, מאחר והוא התרחש שנים רבות אחרי שהתורה כבר נתנה. אבל- פורים כן מופיע בתנך. מגילת אסתר, שהיא אחד הספרים המאוחרים שבתנך, מספרת את סיפור המעשה שבגלל נקבע חג הפורים.
מה קרה ומתי?
מגילת אסתר מספרת על מה שארע ליהודים בפרס בימיו של המלך אחשוורוש, הוא המלך חשיארש הראשון (או כפי שמכנים אותו היוונים - כסרכסס) ששלט בממלכת פרס האחמנית בשנים 465–486 לפני הספירה. כדאי לשים לב שבתקופה זו, כבר קיים ישוב יהודי בארץ ישראל ואפילו כבר נבנה בית המקדש השני. מגילת אסתר היא סיפורה של הגולה היהודית שבחרה להישאר בפרס ונקלעה לתרחיש שמוכר לנו מחיי היהודים בגולה, וזכה מאוחר יותר לשם: אנטישמיות.
במקרה של מגילת אסתר העילה לרדיפת היהודים היא סכסוך בחצר המלך בין המן מהמוצא העמלקי, לבין מרדכי היהודי. המן, שהיה משנה למלך וקרוב אליו ביותר, שכנע את המלך במילים וגם במזומנים, שהיהודים הם גורם בעיתי בממלכתו. ככה הטענה נשמעת בפי המן "יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם" (אסתר ג', ח').
אחשוורוש נותן להמן את הטבעת המלכותית שאיתה נחתם הצו המלכותי להשמדת כל יהודי האימפריה בפוגרום שיערך בי"ג באדר. מה שהמן וגם אחשוורוש לא יודעים, הוא שהמלכה אסתר היא בת לעם היהודי. אסתר פועלת באומץ לביטול הגזירה, אך מאחר שצו שנחתם בטבעת המלך לא ניתן לביטול, נשלחים צווים חדשים שמאפשרים ליהודים להתגונן בפוגרום המתוכנן. "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט', א')
למה קוראים לפורים פורים?
פור הוא מילה נרדפת לגורל. המן השתמש בפור כדי לקבוע את תאריך השמדת היהודים.
איך חוגגים את חג פורים על פי המגילה?
המגילה מספרת שאחרי הניצחון על האויבים, נחו וחגגו היהודים, וגם החליטו לדורות: "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים." (אסתר ט', כ"ב) האופי של החג הוא חברתי. מחבר בין חברים ומקפיד לא להשאיר מחוץ לחגיגה את מי שאין לו. אפשר לראות באופי של החג סוג של תגובה לדברים שאמר המן על עם ישראל: "עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים" (אסתר ג', ח')
אז מאיפה הגיעו התחפושות והרעשנים?
בתרבויות רבות יש חגי קרנבל ופסטיבלים הכוללים מסכות ותחפושות. פורים הוא חג של "ונהפוך הוא", ואפשר להבין איך בחג כזה השתלב גם המנהג להתחפש.
העדלאידע, התהלוכה הפורימית, היא חידוש ישראלי- ציוני. התהלוכה הראשונה התקיימה בתל אביב הקטנה ב- 1912 שהייתה רק בת שלוש. השם עדלאידע הגיע מהאמירה של החכם האמוראי רבא: "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מסכת מגילה ז', ע"ב) שזה בעברית - אדם חייב לשתות לשכרה עד למצב שבו הוא אינו יכול להבחין בין המן למרדכי. לחיים!
הרעשן, כלי הנגינה הרשמי של החג, פותח כדי לעשות רעש בזמן קריאת המגילה כאשר נזכר שמו של המן. למה לעשות רעש? כדי למחות באופן סמלי את זכרו של הרשע ולקיים את ההוראה "תִּמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (דברים כ"ה, י"ט)
ולמה בירושלים חוגגים יום אחרי כולם?
תאריך הפוגרום שהפך להצלה וליום של פגיעה באויבים היה ביג באדר, כיום החגיגות נקבע יום המנוחה- י"ד באדר, אבל בשושן הבירה- בקשו היהודים מרדכי ואסתר יום נוסף להשלמת הפגיעה באויבים. ויום המנוחה היה בט"ו באדר. שושן הייתה עיר הבירה של הממלכה ומוקפת חומה, ולזכר החגיגה מיוחדת שהייתה בה, נקבע כי ערים מוקפות חומה, כמו ירושלים, יחגגו בט"ו באדר.
ולסיכום, רוצים לדעת עוד ולשמוע את סיפור מגילת אסתר כפי שעוד לא שמעתם? האזינו ל"ויהי פודקאסט", מבית 929.