בשנת 2007 עלה בפורום "מנסים להרות" ב-Ynet פוסט מרגש במיוחד: בחורה בשם "מאבי", משתתפת קבועה בפורום, בישרה שנכנסה סוף סוף להריון. ההודעה העלתה את המוראל בפורום שכן השנים האחרונות לא היטיבו עם מאבי: היא חוותה אובדן הריון כואב ומאז, במשך זמן רב, לא הצליחה להרות שוב. כעת כולן שמחו והתרגשו בשבילה מאוד, וכעבור זמן קצר, כשהתברר שהיא נושאת ברחמה תאומות, הפורום בכלל יצא מגדרו.
בחודשים הבאים חברותיה הווירטואליות תמכו וייעצו לה ללא הרף, תוך שהיא מצדה משתפת אותן בכל פיפס שעובר עליה, מחוויותיה מבדיקת הסקירה המוקדמת ועד להרהורים על תזונה וזוגיות בהריון. מאבי הייתה כוכבת הפורום הבלתי מעורערת, ולסוף הטוב שלה ציפו כולן.
אבל לקראת סוף ההריון נרשם טוויסט מפתיע בעלילה: בעלה של מאבי, בחור בשם "מאבן", העלה לפורום הודעה איומה. הוא סיפר איך מאבי הובהלה הלילה לבית החולים בגלל דימום וכיצד גילו שלתאומות אין דופק ואיך אשתו עברה לידה שקטה, שוב. הפוסט היה רהוט, מפורט, אינטליגנטי ובעיקר קורע לב. "איבדנו את התאומות שלנו", הוא בכה עם כל האייקונים האפשריים, ובנות הפורום בכו איתו. אבל כבד ירד על הפורום: כותבות קבועות זעקו לאלוהים, קוראות סמויות התוודו שהסיפור קורע את נשמתן, ומנהלת הפורום - שבעצמה חוותה שבע הפלות - החליטה לאתר את מאבי כדי לתמוך בה באופן אישי.
אלא שכשניסתה לברר באיזה בית חולים היא מאושפזת, נאמר לה שבאף בית חולים בארץ לא התרחשה לידה שקטה של תאומות, לא באותו לילה וגם לא באותו חודש. אחרי מספר בדיקות מעמיקות והצלבות מידע, הודיעה המנהלת ש"מאבי" הייתה דמות פיקטיבית. הסיפור שלה הומצא על ידי בחורה משועממת: לא הפלה, לא תאומות, הכל פייק מהתחלה ועד הסוף. כשנכנסתי אז לפורום לעיין בהודעותיה המזוייפות, נדהמתי מהאותנטיות: מאבי נשמעה כל כך חיה, כל כך אמיתית. דפדפתי חודשים אחורה; אי אפשר היה לחשוד בה לרגע.
זה היה סיפור ההתחזות הווירטואלי הראשון שנחשף בארץ, ופרסומו היה חסר תקדים. הפורומים סערו, אתרים דיווחו, והמנהלת אף התארחה בפרק של התכנית "עשרת הדיברות" שהגיש רונאל פישר. כולם ניסו להתנחם בעובדה שלפחות לא קיימת אישה שעברה סיפור נוראי שכזה, שלא התרחשה כזו טרגדיה; אבל האמת היא שטרגדיה הייתה גם הייתה. חברות הפורום - כולן נשים במצב רגשי שביר, בשלבים שונים של טיפולי פוריות - נקלעו בעקבות הסיפור למשבר קשה. כמה מהן בחרו להתנתק מהרשת ולא לחזור; אחרות נפגשו, ביוזמת מנהלת הפורום, לטיפול קבוצתי תומך עם פסיכולוגית.
אלה היו ימי טרום עידן הפייסבוק והוואטסאפ, כשהפורומים פרחו ברשת וקשרים וירטואליים נרקמו בעיקר באמצעותם. אפשר היה לחשוב שהשנים שעברו מאז יחשלו אותנו, יהפכו את כולנו לקצת פחות תמימים. אבל המציאות היא אחרת: מתחזים וירטואלים מצליחים להפיל קורבנות גם היום, לא פחות מפעם ואפילו יותר.
* * *
בואו נשים את זה רגע על השולחן: הפכנו לעצלנים. זאת אומרת, אנחנו לא לוזרים, הו לא; אנחנו יוצאים לעבודה ועושים כושר ומגדלים ילדים ומבשלים ארוחות שישי אבל בכל מה שקשור לקשרים חברתיים, מבחינתנו לס איז מור. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת ונוספות עוד ועוד רשתות חברתיות, אנחנו מעדיפים להתכתב במקום להיפגש, לסמס במקום לדבר, ובאופן כללי - להתחכך כמה שפחות. ברמה האישית, קשה לי עם זה מאוד. אין בי טיפת אמון באנשים שמעולם לא פגשתי; בעיניי אין ולא יהיה תחליף לפגישה בארבע עיניים. ובכל זאת, ברור שאפשר להיקשר גם בשלט רחוק.
