כשאני חושבת על סקס, אני חושבת על יוסף פריצקי. הביטו בו, בצ'יפנדייל העסיסי: בלוריתו הכסופה משווה לו מראה הוליוודי; שלושת הסנטרים מפלרטטים עם צווארו, נוגעים-לא נוגעים; וחולצת הכפתורים הדוקה על כרסו המשתפלת – מתחשק ממש להצליף בישבנו, לקשור את עיניו, להוביל אותו למערה ולנעול אותו שם עם נבוט, לא ככה?
"הדבר היחיד שטוב באיילת שקד זה שהיא יכולה לככב על לוחות שנה של מוסכים", אמר הג'נטלמן השבוע, ובהמשך הסביר באבירות ש"רציתי להגיד על איילת שקד מילה טובה, וזאת המילה הטובה היחידה שמצאתי".
ואיזו מילה טובה אפשר להגיד עליך, פריצקי? הרי מראה חיצוני זה לא הצד החזק שלך, וגם יושרה או טוב לב שיפצו על החוסרים האסתטיים אינם בנמצא; הקריירה הפוליטית שלך הלא נקטעה על רקע העובדה שאתה נוכל ושקרן. אז אולי לפני שאתה מעביר ביקורת על אחרים, תסתכל קצת במראה? או שבעצם לא כדאי.
* * *
מה אתם יודעים, מסתבר שמחול השדים סביב מינויה של איילת שקד לשרת המשפטים, מוציא מאנשים דעות קדומות. אני מתכוונת, ממש קדומות; מהמאה ה- 17 בערך. "איילת שקד יפה מאוד, כמו הרבה מנשות הרייך", הוסיף פריצקי לקשקש, ובדיוק כמו ענת וקסמן ויאיר גרבוז לפניו – גם הוא גרם לאנשי המחנה הפוליטי שלו להתגייס לטובת המחנה הלאומי. בחלומותיי הפרועים ביותר לא דמיינתי ששלי יחימוביץ' וזהבה גלאון יפרסמו פוסטים בעד שקד; טיפוסים כמוהו מזרזים את בוא המשיח, אני אומרת לכם.
בנסיבות אחרות, פריצקי לא היה ראוי כלל להתייחסות; מי הוא, מה הוא? ענתיקה ממורמרת, פוליטיקאי כושל שנעלם מהכנסת כבר לפני עשור, אחרי שסרח וסולק ממפלגת "שינוי" בבושת פנים כשניסה לתפור תיק לאברהם פורז, חברו לסיעה. שאר חברי המפלגה הוקיעו אז את מעשיו, הרחיקו אותו מפעילות המפלגה והתייחסו אליו בשאט נפש כזה, שלא נותר לו אלא לפרוש ולהפוך לסיעת יחיד. לאור זאת, הייתם מצפים שיעלים עצמו למחוזות השכחה; בכל זאת רזומה מביך לכל הדעות. ובכן, מסתבר שהאיש לא רק נעדר יופי חיצוני או פנימי; גם מודעות עצמית אין לו. מאיפה באת אלינו עכשיו, פריצקי? מה קרה, שמעת שחצרוני עזב את הארץ אז מיהרת לתפוס את המשבצת?
האיש לא רלוונטי לשיח הציבורי משום בחינה, העניין הוא שלאג'נדה השוביניסטית שלו שותפה גם התקשורת, וזה כבר בעייתי. בואו נראה: רק לפני שבועיים פורסמה בעיתון הארץ כתבה על איילת שקד, "אייקון האופנה בכנסת", היא כונתה שם. האם מישהו היה מעז להרים כתבה דומה על פוליטיקאי גבר?
הלו, מדובר בפוליטיקאית שנבחרת פעם אחר פעם לפרלמנטרית מצטיינת, מהיכן המוטיבציה לגמד אותה ל"אישה יפה במכנסיים שחורים מחוייטים בגזרה גבוהה וחולצת בורדו מנוקדת וחתוכה גבוה בקו המותניים"? כלומר, זה בסדר גמור להתייחס גם להופעה החיצונית, אבל כשלצד הגרדרובה שלה אין אף מילה על הישגיה ועל עבודתה, זה מוזר ומרתיח.
