חבלי לידה: אחרי שנים של טיפולי פוריות, מיכל פוסמן ואמיר הירוש המוכרים לנו מהתוכנית "המטבח המנצח MKR", הגשימו את חלומם והפכו להורים לאלכס הקטנה. אלו היו עשר שנים של כמיהה, אכזבה וציפייה בלתי פוסקת, אבל לבסוף השניים פנו להליך פונדקאות וכעת הם מדברים על כך עם פאולה וליאון.
סיפורם אינו זר לזוגות רבים אשר מתמודדים עם בעיות פריון, ביניהם גם הדמויות של אלי (רותם סלע) ועידו (יהודה לוי) אברהמי מ"גוף שלישי" שאחרי שנים של חלומות - סוף סוף מקבלים הזדמנות אמיתית לילד בעזרת פונדקאית. "זאת מכה חיובית שמטלטלת כל כך את כולך", סיפר אמיר, "לי זה קרה בגיאורגיה שכשחיכיתי בלובי, שם אסור לגברים להיכנס לחדר לידה של פונדקאיות. התפרקתי בלובי, לא חושב שבחיים שלי בכיתי מאושר בצורה כזאת".
בזמן הזה, מיכל דאגה לעדכן אותו בכל המתרחש. "שלחתי לו וידאו", אמרה ואמיר המשיך לספר על התהליך, "תוך כדי התהליך בילינו שם עוד חודש וחצי לפני שחזרנו לארץ, היה לנו ממש 'פרייבט טיים' כמשפחה עם אלכס".
הרגע בו אדם הופך להורה לראשונה, הוא רגע מטלטל. אבל השניים, חלמו על אותו רגע במשך עשור, ולמרות שאף פעם אי אפשר באמת להתכונן, הם הרגישו שהם מוכנים. "באנו מוכנים", אמר ומיכל אישרה: "חד משמעית הגענו מוכנים, אבל מישהי שאלה אותי איך אני מסכמת שנה ראשונה של הורות, ואני חושבת שזה כל מה שחלמתי ושום דבר ממה שדמיינתי".
במהלך השיחה, פאולה העלתה את הציפיות של כל הורה מהילד שלו, אחד חולם שיצליח בעבודה ובלימודים, אחר מבחינה חברתית, האם גם הם אחרי עשור של ציפייה חושבים על הנושאים הללו? "קודם כל שהילדה תהיה מאושרת ובריאה, משפחה ועבודה פחות מעניין אותי כרגע", אמר אמיר ומיכל הסבירה, "שנינו עברנו את גיל 40 ויש בהורות מאוחרת שלווה פנימית".
כולנו נסערנו מהסדרה "גוף שלישי", ואני מתארת לעצמי שההסתכלות שלכם על הסדרה היא לא כמו של כל אדם אחר.
אמיר: "חיכינו לצפות בסדרה".
מיכל: "בפרק הראשון ישבתי במיטה עם טישו, מנקודת מבטי של האם המיועדת הניואנסים שם, תשומת לב לדברים הכי קטנים - בכיתי".
פאולה, מצידה, סיפרה כי אחת הנקודות שהיו חזקות עבורה בסדרה, כי העובדה כי אלי הייתה צריכה להמשיך בחייה כרגיל לאחר שחוותה הפלה. מיכל, שגם חוותה זאת, סיפרה על הדרך שעברו עד שאלכס נולדה. אחרי כל היריון, כל החזרה שלא הצליחה, אמרתי עם עצמי 'אולי זה לא צריך לקרות', אפילו עם הפונדקאית עברנו ארבע עד שנקלטנו".
במהלך הפרק אמש, אלי סיפרה לאחותה כי היא עומדת להביא ילד לעולם בעזרת הליך פונדקאות. אחותה, מנגד, השיבה כי עכשיו היא תכנס להיריון טבעי - כי כל הלחץ ירד ממנה. מה שהחזיר את מיכל, לשאלות ולאמרות שהיא הייתה מתמודדת איתן באותם ימים. "תמיד אמרתי שאם אנשים מרגישים בנוח להיכנס לרחם שלי ולאבחן אותי, אז אני מרגישה בנוח להגיד 'לא, אין לי ביציות'. לא התכוונת, אבל אמרת".
זה תהליך נורא קשה לזוגיות, מסע לא פשוט.
אמיר: "אנחנו פשוט עוברים את כל הטלטלה הזאת ביחד, ברור שיש דברים שהאישה עוברת עם עצמה ועם הגוף שלה שהגבר לא יכול להבין או להיכנס לשם, אבל כל כאב שלה וטיפול לאורך השנים היינו שם ביחד. הלכנו פעם אחת בשמחה לשמוע דופק וחזרנו בלי".
מיכל: "ביום הולדת 40 שלי, ידעתי שאני בהיריון והיינו רגע לפני שקיפות עורפית, הקאתי כל הדרך ל'אסותא'. הלכנו לבדיקה רק כדי לקבל כדורים נגד בחילות, והרופא אמר 'יאללה בוא נראה דופק', רק מלהסתכל על העיניים שלו ידעתי שמשהו לא בסדר, כבר הבנתי. פיזית התמוטטתי על הרצפה, לא הצלחתי לעמוד מהבכי".
מסר לאנשים שנמצאים במצב שהייתם בו.
מיכל: "אם יש משהו אחד שהבנתי מהר מאוד, הוא שבסוף המטרה היא להיות הורים. לשמחתנו אנחנו חיים בעולם שיש עוד הרבה דרכים".