אמש חלמתי שהרב מוטי אלון מנסה לפתות אותי. "בואי אליי", הוא לחש, "תני חיבוק".
"מי, אני?", התפלאתי, "חשבתי שהטעם שלך, אהממ, קצת אחר. בכל זאת אין לי זיפים וציצית, ואני כבר מזמן לא בת 17".
"יש לי חדשות בשבילך", הוא ענה, "קודם כל, את נראית בול בת 17, באיזה סרום את משתמשת? דבר שני, הבנתי שהייתה לך דלקת ראות ואת עדיין משתעלת כמו נהג משאית. והכי חשוב - עם הרגליים החורפיות האלה את נראית אחלה גבר, שעווה זה אוברייטד, אני אומר לך".
"טוב", התבלבלתי, "אז מה אתה מציע?"
"שום דבר מיוחד", הוא ליטף את זקנו החתיך, "חיבוק, נשיקה, שתשבי לי קצת על הברכיים. בתמימות, מה. יש לך משהו עצוב בעיניים, אני רואה את זה, בואי ניכנס לאוטו ונתנשק בחושך ותשפכי את הלב, ובבית המשפט - כשהגברת שמסתתרת עכשיו בין השיחים תעלה להעיד – נגיד ש'זה היה אירוע מינורי יחסית', מה את אומרת?"
הגיע הזמן לעדכן את ההלכה
רק תארו לעצמכם מה היה קורה אם באירוע שמתואר בכתב האישום הקורבן היה אישה ולא נער צעיר; אחרי פרשה כזאת, הרב אלון היה מתקשה מאוד לספר סיפורים. הרי לפי ההלכה, בין גבר לאישה קיים איסור ייחוד – כלומר, אם הם אינם נשואים זה לזו אסור להם להיות יחד במקום סגור - כך שרק עצם השהייה עם אישה במכונית במקום חשוך ומרוחק, היה מסבך אותו כהוגן.
אבל הרב התגפף במכונית עם נער, וביהדות אין שום בעיה עם מגע בין גבר לגבר כי כמו שהרב אלון בעצמו הסביר לא פעם - בין גברים לא אמורה להיות תשוקה מינית, וכל נגיעה ביניהם היא תמימה לחלוטין.
הרב אלון תמיד טען שהומוסקסואליות היא נטייה לא טבעית ושהומואים צריכים לעבור טיפולי המרה, והנה האג'נדה שלו משחקת לטובתו: אז מה אם הוא הושיב תלמידים על ברכיו, "כשהם מבוסמים אך הרב עצמו אינו שיכור" - כפי שהודה בעדותו? אז מה אם הוא חיבק ונישק אותם ארוכות? זה הכל בראש המלוכלך שלכם, אני טהור וזך, תודה, שלום.
ובכן, לפני שנדבר על השבר העמוק שגרם הרב אלון לציונות הדתית; לפני שנקיא מנאום הניצחון שנשא מחוץ לבית המשפט לאחר שהורשע בעבירת מין; לפני שנזדעזע מכך שאף אחד ממנהיגי ציבור הכיפות הסרוגות לא הוקיע את התנהלותו של כבוד הרב – אולי הגיע הזמן לעדכן את ההלכה, ולקבוע שכל איסורי הנגיעה והייחוד תקפים לא רק בין גבר לאישה, אלא גם בין גבר לגבר?
והרי כבר לפני שמונה שנים החתים פורום "תקנה" את הרב אלון על מסמך שמחייב אותו לשמור על הלכות ייחוד מול תלמידיו; זה קרה אחרי שלדבריהם, הרב אלון הודה בפניהם בחלק מהמעשים, והסכים לקבל על עצמו את האיסורים. אז למה לחכות לחטאים, אם אפשר מלכתחילה לעזור ולמנוע קורבנות? נכון, איסור כזה פירושו הכרה בכך שיש גברים שנמשכים לבני מינם, אבל זאת המציאות, מה לעשות? וחלק מהגברים האלה אוחזים במשרות רמות שמאפשרות להם לנצל מינית את הסרים למרותם.
רבני הציונות הדתית, האם אתם מסוגלים לעדכן את הלכות הנגיעה והייחוד, כך שיתאימו לחיינו כאן? בתוך כל החושך שהפיל הרב אלון על הציבור הדתי, זו תהיה נקודת אור נוצצת במיוחד.
איפה הבושה?
יש כאלה שאומרים שצריך להפסיק לכנות את מוטי אלון "רב". אני אומרת – להפך, דווקא בגלל המעשים המיוחסים לו, חובה עלינו לזכור: הרב מוטי אלון, כן, הרב, הורשע בביצוע שתי עבירות של מעשה מגונה בכוח בתלמידו הקטין. מה אתם יודעים, מסתבר שרבנים הם לא מלאכים שירדו מהשמיים להפסקת צהריים בפקודת היושב במרומים; הם בסך הכל בני אדם, בדיוק כמונו, ולפעמים גם פחות מאיתנו. חלקם יפים וטובים, חלקם כעורים ומקולקלים, וכולם בשר ודם.
ההרשעה של הרב אלון היא הזדמנות להזכיר שרב הוא אדם הבקיא בענייני דת והלכה, בדיוק כמו שעורך דין מבין בנושאים משפטיים, וכמו שפרופסור למתמטיקה מכיר את תורת המספרים; ידע, זה כל הסיפור. אפשר להוקיר את הידע הזה, אפשר להתרשם ולשבח אותו, אבל ההערכה אליו צריכה להיות מידתית.