ומה עם הידיעה שפורסמה במדור הרכילות של "ידיעות" בתחילת השבוע? "איילת שקד והבעל אופיר בילו בסוף השבוע עם קבוצת חברים במלון בירושלים... בשישי בבוקר שקד נראתה בבריכה אבל לאכזבת הנופשים האחרים הקפידה להישאר בבגדים"; סליחה? מישהו מדמיין משפט כזה על גבר?
לאור כל זה, ודאי לא מפתיע שהחיפוש הראשון בגוגל על שקד הוא "איילת שקד בגד ים". לא מפתיע, אבל מבאס.
ההתייחסות הבוטה של פריצקי למראה של שקד מחייבת להתייחס גם למראה שלו: אולי – רק אולי - אם היה גם הוא מצודד מאוד, היה אפשר לנסות להבין מהיכן מגיע המרמור; הנה גבר נאה שוודאי סבל גם הוא מהערות סקסיסטיות לא פעם, ייתכן שדמות הקורבן מדברת מגרונו. בכל זאת, ניסיונות לגמד אדם לסך כל איבריו אינם נחלתן של נשים בלבד; תשאלו את יאיר לפיד איך זה מרגיש כשבמקום להתייחס לכישוריך, מדברים על מעיל העור והג'ל בשיער. אבל כשגבר מוזנח כמו פריצקי אומר לאישה יפה שהיא יכולה להיות דוגמנית מוסכים – זה סליזי ומלוכלך ומקומם כפליים.
פריצקי הוא החרמן המזדקן שרואה בכל בחורה יפה אובייקט מיני ולא מבין מה לא בסדר בזה; היא הרי בחורה, לא? יפה, לא? אז שתצטלם מעורטלת ללוחות שנה.
תהפוך כמה דפים בלוח השנה שלך, פריצקי, אנחנו ב- 2015. הדיבור הזה לא מתאים יותר.
* * *
יכול להיות שפוליטיקאית שנראית טוב היא באמת מחזה נדיר במקומותינו, אבל זה לא רק זה. כי מאחורי הניסיון לגמד כך את איילת שקד – מסתתר משהו עמוק יותר. הרי כולם, כולל פריצקי ירום הודו, יודעים היטב שהמראה החיצוני שלה הוא רק בונוס ליכולותיה המוכחות: הגברת מהנדסת מחשבים במקצועה, נבחרת לפרלמנטרית מצטיינת פעם אחר פעם, הייתה מנהלת הלשכה של בנימין נתניהו, איתרה בעצמה את נפתלי בנט לתפקיד ראש המטה של ביבי והקימה את תנועת "ישראל שלי" – איש לא מפקפק בכישוריה.
אז איפה הבעיה? אגיד מה שטענתי כבר לפני שלוש שנים, כשרק נכנסה לפוליטיקה הארצית; היא ימנית, זאת הבעיה. לו הייתה אשת שמאל, אין סיכוי שהיו מתנפלים עליה ככה. אבל מבחינת פריצקי ושכמותו, היא שייכת למחנה הלא נכון ולכן מגיע לה הלינץ' המשפיל הזה. "לא בכל מקום מטשטשת ההופעה החיצונית את דמות האישה הימנית-לאומנית", נכתב באותה כתבה מבישה שהכינו עליה ב"הארץ"; האם יש צורך להוסיף?
לאנשים מסוימים קשה לקבל את זה שאישה צעירה וימנית עומדת לקבל תיק כה חשוב. זו האמת. "אני נכנסת למשרד המשפטים בחיל ורעדה", אמרה שקד כדי להרגיע את הרוחות, וגם גורמים במשרד המשפטים קראו לתת לה צ'אנס, אבל אנשי השמאל מסרבים להשתכנע.
הצרה של איילת שקד היא לא שהיא נראית טוב מדי, אלא שהיא ימנית מדי. המפלגה שלה – שאני בהחלט לא אחת מתומכיה, אגב – מייצגת את כל מה שהתקשורת בארץ בזה לו: ארץ ישראל השלמה, ימין מדיני, דת ומסורת. אולי תמים היה לחשוב שמינוי כזה יכול לעבור בשקט. ובכל זאת, "מככבת בלוחות שנה?"; "אייקון אופנה?"; "הקפידה להישאר בבגדים לאכזבת הנופשים"? ירדתם מהפסים, חבר'ה. נא לחשב מסלול מחדש.