רוב הנשים ההרות שאני פוגש, סוחבות על גבן מטען עודף של פחדים, מחשבות רעות ותרחישי אימה עתידיים הנוגעים לשלום העובר. חוסר ודאות הוא הגורם המרכזי שמפריע לשלוות הנפש שלנו, אבל בתקופת ההיריון האמוציונאלית ורווית ההורמונים, הנטייה לאבד פרופורציות היא בעוכריהם של הנשים ושל עובריהן.
תחושת איבוד השליטה שחשה האישה לגבי מהלך ההיריון ותוצאותיו, נובע לדעתי מהיעלמות האמונה, שמאפשרת לנו חיי יום-יום רגועים יחסית.
בזכות האמונה אנחנו יכולים, למשל, להכין רשימת מטלות למחר, שהרי אין לנו שום ספק שמחר נקום בבוקר. בזכותה אנחנו יכולים גם לנהוג במכונית תוך האזנה למוסיקה מבלי לחשוב על תאונה אפשרית.
אין כמעט מהלך בחיינו שבו האמונה שלנו אינה באה לידי ביטוי, במודע ושלא במודע. ובכל זאת, בהיריון היא מתאיידת, משום מה.
ההסבר לכך נעוץ בהלכות החברה שבה אנחנו חיים, שקבעה כי המסגרת הבלעדית לליווי נשים הרות היא רפואית. וברפואה כמו ברפואה: העיסוק המרכזי הוא איתור מחלות והטיפול בהן. כל זה נעשה במסגרת זמן לחוצה במיוחד של עשר דקות אחת לחודש בערך, כאשר האישה ההרה חוששת לחיי העובר שלה ולכן מתעקשת לבצע כל בדיקה אפשרית, בעוד שהרופא, החושש מתביעות משפטיות, מסכים לבצע כל בדיקה שהיא ובלבד שלא יואשם בזלזול או ברשלנות, חלילה.
אבל העיסוק הבלתי פוסק במחלות, בחיידקים ובווירוסים, מעביר לנשים מסר מטעה ומוטעה - שבכל רגע נתון יכולה להתרחש תקלה בהריון, ואין דבר רחוק יותר מן האמת. והאמת היא שהרוב המכריע של ההריונות מסתיים בהצלחה, קרי: תינוק בריא, אמא טרייה בדיכאון אחרי לידה וגן אירועים עמוס בצהרי היום. התסריט השגרתי הזה, אגב, חוזר על עצמו שוב ושוב בלי שום קשר למספר הבדיקות שהאם עוברת בהיריון, ובלי קשר להתנהלותה או לאופייה. זהו טבע הבריאה. כמו כן, רוב הנשים יולד בלידות רגילות, על אף החשש המובן מלידה רגילה וטבעית.
לאור זאת יש לנשים את כל הסיבות שבעולם לשאוף להיריון רגוע ונעים. אז מה תעשי כדי להתגבר על המתחים וליהנות מהיריון מוצלח וכיפי? כמה המלצות שכדאי ליישם:
1. סנני אינפורמציה מיותרת: בעידן האינטרנט, כשכולנו חשופים למקורות מידע שעלולים להיות שגויים, חשוב לבדוק היטב מי עומד מאחוריהם ולקחת הכל בעירבון מוגבל.
2. התרחקי מסיטואציות שאינן נעימות לך; זה אומר גם לקטוע שיחה מטרידה או לקום וללכת מאדם שאינך רוצה בקרבתו. אישה בהיריון לא צריכה לספק הסברים, אלא לנהוג כפי שנוח לה. ושאחרים יבינו או שלא – זה לא משנה.
3. אל תשווי את עצמך לנשים אחרות במצבך; נשים בהיריון נוטות לחיות בקומונות – וירטואליות או מציאותיות. רק פגשת בתור לרופא אישה מעוברת שסוחבת בטן יותר גדולה מזו שלך, וכבר את בטוחה שנגזר עלייך ללדת פג בניתוח קיסרי מסובך. אבל גודל הבטן, דרגת הבחילות, משקל העובר ועוד – הם שלך בלבד. הקפידי שיישארו כאלה. זה נכון גם לגבי קבלת החלטות בנוגע לדילמות שונות שקשורות להיריון: בדיקות, תנוחות שינה, אכילת סושי, צביעת שיער וכל השאר – כל אלה נתונים לשיקול דעתך בלבד. כל מה שתחליטי יהיה נכון וטוב עבורך.
4. פרופורציות, זה שם המשחק; התבונני סביבך - כל האנשים הבריאים שאת רואה, נולדו לאמהות שבתקופת ההיריון לא עשו דבר מכל משימות החובה שלקחת על עצמך, כמו אינספור בדיקות וצריכת ויטמינים בלי סוף. כן, אפשר גם אחרת.
5. דברי אל העובר שלך, בקול או בלב; זו הדרך הנפלאה והמעצימה ביותר להתחבר אליו ולחוש אותו. התייחסי לעובר כאילו הוא מבוגר שמבין הכל. אל תפחדי להיקשר אליו ולאהוב אותו כבר עכשיו – הדבר יעשה רק טוב לשניכם.
6. אל תשתעבדי לספרי הדרכה; אמנם הספרות הרפואית בנושא היריון ולידה פורחת מתמיד, אבל אני ממליץ לצרוך אותה במינון נמוך. לקרוא חומר רפואי זה לא בריא. העדיפי ספרים בנושא שלא נכתבו על ידי רופאים, ואשר נותנים מענה לצרכים הרגשיים בתקופה זו.
7. זכרי תמיד שהיריון הוא האמצעי ולא המטרה; המטרה שלך היא להפוך לאם, ואת תהיי מן הסתם אמא מצוינת. בסוף הדרך הארוכה הזו מחכה לך התינוק שלך, וכדאי שתהיי כמה שיותר חזקה וחיונית לקראתו. אל תבזבזי את מאגר האנרגיות שלך על מחשבות ודאגות מיותרות. במיוחד עכשיו - הן האויב הכי גדול שלך.