"על האישה לתת לבעלה להרגיש שהיא אוהבת אותו, שהיא שמחה להיות איתו בקירוב בשר, ושהיא מתענגת מכך שהוא מתענג... העניין הראשון הוא לא להשתמט ממנו ואף לא ברמז כגון לומר "הערב מאוחר" או "אני עייפה": אז נשמה עדינה כמותו עלולה להבין שיש כאן דחייה.
"בעניין ההנאה – מה שאינך נהנית אינו קריטי, ישנן נשים שלא נהנו כל ימי חייהן אפילו פעם אחת ולא הפריע להן אלא הכל היה באהבה גדולה. העיקר שהוא יוכל ליהנות כרצונו, הרי זו הנאתך: שאת משמחת אותו... אמרי לו את האמת, שאין זה חשוב לך כל כך ואינך מחפשת דווקא הנאה גופנית ודי לך בהנאה זו להיות קרובה לו ולענגו"
(קטע מתוך ספרו של הרב שלמה אבינר "עצם מעצמי", המופיע בספר החדש "גוף ומיניות בשיח הציוני-דתי החדש" מאת אבי שגיא ויקיר אנגלנדר)
לא, אני ממש לא מבינה את הרב אבינר. למה לשפוך מילים, לספק הסברים ולהמציא תירוצים בנושא כה פשוט ומובן מאליו?
ברור שבמיטה העיקר שהגבר ייהנה! ברור שאסור לאישה להשתמט מבעלה, ולו ברמז! הלא כבר שנו חכמינו - "יבוא לך, יבוא לך".
מביך לכתוב על סקס?
קוקו! איפה אני? הנה, מאחורי החור בסדין! ונחשו מה? לא מאוחר לי ואני בכלל לא עייפה! בעצם כן, אבל למי אכפת: "הנאתי אינה קריטית", זוכרים? "העיקר שהוא יוכל ליהנות כרצונו".
דבריו של הרב אבינר נשמעים כה ארכאיים, שבמבט ראשון נדמה שמדובר בעוד פוסט ויראלי מופרך, מאותם חיקויים שרצים ברשת ומנסים להפוך את הדת לבדיחה.
אבל הקטע הנ"ל אמיתי לגמרי ומבטא את תפיסת עולמו של הרב אבינר; חברות פייסבוק – בפיד שלי ואף בקבוצת "גם אני פמיניסטית דתייה ואין לי חוש הומור" – העידו שכאשר הגיעו להתייעץ עמו, אלה המסרים שהעביר להן.
לפעמים שואלים אותי: תגידי, לא מביך אותך לכתוב על סקס? בכל זאת בחורה דתייה. ואז אני עונה שקודם כל – אם רבנים יכולים להתבטא בנושא הזה, אז גם אני; ושנית – אני רואה בטורים האלה שירות לציבור.
בשמחה הייתי מתעלמת מדבריו של הרב אבינר, אלמלא הייתי יודעת בוודאות שצעירות וצעירים דתיים מתייחסים אליהם ברצינות רבה.
שומרי הנגיעה הדתיים הם כחומר ביד היוצר; בהיעדר ניסיון ממשי, האג'נדה שלהם בנושאי סקס מתגבשת על סמך מילים בלבד - הרצאות, מאמרים וספרים. כך קורה שכל חיי המין שלהם, מהידע הבסיסי ועד לפרקטיקה והגישה, מופקדים בידיהם של רבנים ומחנכים, שבמחילה, לא תמיד יודעים על מה הם מדברים.
מילא שבאולפנות ובישיבות בני עקיבא אין חינוך מיני; אבל למה כשכבר מדברים על זה סוף סוף, רק מעמיקים את הבורות? הרב אבינר מדריך חתנים וזוגות צעירים; מדוע הם צריכים להיחשף לאינפורמציה כה מוטעית? אותי זה מזעזע.
צעירות דתיות, חשוב שתדעו
יש נשים שפותחות רגליים ורק מחכות שזה ייגמר. מצטערת על הבוטות; זאת האמת. יש גברים שכל החיים שמרו נגיעה, ואז בליל הכלולות הם חוטפים כזה שוק, שהם צריכים שתיים-שלוש פגישות עם פסיכולוג שיסדר להם את הראש. יש כאלה שגם אחרי עשר ועשרים שנות נישואים – לא מבינות על מה המהומה, ומה הקשר בין מצוות פרו ורבו לעונג.
אני אומרת את זה מידיעה; גם מהיכרות אישית עם דתיים כאלה, וגם מתגובות של בוגרות אולפנה שפנו אליי אחרי טורים שפרסמתי בנושא.
יש כמובן גם דתיים שפיתחו גישה בריאה לסקס, אבל המחיר של שמירת נגיעה והיעדר חינוך מיני – עדיין כבד מנשוא. אצל חלק מהדתיים הבורות כה עמוקה, ומה שעצוב: שהיא עוברת מדור לדור.
