100 תלמידים ברי מזל שעברו מיונים, מבחנים מתישים וימי גיבוש יתיישבו ב-1 בספטמבר הקרוב סביב השולחנות העגולים של בית הספר "חברותא" שבמתחם רופין. ההורים יפתחו את כיסיהם עבור שכר לימוד של 35 אלף שקלים בשנה כדי שילדיהם יזכו להשתתף ביוזמת החינוך החדשה, בית ספר פרטי שמצהיר על עצמו כמחנך לאליטיזם, במתכונת בתי הספר של בני האצולה בארה"ב ובבריטניה.

הלימודים מתקיימים בקבוצות של 12 תלמידים סביב שולחן עגול, בית הספר כולו מרושת באינטרנט אלחוטי, המורים מתוגמלים בשכר גבוה והמטרה – לייצר את המנהיגים הבאים של ישראל. "בכותרת של בית הספר כתבנו בית הספר למנהיגות ולתרבות", אומר ארז מנהיימר, מנהל בית הספר. "הרעיון הוא שיהיו פה ילדים ובוגרים שיש להם את הכלים האלה, איתם הם מסוגלים להוביל את החברה קדימה".

"אנחנו רוצים לחנך לאליטיזים"

"אנחנו באמת רוצים להיות אליטיסטים, אנחנו רוצים לחנך לאליטיזם", אומר דרור אלוני, יוזם ויו"ר בית הספר. "אם אזרחים לא יקחו אחריות וינסו ליצור אליטה אינטלקטואלית וחברתית, אנחנו נתחיל להידרדר מדחי לדחי". אלוני, בנה של שרת החינוך לשעבר שולמית אלוני, כבר ניסה לשנות את המערכת מבפנים כאשר כיהן כמנהל גימנסיה הרצלייה. ניסה וניסה ולבסוף התייאש והחליט עם קבוצה של מייסדים שחייבים לפעול.

כדי להתקבל כתלמיד ב"חברותא" לא מספיק להצטייד במשפחה עשירה או מקריבה שיכולה להתמודד עם שכר הלימוד הגבוה. מאות תלמידי כיתות ז' וח' שניסו להתקבל לבית הספר שיפתח את שעריו לראשונה ב-1 בספטמבר עברו בחודשים האחרונים סידרה של מבחנים. תחילה מילא שאלונים, אחר כך עשו בחינות ולבסוף עברו ראיון אישי. ברי המזל מביניהם נפגשו בשבוע שעבר ליום גיבוש.

"באיזשהו מקום רציתי לדעת אם אני מנהיגה", מסבירה עפרי בן דוד, שתתחיל בקרוב את לימודיה בבית הספר, את המניעים להתמודדות. "אנחנו מנסים להבין שם, בסופו של דבר, האם באמת התלמיד הזה בא עם ברק בעיניים ואומר 'אני מוכן להתחייב למסגרת שהיא מסגרת לא קלה, עם יום לימודים ארוך, עם הרבה עומס'", מסביר מנהיימר את הליך המיון המפרך.

"אנחנו נדאג לאספקט הכלכלי"

בבית הספר מנסים להדוף בכל דרך את הסטיגמה של בית ספר לעשירים בלבד. הקימו שם מערך נרחב של מלגות ודואגים לחזור שוב ושוב על אותה המנטרה: "לא יהיה תלמיד לעולם שיוכל וירצה ויתאים ללמוד כאן, ובגלל שידם של הוריו אינה משגת הוא לא ילמד כאן", מבטיחה נורית מאיר, יזמית ויו"ר הוועד המנהל של בית הספר. "תלמידים שמתאימים – יתקבלו", מחזק את הדברים מנהיימר, "אנחנו נדאג להם לאספקט הכלכלי", הוא אומר.

לצד האידיליה על ייצור מנהיגים נשמעת גם לא מעט ביקורת: "אם רק שכבה קטנה תלמיד בבתי ספר טובים מאוד והשאר לא, אז איפה תהיה רוב החברה הישראלית?", תוהה חיה שהם, מנהלת תיכון "חדש" בתל אביב. "בית ספר אליטיסטי מהסוג הזה, בהכרח לא מחנך לערכים". לדבריה, תלמידים חזקים מושכים את יתר התלמידים כלפי מעלה, ואם אלה לא יהיו במערכת החינוך הרגילה מצבה ידרדר עוד יותר.

הניסוי החברתי, החינוכי והאליטיסטי הזה יצא לדרכו עם פתיחת שנת הלימודים הקרובה. רק הזמן יגיד אם 100 תלמידי "חברותא" יהיו הבטחה שתגשים את עצמה, או שרד יתרמו להידרדרותה של המערכת הקיימות, השרויה במשבר עמוק ממילא.