אני לא יודעת אם השם "אלכס פישמן" אומר לכם משהו; אני נתקלתי בו לראשונה לפני חודשיים, בזכות טור שפורסם במאקו. אלכס כתבה בטור על האונס הנורא שעברה ואני קראתי והצטמררתי, אבל נתחיל מהתחלה: מעשה בבחורה בשם אלכס, שבמשך השנה וחצי האחרונות ניהלה קשרים וירטואליים עם גברים רבים במקביל.
מהיכן הזמן והאנרגיות? מסתבר שהתחזות היא תחביב ישן עבורה: כמו שאתם מקדישים זמן לטניס או לספינינג, כך היא מתחזה לאנשים אחרים בזמנה הפנוי, ונראה שיש לה הרבה זמן פנוי. "היא סיפרה לחבר שלי שמגיל 14 היא מנהלת צ'טים בזהות בדויה, שהיא התמכרה לזה", מספר יואב מאור, אחד מקורבנותיה. ובכן, אלכס היא בלונדינית יפהפייה ממוצא רוסי, שאוהבת את הגברים שלה שיקיים ומקושרים, על כן צדה בעיקר אושיות פייסבוק מתחום הפרסום, או סתם מצליחנים תל אביבים צעירים. חלקם, אגב, מעדיף לשמור על פרופיל נמוך עכשיו. "היא סייקו, אני פוחד ממנה", אומר אחד מהם, "לא רוצה לדבר עליה, מעדיף לשכוח מכל הסיפור".
אלכס ניהלה עם הגברים שלה שיחות נפש, בהתחלה בוואטסאפ, אחר כך בטלפון. היא שלחה להם תמונות סקסיות – של בחורה אחרת - וכשביקשו להיפגש, הסבירה שהיא בחו"ל כרגע. לאחד סיפרה שהיא בברלין, לאחר אמרה שהיא ברוסיה; בכל מקרה הבטיחה שכשתחזור לארץ בקרוב, ייפגשו בהזדמנות הראשונה. כל אחד חשב שהוא האחד, שאלכס היפהפייה, העמוקה, המורכבת – התאהבה רק בו.
"לפני חצי שנה היא פנתה אליי דרך בלוג שכתבתי", נזכר מאור. "היא אמרה שהיא מתה על הכתיבה שלי ושאולי אפשר להכיר. היא זרקה שמות של אנשים שאני מכיר, אמרה על קופירייטר במשרד פרסום מתחרה שהוא האקס שלה, הכל נשמע הגיוני, לא חשדתי בכלום. היא סיפרה שכרגע היא בברלין אבל בקרוב תחזור לארץ. התחלנו לדבר המון, הייתי יוצא מארוחות משפחתיות למרפסת לדבר איתה שעתיים, אמא שלי לא הבינה עם מי אני מדבר כל כך הרבה. משלב מסוים התחלנו לדבר כל לילה וגם כל בוקר. היא סיפרה לי סיפור חיים קשה, שההורים שלה לא בקשר איתה, שהיא עברה עם שותפים לפלורנטין, שאח שלה, עומר, נהרג בתאונה ושזה גמר אותה. היא המציאה לי אח מת, המציאה את יום השנה שלו, סיפרה לי באותו יום כביכול שהיא בדיכאון ושאבין אותה אם היא תהיה מגעילה כי היום הזה קשה לה. היא גם סיפרה שעברה אונס, שחבר של אח שלה היה מגיע ואונס אותה, משהו נוראי.
"השיחות לא היו בכיוון מיני ובכל זאת היא אהבה לשלוח לי תמונות טיזריות כאלה, עם מחשוף, הייתה אומרת שהיא מתלבשת ליציאה ומה דעתי על מה שהיא לובשת. הקשר הלך וצבר תאוצה: היא אמרה שהיא לא מאמינה שהיא התאהבה ככה במישהו מרחוק, שהיא יודעת שכשניפגש זה יהיה מדהים. נקשרתי אליה למרות שאמרתי לה שקשה לי עם הקשר הזה מרחוק. יום אחד סיפרתי לה שיצאתי עם מישהי בערב והיא עשתה לי סרט שזה לא ייאמן, רבנו, השלמנו, מערכת יחסים לכל דבר ועניין. היא הייתה שולחת לי הודעות קוליות בוואטסאפ: 'רק רציתי להגיד לך שאני חושבת עליך'".