פעם התלוננתי באחד הטורים איך זה שמורות בחינוך הדתי-לאומי לא מדברות עם התלמידות מילה אחת על מין, שלא לומר מקצרות ומשכתבות את התנ"ך כך שלא יישאלו שאלות מיותרות על דוד ובת שבע.
מורה אחת כתבה לי בתגובה: "ואם משרד החינוך היה מחליט לשלב חינוך מיני בתכנית הלימודים, מנין ההנחה שנדע ללמד? גם אנחנו התחנכנו באולפנות, גם לנו חסר ידע".
"זה עצוב", עניתי לה.
"זה עצוב", היא הסכימה.
ואז תלמידה זכה ותמימה של מחנכת כזו, נזרקת בבת אחת לחיי אישות תוך שהיא מדפדפת בספר של רב מפורסם שמסביר לה שזה בסדר, היא לא צריכה ליהנות מזה. כי לאישה לא אמור להיות יותר מדי חשק; את צריכה להתענג מזה שהגבר שלך מתענג, ואסור לך לסרב לו כי הוא עלול להיעלב, ויש בנות שלא מגיעות לשיא אף פעם, אז פשוט תיהני מלשמח אותו, בסדר? יופי.
ככה מכינים את הבנות לחיים בלי הנאה ממין, ואני אמורה לסתום כי לדבר על סקס זה מביך? אז הנה אני מתגברת על המבוכה: צעירות דתיות, חשוב שתדעו שיחסי מין אמורים להיות מספקים גם עבורכן! חשוב שתדעו שאם לא בא לכן, מותר וצריך לסרב! תחזרו אחריי: "כואב לי הראש". יפה. ושוב: "כואב לי הראש". אאוץ', וגם הגב, אפשר מסאז' פליז?
הרבנים הפכו לקואצ'רים
אי אפשר לצטט את הרב אבינר בנושאי מין, בלי להתייחס לפרסונה הכללית שהוא מייצג: כבר שנים שהוא מטיף להפרדה בין בנים לבנות בבני עקיבא, טוען שלנשים אסור להרצות בפני גברים, ושעליהן ללכת עם שרוולים שמכסים את המרפק. כמו כן, הוא קורא לצעירים להימנע מאוננות, ולהומואים דתיים "לשנות את נטייתם".
רק לפני מספר חודשים עלה הרב לכותרות לאחר שטען כי יש להחיל כללי צניעות על בנות כבר מגיל שלוש.
אכן, מי ששואל את עצמו מה פשר ההקצנה הדתית במערכת החינוך של הכיפות הסרוגות, ובכלל בציבור הדתי – הנה לו התשובה: התהליך מתחיל כשרב שחי לפי ערכי החברה החרדית, הופך לאחד ממנהיגיה של הציונות הדתית דווקא.
אבל יש כאן בעיה עמוקה יותר; הבמה המחודשת שניתנת לדבריו של הרב אבינר, מעלה לדיון סוגיה מורכבת שצריכה להטריד כל אדם דתי: עם השנים, הרבנים הפכו לקואצ'רים שמייעצים בכל תחום. זה בסדר להקשיב ולנסות לעזור; אפילו אני עושה את זה פה ושם. אלא שבמקרה שלי ברור שמדובר בחומר למחשבה שאינו מתיימר להחליף ייעוץ מקצועי, ובתשובות הרבנים לעומת זאת, איש לא מטיל ספק.
למה? מן הסתם מי שמתייעץ עם אנשי דת בכל נושא - עושה זאת מתוך מחשבה שהתורה היא דרך חיים. אוקיי. ובכל זאת, אתם לא נעזרים ברבנים לפתור בעיות אינסטלציה, נכון? רמז: גם בנושאים אינטימיים ורגישים, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע.
אז מה יהיה?
אין סיכוי שמוסדות חינוך דתיים יוסיפו לתכנית הלימודים שיעורי חינוך מיני ראויים, ואני גם לא מצפה; איך ילמדו על מיניות, אם מחנכים את התלמידים להתנזר ולשמור נגיעה?
ודווקא בגלל זה, בבוא העת, צעירים דתיים צריכים לקבל הדרכה מינית מהאנשים הנכונים. רבנים הוסמכו לרבנות; לא לטיפול זוגי ולא לייעוץ סקסולוגי.
גבר שלא קיבל הכשרה – לא משנה אם הוא רב, מנכ"ל או ליצן רפואי – לא יכול לייעץ בנושאי מין. בלי לזלזל חלילה, רבנים מבינים בסקס בערך כמו שסקסולוגים מבינים בהלכה.
ופתאום נדמה לי שאם רבנים מסויימים היו מתייעצים עם סקסולוגים, אולי העולם הזה היה קצת יותר שפוי.