הבעיות מתחילות כשאנשים מייחסים לרבנים סמכות רוחנית, כי הם סבורים שדת הופכת בני אדם לטובים ומוסריים יותר. ובכן, היא לא.
אז הרב אלון חטא – כך קבע בית המשפט – אבל אם מעשיו מעוררים בחילה, הרי שהתנהלותו אחרי ההרשעה כבר עושה חשק להקיא. ירדתי שני קילו רק מלראות אותו יוצא מבית המשפט ואומר בחיוך ש"אני בעבודות שירות 40 שנה, ואשמח להמשיך לעשות עבודות שירות עד 120. אם זה באופן רשמי מטעם המדינה, ודאי טוב".
סליחה? מנין הזחיחות? איפה הבושה? בסדר, אז העונש מגוחך, אבל עדיין קיבלת פה גזר דין של בית משפט, לא מייל מהבוס שמבקש שעות נוספות בעבודה.
שישה חודשי עבודות שירות פלוס 15 חודשי מאסר על תנאי פלוס פיצוי למתלונן בסך עשרת אלפים שקל; אם תסתכל היטב במראה, כבוד הרב, אתה תראה שם עבריין מין מורשע. בית המשפט האמין לגרסת המתלונן וקבע שמעשיך שפלים, אז מספיק עם ההצגה המצחיקה הזאת.
אגב, אני לא פסיכיאטרית, אבל מעניין לבדוק את מצבו הנפשי של הרב אלון כעת; האופוריה שאופפת אותו בהחלט לא הולמת את המעמד. מצד שני, גם לפני כמה חודשים, כשהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הוא קיים חגיגה רבת משתתפים עם כל תלמידיו ומעריציו. נראה שאין גבול לנרקיסיזם: בכל פעם שראוי לו להשפיל מבט ולערוך חשבון נפש, הוא בוחר לערוך משתה ולהכתיר עצמו למלך ישראל. בושה וחרפה וגועל נפש.
אז מה עכשיו?
איזו מבוכה. השבר בציונות הדתית עמוק וכואב, ותחושת הבושה דומה אולי למה שהרגשנו ביום השחור ההוא, כשאחד משלנו רצח את יצחק רבין. אלא שאז אמרו שמדובר בעשב שוטה, ומה יגידו עכשיו, כשגדול מנהיגי הציונות הדתית התגלה כבלוף?
הראשון רצח גוף, השני רצח נפשות, ומה שעצוב – שבשני המקרים צצו תיאוריות קונספירציה מצד אלה שמסרבים להכיר במציאות. במקרה של הרב אלון לא מאשימים את השב"כ, אלא את רבני פורום "תקנה" המכובדים מאוד, בהם הרב יעקב אריאל והרב יובל שרלו. הם מקנאים ברב אלון ולכן המציאו הכל. ברור. הגיוני.
המעריצים העיוורים של הרב אלון, אלה שהולכים אחריו באש ובמים בלי לחשוב עצמונית, יפנו עכשיו את החיצים לא לרב שחטא, חלילה, אלא דווקא למתלוננים ולמבקרים. ומאחר שאני כבר יודעת מה יגידו, הנה אני עונה;
לכתוב נגד כבוד הרב זה חילול השם. לא, המעשים של כבוד הרב הם חילול השם.
הרב הוא אדם חם שאוהב לחבק, זה הכל. בואו לא נגמד את המעשים: כתב האישום מדבר על נשיקות ארוכות, התגפפות וחיכוך של איבר המין בתלמיד קטין, תוך ניצול יחסי מרות.
עובדה שבית המשפט גזר עליו עונש קל. עובדה שבית המשפט הרשיע אותו. העונש אכן מגוחך, אבל חשוב לזכור שהרב אלון נשפט רק על אירוע אחד; מבין כל המקרים שהגיעו לפורום "תקנה", בסופו של דבר רק לצעיר אחד היה אומץ וכוח לעבור את כל התהליך המשפטי הקשה. שאר המקרים נשארו מחוץ לבית המשפט - אם בשל התיישנות ואם משום שהמתלוננים חששו להעיד נגד הרב.
מדובר בעלילה. חברי הפורום הודיעו שיש בידיהם הקלטה של הרב אלון מודה בחלק מהמעשים. כמו כן, הרב אריאל הדגיש שהגיעו לידיהם מקרים חמורים מאוד, ועדויות על כך שהרב אלון פגע בתלמידיו בצורה קשה ביותר. אני מקווה שהרב ומעריציו ימשיכו לזלזל במתלוננים ולטעון שכולם משקרים - עד שחברי הפורום יאבדו את סבלנותם ויפרסמו בתקשורת את כל ההקלטות והעדויות שברשותם.
אחרי שירצה את עונשו, הרב יוכל לחזור לתפקוד רגיל. לא. הרב בעצמו יודע שלפי ההלכה היהודית, חזרה בתשובה כוללת ארבעה שלבים: עזיבת החטא, חרטה על המעשה, וידוי, והתחייבות שלא לחטוא שוב. כל עוד הוא לא רואה בעבודות שירות עונש וממשיך לטעון שלא עשה דבר – אין לו מחילה. נקודה.