גם אם המחשבה על אמהות עוד רחוקה ממך, ודאי הרהרת לעצמך מתישהו איזו מין אמא תהיי כשתגדלי. בחודשי ההריון, הלחץ והדאגות לגבי מודל האם והמעבר לאמהות, הופכים ממשיים יותר, מעסיקים אותנו בתדירות גבוהה וממשיכים ללוות גם לאורך שנות גידול הילדים.
"מדובר בתהליך טבעי ביותר מכיוון שאמהות דורשת מעבר מאוד דרמטי", מסבירה לילך סטג, מאמנת להיריון, לידה ואחרי לידה ומנחת קבוצות אמהות ותינוקות. "אחרי שבמשך שנים הערכנו את עצמנו בצורה מסוימת ובנינו דימוי גופני ונפשי יציב, אנחנו הולכות ומשתנות. ההתמודדות הגדולה ביותר והמפחידה ביותר היא עם חוסר הודאות שמעלה חששות רבים".
איזו מין אמא תהיי?
הדמות האמהית שנשים רבות מדמיינות במוחן מורכבת מפיסות מידע שאספנו מהסביבה הקרובה דוגמת המשפחה והחברות, ומהמציאות החברתית והתרבותית שלנו השאובה בין היתר מתוכניות הטלוויזיה והספרות. מכיון שהמושג "להיות אמא" כל כך אבסטרקטי, אנחנו אוספות אינספור דימויים ואפשרויות מתוכן אנחנו בוחרות מה מתאים לנו.
האימג'ים האמהיים שאספנו מחולקים לקטגוריות של איזו אמא אני כן רוצה להיות ואיזו אמא אני בשום אופן לא אהיה. האמא הקולית שמוצאת זמן לקפוץ עם הבעל לחופשה רומנטית היא מישהי ששווה לסמן עליה "וי", לעומת הקולגה המוזנחת שלא מפסיקה לפהק, והופכת בהינף מבט ל"ביג נו-נו". התחום האפור שמהווה את המציאות האמיתית של חיי האמהות כמעט ואינו עולה על הפרק.
"מכיוון שהכנה לאמהות היא משהו כל כך גדול, הסביבה מציפה אותנו בחוויות נקודתיות אבל קשה לקבל את התמונה הגדולה של המציאות שתלווה אותנו לכל החיים", מסבירה אורלי נבון, מאמנת מוח להעצמה, ריפוי ושינוי של נשים בדמיון מודרך ו-NLP.
לטענתה, כשאנשים מבצעים הכנה לקראת חוויית האמהות, כמו הכנה לכל דבר בחיים, הם אוספים יותר מידע ומקדישים יותר מחשבה לחוויה הקרבה. נבון מסבירה שבהריון אנחנו הרבה פעמים מקדישות עבודה להתחברות לתינוק שגדל בבטן ופחות להתחברות לעצמנו - לתחושות ולרגשות שמציפים אותנו. "כשאני עובדת עם נשים בהריון", היא אומרת, "אני מלמדת אותן להתחבר גם לעצמן, לחלק הזה שהן עוד לא מכירות. זהו תהליך אפשרי למרות חוסר המוחשיות שלו. בהחלט אפשר 'לייצר' את האמא שבאישה על מנת שהיא תצא לאור ביתר קלות בזמן הלידה".
אל תוותרי על עצמך
מעבר להתרגשות ולציפיה החיובית, למחשבות על קישוט חדר הילדים ותכנונים לחופשת הלידה, נשים רבות נתקפות בפחד וחרדה לקראת האירוע משנה החיים. "מעבר להתמודדות הנפשית צצים גם פחדים בקשר למציאות החדשה", מסבירה סטג, "נשים שואלות את עצמן כיצד החיים שלהן ישתנו מבחינה סוציואקונומית, מבחינת הזוגיות, מבחינת הספונטניות ועוד. אצל נשים רבות הפחדים האלו יבואו לידי ביטוי דווקא בחלומות".
