יותר משבועיים עברו מאז ההנחיה להישאר בבתים. ימים לא קלים עברו על אזרחי ישראל, ונראה שהימים הקרובים יהיו בסימן הפנמה והבנה של המצב החדש עמו אנחנו מתמודדים. אבל טמונה כאן גם הזדמנות לנצל את האינטראקציה הממושכת עם הילדים כדי ללמד אותם את מה שהם לא ילמדו בבית הספר – או בלמידה מרחוק: התמודדות עם משברים.
הילדים חיים את משבר הקורונה ומרגישים את השינוי הגדול בשגרה; כבר לא מדובר בחופשה קצרה מבית הספ. גם אם הם עדיין נהנים מהשינוי, ברור שהם מבינים שמשהו גדול מתרחש בעולם. הם חשופים לתקשורת, לשיחות של ההורים, לשיחות עם החברים, לדרישות המוזרות לשטוף כל הזמן ידיים, לזה שלא מבקרים את סבא וסבתא, לכך שאי אפשר להתרחק יותר מ-100 מטרים מהבית.
יש לנו הזדמנות לשקף לילדים את ההסתגלות המשפחתית למשבר; איך כולם – וגם הם – נדרשים לגמישות מחשבתית כדי להתמודד עם השינויים. ההתמודדות המשותפת עם המשבר, תוך גיוס הילדים עצמם, תתן להם תחושה חשובה של סיפוק – ותעזור להם לגלות אחריות בתחומים המתאימים להם .
אבל מעל לכל, ההזדמנות החשובה שמזמן לנו משבר הקורונה היא להעביר לילדים שיעור בביקורתיות כלפי חומרנות, או האמונה שרכישת מוצרים היא הכרחית להצלחה או לאושר. עכשיו, כשאי אפשר ללכת למסעדה שהם כל כך אוהבים או לביקור החודשי בחנות הצעצועים – אפשר ללמד אותם על תרבות הצריכה.
יש הרבה פעילויות שיכולות להמחיש לילדים איך להיות ביקורתיים יותר וחומרניים פחות: החל מלעשות סדר בארון הצעצועים, לראות כמה צעצועים יש – ובעיקר, לחשוב עם הילדים באופן ביקורתי על הצעצועים שלהם. מה הם קיבלו ולא אהבו? מה עלה הרבה כסף? מה עושים עם המשחקים שכבר לא צריכים, ולמה חשוב לתרום לאחרים?
גם עשיה עצמאית של דברים שעולים כסף יכולה לקדם את ההבנה של חומרנות ולהבהיר מדוע נדרשת חשיבה ביקורתית: כשמתקנים לבד בבית משהו שנשבר במקום למסור לתיקון או לקנות חדש, או כשמכינים לבד מאכל שבדרך כלל קונים בחוץ. כל אלה ממחישים את האלטרנטיבות הקיימות לכל רכישה ואת האופן בו ניתן לקבל החלטות צרכניות חכמות יותר.
זו הזדמנות חד פעמית להסתכל על העולם בצורה קצת יותר ביקורתית. נצלו אותה.
הכותבת היא ראש תכנית MBA, בית הספר למנהל עסקים, המרכז האקדמי פרס