הנה שני דברים שמעולם לא סבלתי יותר מדי: הנקה, ופייסבוק.
על זו הראשונה אין צורך להרחיב; אמרתי את זה בעבר ואני אגיד שוב – ציצים מטפטפים חלב אם בטמפרטורת החדר זה לא אסתטי. תודה לאל שכשתינוקות עוברים לאוכל מוצק, לא משפריץ לי מרק בטטה מהאוזניים.
גם פייסבוק לא בא לי טוב; מה אני צריכה שההיא שלא סבלתי בתיכון תציע לי חברות? הרי לפעמים בכלל מתחשק לי לנתק טלפונים, לזרוק את הפלאפון לאסלה, להחרים מיילים ולשרוף את המסנג'ר – אז לפתוח לעצמי עוד ערוץ תקשורת עם העולם? לא רוצה.
והנה חברו להם שני אלה יחדיו – מוסד ההנקה והפייסבוק – לשואו מהמם של מלחמת עולמות מהסוג הפחות מבדר: מתברר שמנהלי הרשת החברתית חזרו לסורם, ושוב הם מורידים מהאתר תמונות של נשים מניקות בטענה שמדובר בפרובוקציה. אלפי גולשות מתקוממות, וכמחאה קבוצתית - מעלות לאתר תמונות הנקה בלי סוף.
מי ינצח? עדיין לא ברור, רק דבר אחד כבר בטוח: סוגיית ההנקה בציבור הגיעה גם לעולם הווירטואלי. ובאופן מפתיע משהו, לגמרי ברור לי איזה צד אני לוקחת.
חרמנים, נמאסתם
מחשופים בפייסבוק, ובכן. לפני הכל, תודו שהטענה שתמונות הנקה ברשת הן פרובוקטיביות – היא מגוחכת, מתחסדת ומטומטמת להחריד. ציצים באינטרנט, אוי ואבוי, באמת לא יעלה על הדעת. מנהלי האתר מוזמנים להיזכר שהם חיים במאה ה- 21, ולהציץ בכמה אתרים פרובוקטיביים באמת, ככה בשביל הפרופורציות.
שנית, עובדה: משיטוט מהיר בפייסבוק עולה שמדובר בתמונות הנקה מעודנות להפליא, כאשר ברוב המקרים התינוק תופס את רוב הפריים, והשד שמציץ ברקע נראה יותר כמו בקבוק מעוצב מאשר כמו הדבר עצמו. בדיוק כמו במציאות, אגב.
אבל זה מן הסתם לא משכנע את המתנגדים להנקה בציבור, שנחלקים לשתי קבוצות עיקריות: החרמנים שסבורים שמדובר באקט סמי מיני, והנגעלים הטוענים שהדבר מעורר אי נוחות ושמקומו בחדרי חדרים.
לחרמנים, אגב, אני חייבת להגיד: מצבכם גרוע, רבותיי. אתם מריירים על שד מכוסה חיתול טטרה, טפלו בעצמכם, לעזאזל.
על כל פנים, למצוא בהנקה פרובוקציה מכל סוג שהוא זה בדיוק כמו לראות ילדה בת שלוש משתינה ליד עץ בגינה ולהאשים אותה בהתערטלות; לוקחים פעולה תמימה, פשוטה ובסיסית שבעולם מתוקן אמורה להתרחש כבדרך אגב, וכופים עליה עולם מושגים מטונף ששייך ליקום המבוגרים המעוות לפרקים. לי זה עושה בחילה.
פינות הנקה? פויה
הנה סיטואציה מוכרת מדי: אני חונה בחניון של הקניון. ברכב לידי - אישה מניקה, צפופה ודרוכה כסרדין בקופסת שימורים, ידה הימנית מתנגשת בחלון הרכב וראשו של התינוק כמעט נוגע בהגה, עוד שנייה ילחץ על הצופר ויתחרש לאלתר.
ונורא בא לי לחזור לאישה ההיא מהחניון ולשאול - ממי בדיוק את מתחבאת, גברת? צאי נא מהמיצובישי ותפסי ספסל נוח בין "ארומה" ל"קסטרו", ושיקפצו כולם.
תינוק לא צריך לינוק בסתר. טוחני הלאפות המטפטפים עצמם לדעת – הם אלה שצריכים לגאול אותנו מנוכחותם. כמו גם לועסי הבצל, אלו המפזרים חיוכי "תביאו קיסם דחוף, השיניים שלי ירוקות מרוב פטרוזיליה", וכל החמודים שמחטטים באף במסעדה ממש מול הפרצוף שלכם. אם כבר להטיל וטו על אכילה בציבור, בואו נעשה את זה הוגן.
לכן אני אומרת לנשים המניקות – אל תסתפקו במחאה וירטואלית, לא. תתקוממו גם בעולם האמיתי. תניקו כל הזמן, בכל מקום, ובשום אופן אל תסתתרו מתחת להגה או יותר גרוע - באיזו פינת הנקה מלחיצה מאחורי שירותי הקניון. שההוא עם הלאפה יטחן מעל האסלה.
אם לאנשים אין בעיה לראות ציצים בפרסומת לבירה, שיקבלו אותם גם באמצע מרכז קניות צפוף, מזינים תינוק.