אחד הפחדים המרכזיים שמעסיקים נשים לקראת לידה עוסק בשינוי הגופני הצפוי להן. "הן מפחדות להיפרד מהגוף שהכירו במשך כל השנים", מסבירה סטג, ומספרת שמחקרים הראו שנשים שרוצות לקבל במהירות את הגוף הקודם שלהן עשויות ללדת מוקדם יותר, מכיוון שמבחינה פסיכולוגית כבר אין להן סבלנות לחכות כדי להשלים את תהליך ההיריון, הלידה והחזרה לגזרה. בנוסף, נשים שהחליטו מראש על אופן הלידה המתוכננת עלולות להיתקל בפחדים הקשורים בחסימת התכנון בידי המציאות האקראית.
סטג מצידה שני דפוסי התנהגות בהתמודדות עם החששות, מודל האם המרוחקת לעומת האם ה"אובר-מחוברת". האם המרוחקת תנסה לשמור על קור רוח בכל הקשור להריון ותשמור את הדבר בסוד עד לחודש החמישי. היא גם לא תשתף אנשים בעובר עליה כדי לשמור את עצמה מציפיות הסביבה ומציפיותיה שלה עצמה. האם ה"אובר מחוברת" תעסוק רבות בשאלות הקשורות להריון ואמהות, ותשתף את הסביבה במה שעובר עליה, לעתים בהגזמה.
לפי סטג, מרבית הנשים יצליחו להפריד בין מודל האמהות המתהווה אצלן לבין אמא שלהן. ככל שיש לאישה זהות ברורה ובטחון עצמי, כך יהיה לה קל יותר לבצע את ההפרדה. נבון מוסיפה שנשים רבות מתמודדות עם השאלה מה הן רוצות ליישם ממודל האמהות שספגו בבית ומה לא.
מהי בדיוק הכנה לאמהות?
"אפשר ורצוי להתכונן לשינוי בחיים", ממליצה נבון, "נשים רבות נשארות במקום של פער. הן לא יודעות אם מה שהן חוות ומרגישות זה בסדר או לא. לאחר הלידה, מעבר להשתוללות ההורמונים יש פתאום מישהו שאת צריכה לדאוג לו באופן מיידי, וההכנה מפחיתה את הפחד, החרדות וההלם שמלווים את התקופה הזו. נכון שחוויית האמהות עולה על כל דימיון, אבל כשאישה מבצעת הכנה, יש לה איזשהו מושג לקראת מה היא הולכת. בזמן ההריון האישה בעיקר מחוברת להיריון, לתינוק, לפנטזיות ודמיונות, אבל לפעמים היא שוכחת את המקום שלה כאמא, ולא עושה הכנה אמיתית למה שצפוי לעבור עליה".
נבון טוענת שאם תהיה יותר מודעות להכנה לאמהות מעבר להכנה ללידה עצמה, נשים תוכלנה להתמודד טוב יותר עם השינוי. לדבריה, ההכנה תבהיר לאישה כי החששות הם טבעיים, ואפילו תאפשר לה להנות מהתהליך. סטג מציעה לבצע הכנה תוך סינון מידע רב מדי: "יש המון מידע בפורומים, אתרים, ספרים וכדומה. צריכת מידע מוגברת מדי עלולה להגביר את החששות. באופן כללי צריך להיות מודעת לשינוי ולנסות ליהנות ממנו. הזוגיות שאת מפתחת עם העובר, הנשיות המתעצמת שלך, היחסים החדשים עם הגוף שלך - חשוב לנסות ליהנות מהדברים האלה".
"ההתמודדות האמהית כוללת בהתחלה בעיקר הפעלה של אינסטינקטים", ממשיכה סטג. "האישה מרוכזת בעיקר בפעולות שקשורות בתינוק - מאכילה, מלבישה ורוחצת. בשלב הזה נשים רבות מתקשות לראות את התמונה הגדולה, לטפל בעצמן ולשתף גם את בן הזוג. מרוב עצות כמו 'תקשיבי לאינסטינקטים שלך' את כבר לא יודעת מה לעשות. אני ממליצה לנשים להיות מוכנות גם ללא צפוי. מציאת האיזון האמהי הראשוני לוקחת בדרך כלל בין שנה לשנה וחצי, ואז נשים מוצאות את הדרך שלהן בין מודל האם האידאלית שהיה להן למודל האם המציאותית".