בן זוגי הוא מאלה שעושים מילואים. הוא טוען שחייבים לשרת את המדינה גם לעת זקנה, או שמא סתם חושש שיושלך לכלא, אין לדעת. על כל פנים, לפני יומיים הוא ארז תרמיל מטונף, קם מוקדם מאוד לדייט לוהט עם שלושה אוטובוסים והתכונן ל- 25 יום באוהל מלא יתושים.
מאחר שאנחנו מאוד רגשנים במשפחה, דיגמנו סצנת בוקר רטובה במיוחד: הוא הזיל חצי דמעה, אני ייבבתי קלות, הקטנה דפקה את הנשכן במצח והתגלגלה מצחוק כי היא עדיין לא מבינה כלום, והגדול החמיר את המצב: "אבא, ומה יקרה אם אני אתגעגע אליך יותר מדי?"
אחרי שמיצינו - ניגבנו עדויות, הצאצאים פנו לעיסוקיהם, הוא שם פעמיו לבסיס ואני הגעתי לעבודה כשבר כלי, מערבבת את הקפה במטבחון במבט נוגה. חשבתי: אני כל כך אתגעגע. איך אסתדר עם כל הכלים האלה בכיור, הרי כשאני מבשלת אני חייבת שינקו אחריי? וכיצד אשרוד את שעת השקיעה, עם המקלחות וארוחות הערב והסיפור לפני השינה והשכנועים שגם בקוגן מצחצח שיניים?
אבל מתברר שאני שורדת. נשאלת השאלה איך. ובכן, הנה כמה טיפים לאישה שבעלה עלה על מדים, אשר עוזרים להרים את המוראל ולעבור את הבאסה בשלום.
סנג'רי גם את בעלה של השכנה
שלחי לעצמך זר פרחים. פאתטי? לאו דווקא. פשוט אחר הצהריים הבטתי בוואזה עם עלי הכותרת שבינתיים הספיקו לנבול קצת משבת, וחשבתי: מדוע שלא יהיה זר טרי ומשמח בבית הזה? תוך שעה הגיעו על אופנוע 15 שושנים, והופה, המוראל עלה פלאים. על פתק, אגב, החלטתי לוותר הפעם.
צאי לשופינג מטורף. היתרון האחד והיחיד בבדידותך כרגע הוא שאת יכולה לחזור הביתה עם כמה שקיות שאת רוצה, בלי שמישהו בסלון יעקם את האף ויזכיר לך שתיכף סוף החודש. שופינג זה כיף (כאילו, ברור?), מרזה (בעיקר אם הג'ינס שקנית שחור) וסוף סוף יהיה לך מה ללבוש (השבוע).
סנג'רי את אמא שלך. לא כל יום ולא כל הזמן. טוב, בעצם כן. היא יכולה לעזור לך לטפל בילדים לקראת הערב, להעמיד סיר ממולאים, להעביר למייבש וגם לשאול - "ירדת קילו? כי רואים".
גם את אבא. שלחי אותו לקניות בסופר בעיקר. ואם כבר, אז לחם אגוזים וקממבר מהמעדנייה בבקשה. וגם כמה חבילות חיתולים, סתם כי זה לא זול.
דרשי אמפתיה בעבודה. את לא בהיי כתמיד, ואין שום סיבה להסתיר את זה. מהר מאוד הקולגות יפנימו: את זקוקה להתחשבות, שלא לומר לעזרה של ממש. קבלי אותה ללא בושה מכל מי שיציע, עכשיו זה לא הזמן להתמוטט.
לכי לישון, נקודה. כי אם הקטנה פתאום תחליט להתעורר לפנות בוקר ואת סחבת כרגיל עד שתיים, לא יהיה לך למי לתת מרפק שיקום כבר. ועם שלוש שעות שינה בלילה, אלוהים יודע שאת עלולה להיות מסוכנת בבוקר.
תהיי כנה עם חמותך. כשהיא מתקשרת לשאול איך את מסתדרת, תגידי לה את האמת: שאת לא מסתדרת. תרגישי בנוח להזעיק גם את גיסתך, אחותך, השכנה והבעל של השכנה. כדי לטפל בג'וק באמבטיה, כמובן.
תקבעי עם חברה לקפה בערב. שימי לב: אני אומרת לקבוע, לא לצאת. כי רוב הסיכויים שבסוף לא תשיגי בייביסיטר, או שסתם תהיי עייפה. אבל הידיעה שבקרוב מאוד ממתין לך חלון קטן בלו"ז המטורף, תעזור לך להחזיק מעמד ברגעים קשים.
תרגישי בטוחה. לא, זאת לא פרסומת לתחבושות היגייניות. אני יותר בכיוון של לנעול דלתות וחלונות, להפעיל את האזעקה, לסדר חיוג מהיר למשטרה ולהניח את השוקר החשמלי בקרבת מקום. סתם, אין לי שוקר חשמלי. אבל פתאום זה נשמע לי נחוץ.
סמסי לו בחרוזים. כי גם הוא נהיה פתאום משורר. מדהים איך דווקא בתקופת המילואים - הזוגיות פורחת. פתאום את ממש מחכה לטלפון ממנו. נכון שיש לכם ילד ותינוקת פלוס משכנתה, אבל הטלטול הקטן הזה במערכת היחסים בכל זאת מזיז אתכם למקום חדש.
תפרגני לעצמך מילה טובה. נחמד לגלות שברגע האמת את לא מאכזבת. חשבת שאת קרצייה תלותית, והנה, את סופר וומן תקתקנית. לא יפה? יפה. בינינו, אם את היית נעלמת לו לחודש, הוא כבר מזמן היה מתפרק.