התמודדות עם דיכאון לאחר לידה יכולה להיות קשה ומאתגרת. בעוד שאמהות רבות נוטות לדבר בגאווה על תחושת ההתעלות והריחוף שסיפקה להן החוויה, קיים קשר של שתיקה בקרב נשים שחוו את הלידה בצורה אחרת.
ברוק שילדס, אמא לשתי בנות, חשפה בעבר את העובדה שלקתה בדיכאון לאחר לידתה של בתה הבכורה, היום בת שש. בגילוי לב מפתיע שהתרחש השבוע, היא דיברה על התהומות הנפשיים העמוקים אליהם הגיעה, שגרמו לה לשקול ברצינות לשים קץ לחייה. שילדס דיברה בטקס בו קיבלה אות של כבוד על הפעילות ההסברתית בתחום מהקרן האמריקנית לחקר המחלה.
"גם את ההתאבדות התינוקת הרסה לי"
"אנחנו חושבות ומרגישות שאנחנו צריכות להיות מסוגלות להתמודד עם זה בעצמנו", אמרה שילדס. "תמיד הייתי חזקה מספיק כדי להתמודד עם כל סיטואציה קשה בחיי. גדלתי בבית עם נטייה להתמכרויות. אמי סבלה מאלכוהוליזם. זה בדמי. אבל מעולם לא הייתי אחת שתכנע לכך".
שילדס הודתה כי המחשבות הדיכאוניות כמעט וגרמו לה להתאבד, וכי היא הרגישה שאין סיבה להמשך קיומה לאחר לידת בתה הבכורה, לאחר שעברה הפלה ושבעה טיפולי הפריה חוץ גופית מפרכים. "סוף סוף היתה לי תינוקת בריאה ויפה ולא יכולתי להביט בה", היא מספרת. "לא יכולתי להחזיק אותה, לא יכולתי לשיר לה או לחייך אליה. כל מה שרציתי לעשות זה להיעלם ולמות".
בשלב מסוים היא אף החליטה לוותר על הטיפול הרפואי שקיבלה, עד שהגיע הרגע בו כמעט שמה קץ לחייה. "זה היה השבוע שבו כמעט והתפתיתי לנהוג את הרכב שלי ישר לתוך קיר בצדו של הכביש המהיר. התינוקת היתה במושב האחורי וזה ביאס אותי שאפילו את זה היא מצליחה להרוס לי. רק חבר שנשאר איתי על קו הטלפון וידא שאגיע הביתה בבטחה".
לאחר האירוע שילדס פנתה שוב לקבלת טיפול, ואובחן אצלה חוסר איזון כימי. "אם הייתי מאובחנת עם כל מחלה אחרת, הייתי רצה לקבל עזרה", היא אומרת במבט לאחור. "הייתי נושאת אותה כמו אות".
לאט לאט היא התחילה להתמודד עם המחלה ועם השפעותיה. "למדתי מה קורה בתוך גופי ומה קורה בתוך מוחי. הבנתי שאני לא עושה שום דבר שהוא לא בסדר, שמה שקורה לי בראש הוא לא בשליטתי", היא מסכמת.
הכי חשוב – לדעת לקבל עזרה
"כל אשה לאחר לידה סובלת מסוג מסוים של דיכאון, השאלה היא באיזו מידה ובאילו עוצמות", אומרת זיוה סדן מלכא, יועצת ותומכת בנשים לאחר לידה. "דיכאון שלאחר לידה יכול להיות כל דבר שמקשה על ההתמודדות או על הרצון להתמודד.
"כל אישה נכנסת לשוק כשילד בא לעולם, ולא הכל קורה כמו שחשבנו. הציפיות הגבוהות של עצמנו והסביבה יכולות להעצים את התחושה הזו, שיכולה להתבטא באינספור דרכים. חוסר רצון או יכולת לעשות דברים, הזנחה עצמית ועוד.
"הדיכאון יכול להיות סמוי או גלוי, אך מי שמכירה טוב את עצמה יכולה לעלות עליו בתחילת הדרך ולטפל בו . צריך לזכור שלידה היא טראומה שאי אפשר לצפות מראש, לכן חשוב לעשות הכנה אליה וולקבל עזרה מכל מי שרוצה לעזור".