* * *
הקשר הסתיים אחרי שלושה חודשים: אלכס אמרה שהיא הבינה שעדיין יש לה רגשות לאקס שלה, ושהחליטה לחזור אליו. "הכרתי את האקס שלה בשמו, הוא פרסמואי מתל אביב", אומר מאור. "אבל לא ידעתי שגם הוא מעולם לא פגש אותה. היא עבדה עליו למעלה משנה. בכל אופן, בגלל שהיא גמרה איתי, יצא שכשהיא חזרה לארץ כביכול, כבר לא היה רלוונטי להיפגש".
הסיפור התפוצץ לפני ארבעה ימים, כשחבר פייסבוק של מאור העלה פוסט בעניין. "הוא כתב שאלכס עבדה עליו, וישר פניתי אליו בפרטי. הוא אמר שהצליבו את מספר הטלפון שלה באיזו אפליקציה, וגילו שמדובר בסטודנטית בת עשרים ומשהו ממרכז הארץ. גיגלתי את השם האמיתי שלה והגעתי לסרטונים של בחורה שמנמונת במשקפיים, עם אותו קול שדיבר איתי בטלפון שעות. לא האמנתי. פניתי אליה באינסטגרם וכתבתי לה באחת התמונות: 'תגידי, את לא מתביישת?'. תוך שנייה היא סגרה את החשבון באינסטגרם, מחקה גם את הפרופיל בפייסבוק. את הטלפון שלה היא ניתקה הבוקר".
כשמאור העלה פוסט בנושא, פנו אליו לדבריו עשרות גברים שנפלו בפח כמוהו. למה היא עשתה את זה? "שאלה טובה", אומר מאור, "יש לי הקלטה שהיא מתוודה בפני חבר שלי שהיא מצטערת, שהיא קצת משוגעת וצריכה טיפול. אמרה שהיא עשתה את זה כי היא מפגרת, כי היא שונאת את עצמה ורצתה ליצור לעצמה דמות אחרת. פניתי לחברות שלה, לא היה להן מושג שהיא עובדת על אנשים. הן לא מכירות שום סיפור של אונס ובטח שאין לה אח שנהרג. יש לה שני הורים, שני אחים, משפחה רגילה".
* * *
לא אחשוף כאן את שמה; הבחורה ירדה למחתרת ולא מהווה סכנה. אבל חשוב להזכיר שוב את המחיר שגובים הקשרים הווירטואליים הללו; כשאין לך מושג מי זה שם מאחורי המקלדת או מעבר לקו, מעשי הונאה הופכים לחלק בלתי נפרד מהמשחק. נכון, גם במציאות לא חסרים נוכלים. אבל אז, כשהנתונים יותר ברורים ומקיפים, יש גם יותר כלים להפעיל את כושר השיפוט.
אני מניחה שיש גם נשים שנפגעות בגזרה הווירטואלית, אבל הנה משהו מעניין: במהלך השנים יצא לי לשמוע בעיקר על קורבנות גברים. יש משהו ברשתות החברתיות שגורם לגברים לחשוב שבחורות אטרקטיביות הן משאב זמין ברשת יותר מאשר במציאות; היכרויות במדיום הזה הפכו לפתרון קל עבור כל הביישנים או בעלי הפאסון שמעדיפים ללכת על בטוח. ובאמת, למה לקחת סיכון ולנסות להתחיל עם הבחורה הכי יפה בפאב, אם אפשר בהינף מקלדת להיסחף עם העלמה הכי יפה בפיד? ואם גם ככה אתה מול המחשב רוב הזמן, למה לא, בעצם? כך אפשר גם לחטט בפרופיל שלה כדי לאמוד את איכויותיה מכל הזוויות, וגם לא לקחת ללב יותר מדי; סירוב וירטואלי לעולם יהיה קל יותר לעיכול מ"לא תודה" על הבר.
אני מכירה גברים שווים בהחלט שמתחילים עם בחורות כמעט רק בפייסבוק, וכן, מכירה גם כאלה שנפלו בפח חזק, עמוק, כולל כדורים פסיכיאטרים למשך תקופה מסוימת.
"ברור שעכשיו אני נזהר יותר מבחורות באינטרנט", מסכם מאור, "ניסחתי לעצמי חוקים חדשים: אם אין פגישה תוך כמה ימים, או לפחות צילום וידאו בלייב, אני חותך. אני רק מצטער שניהלתי איתה שיחות כל כך אישיות, היא היום הבן אדם שיודע עליי את הדברים הכי אינטימיים. מבאס לדעת שהתאהבו בך בצחוק".