סיפור אמיתי: יום אחד, בעת שצעדתי בדרך קיצור מהמכולת הביתה, קלטתי את חברתי הטובה ק' מאחורי השיחים של בית הספר בשכונה. נדהמתי כל כך, עד שהשקית שהחזקתי נשרה מידי וכל הקישואים התפזרו על הארץ.
"לקרוא למשטרה?" זעקתי לעברה, אבל היא נזפה: "תסתמי מפגרת, אני מחליפה לחצאית", ואחר תהתה – "אין לך סיכת ביטחון במקרה, נכון? באסה, המחשוף הזה לא עובר, נראה לי".
חברתי, שאינה פרחה כלל וכלל וגם אינה מתלבשת ככזו, הסבירה ש"אתמול המנהלת תפסה אותי בכניסה, צעקה עליי שאני לבושה לא צנוע".
עשר שניות ושני זבובים אחר כך, הואלתי לסגור את פי הפעור ולקלוט שהבלתי ייאמן אכן קורה: ק', עורכת דין בעלת עקרונות נוקשים וג'ורה מפותחת אפילו יותר משלי – עולה כל יום בהכנעה על מדי א' בטרם תחזיר את בתה מבית הספר הממלכתי דתי.
"ואת מסכימה לזה??" שאלתי בהלם. "אין לי ברירה, ביקשו מההורים לא להיכנס בשער עם מכנסיים", טענה הפרקליטה להגנתה, "ואגב, שמעת שמהשנה הבאה תהיה הפרדה בין בנים לבנות כבר מכיתה א'?"
זה בית ספר או בית כנסת?
כבר שבועות שאני בשוק. מדברת עם הורים, מחטטת בפורומים, נחנקת מהמידע המטריד שנגלה לפניי. מתברר שמהפכה שקטה ומעציבה עוברת על מערכת החינוך הדתי; כיתות מופרדות, שרוולים מתארכים, אמהות ננזפות. הלו, זה בית ספר פה או בית כנסת? ולמה לחנך ילדים לצביעות ולהעמדת פנים?
בתקופתי – וזה לא היה לפני שנים כה רבות – בנים ובנות בבית ספר דתי למדו יחד עד החטיבה, אמא שלי מעולם לא נדרשה להתחפש לרבנית באחת בצהריים, ובחורף היו ילדות שהגיעו לכיתה עם מכנסיים סתם כי קר וזה נראה הגיוני.
מה קרה לחינוך של הכיפות הסרוגות, זה שהטיף לערכים ולמסורת אבל גם קיבל את כל סוגי הדתיים והגרדרובות? למה הוא פושט את הרגל ומאבד את הסבלנות, ומתי ייסלל שוב שביל הזהב ההוא?
התשובה פשוטה: ככל שהחינוך החילוני מידרדר (לעגלה ריקה אכן קל יותר להתגלגל במידרון) כך החינוך הדתי מקצין עמדות על מנת להוות אלטרנטיבה נגדית.
ומי סובל מזה? אנחנו, אנשי האמצע, מסורתיים ודתיים שפויים שלא רוצים חינוך מיני בגיל 12 וסקס בגיל 15, אבל גם לא ליישר קו עם נורמות חשוכות ממרתפי החינוך החרדי; מבוהלים מהאפשרות לגדל כאן דור של בורים ועמי ארצות שאין להם מושג ביהדות, אבל גם לא מוכנים לאמץ צרות אופקים כדרך חיים. וגם מקווים, תסלחו לי, לצמצם ככל האפשר את הסיכוי לסמים בטיול השנתי.
לא מוכנה לקבל הטפות סטיילינג
בשנה הבאה הבן שלי יעלה לכיתה א'. הוא כבר לא ייהנה מהחינוך השפוי שקיבלתי אני, ורק אלוהים יודע כמה זה מפר את שלוותי. מקווה שלא תתנקם בו יותר מדי העובדה שיש לו אמא שלא מתכוונת להתחבא מאחורי שום שיח ולא מוכנה לקבל הטפות סטיילינג מאף אחד.
"את מה זה תמימה", חורצת ק' תוך שהיא משתחלת בחזרה לג'ינס שלה, "את תראי שלא תרצי שהבן שלך יהיה יוצא דופן. כשתיכנסי לבית הספר שלו - תזכרי מה שאני אומרת לך - את תעשי הכל כדי שישתלב, לא תרצי לבלוט אלא להפך, להיות כמוהם". כמוהם. זה בדיוק העניין. אני רוצה להיות כמוני.
>> למדור הקודם: הבן שלי לא יהיה גלעד שליט
לכל הטורים של אורית נבון