בתור אמא ל-3 בנות (מהממות) אני חייבת לציין שימים גשומים לא מרשימים אותי במיוחד. כשאני אומרת במיוחד, אני מתכוונת בהשוואה לחברותיי, האימהות לבנים, שתחזית כזו יכולה להוציא אותם מאיזון עוד לפני שירדה הטיפה הראשונה.
הבעיה שבימים כאלה אכן אחר הצהריים נראה נצחי מתמיד: אחרי אינספור משחקי קופסא, קליעת צמות מאתגרת ומיליוני עוגיות שאפיתן (כלומר הן התחילו והשאירו אותי עם כל הבלאגן), השעון מראה רק 17:00. בדיוק בשביל זה, מצאנו 5 ספרי ילדים חדשים (חלקם יותר, חלקם קצת פחות) שיעזרו לכם להעביר יופי של רבע שעה גשומה בבית. ואולי קצת יותר.
פוליאנה
הוצאת הרפתקה
הסיפור הנצחי על הילדה מלאת הקסם הזו יוצא בגרסה חדשה, מחממת את הלב ורווית מסרים. "פוליאנה" יצא לראשונה בשנת 1913 ונראה כי אין דוגמה טובה ממנו לעובדה שהזמן יכול לעבור, אבל האנושות מתמצה בכמה נקודות בסיסיות שתמיד יעבדו, לא משנה איך ומתי.
פוליאנה, היתומה בת ה-11, נשלחת אל בית האחוזה המפואר של דודתה המרירה והקפדנית שכל קשר בינה בין ילדים הוא מייאש בהחלט. בטרם נפטר, אביה לימד אותה משחק משנה חיים: איך למצוא את הדבר המשמח בכל סיטואציה, ותהיו בטוחים שעבור ילדה יתומה ואבודה אין דבר מאתגר מזה, אך יחד עם זאת, מסתבר, כל כך פשוט וקל.
עם המטען הזה פלוס מזוודה מרופטת היא נוחתת אצל הדודה הקשוחה, והפער בין קרן השמש האופטימית, לבין הדודה חמוצת הפנים מצליח להפיק סיטואציות מצחיקות למדי. דמות אחר דמות נופלות שדודות לרגליה של פוליאנה המלמדת את כולם שמחת חיים, או בכלל, חיים אמיתיים מהם ודואגת להזכיר להם שצחוק, משחק והנאה הן לא מילים גסות.
התרגום של עטרה אופק הוא נפלא, שומר על אווירת התקופה ועדיין יכול לדבר גם לילדים של ימינו. יחד עם זאת, בהחלט היה אפשר להנגיש עוד קצת את הספר - החל מקיצור משפטי נצח שממאנים להסתיים ועד מילים שפסו מן העולם ומצריכות בירור מעמיק.
שורה תחתונה: המסר. הכל לטובה וגם במצבים שנראים שאין בהם טיפת אור תמיד אפשר למצוא משהו משמח. אימצנו את המשחק, והבנות הצליחו להפתיע אותי פעם אחר פעם (כמו למשל, בפעם ההיא שאיבדתי את המפתח היחיד לבית ונאלצנו להזמין פורץ. הקטנה, בלי להתבלבל, הודיעה שזה מאד משמח - כי אם לא היה לנו בית לא היה לנו מפתח לאבד. פה הפכתי לשלולית).
בול הגדול מכולם
הוצאת אחיאסף
מכירים את זה שאתם נורא רוצים להעביר מסר חשוב לחיים לילדים ואז מוצאים את עצמכם חופרים לאבדון? אז הנה ההזדמנות שלכם להעביר לא מעט כאלה, בסיפור מקסים, נוגע ללב עם איורים שיש מצב שהם הכי נפלאים שראיתם.
בול הקטן חולם להיות לוחם ויקינגי חזק ומסוקס כשאר גברי הכפר. הבעיה, שהוא קטן וחלש. ונמוך. לאחר שנכשל בתפקידו כלוחם הוא נשלח בחזרה לכפר. אבל וחפוי ראש ורגע לפני שמתפלש ברחמיו העצמיים הוא נזכר בסוד שלחש לו סבו הזקן ומחליט לצאת למסע - מסע של חיפוש עצמי חדש. הוא מנסה את מזלו כטבח, דייג ונגר ומגלה שהוא סובל, משתעמם ונכשל פעם אחר פעם. הוא כמעט מתייאש, עד שמחליט פשוט – לשחרר. הוא מרפה ומתוך אמונה שהוא לא נחוץ לאיש, מחליט לשקם את גינתו המוזנחת.
הוא כל כך נהנה לעבוד בגינה עד שלא שם לב שהגינה הפכה לגן פורח. השכנה, לעומתו, דווקא שמה לב ומפרסמת את שמו של הגנן המחונן ברחבי הכפר. תוך זמן קצר רוצים כולם שבול הקטן יהפוך את הגינות שלהם לנפלאות כאלה. הגברים הלוחמים חוזרים מהמלחמה ונדהמים לגלות שהכפר הקטן עבר מהפך של ממש ובול הקטן זוכה לתהילת עולם וכבוד מלכים.
שורה תחתונה: תעשו את מה שאתם הכי אוהבים לעשות. בסוף תצליחו גם להתפרנס מזה. וגם: כמה חשוב לשחרר לפעמים.
הגול הראשון שלי
הוצאת כנרת זמורה דביר
זה לא סוד שכדורגל הוא לא ממש חלק מהתפריט שלנו (בואך רחוק מאיתנו שנות אור) ועדיין, "הגול הראשון שלי" מצליח לגעת בנקודה חשובה ומעוררת השראה, גם באמצעות המשחק המוזר הזה.
בהרבה אהבה והומור, ובאמצעות איורים מקסימים, מצליח ליעד שהם להסביר שיש גם זן של אבות, חמוד ואינטליגנטי, שלא משתגע על כדורגל כמצופה, אבל יעשה הכל למען הילד, והכל כולל להיכנס עמוק לתוך המגרש.
לאימונים לקראת משחק כדורגל מלחיץ שנקבע מול חבר ואביו הספורטיבי במיוחד, נרתמים כל בני המשפחה למשימה אחת: לאמן את האב הסורר. באמצעות שיטות אימון יצירתיות במיוחד ותחבולות משעשעות , כמו זריקת גרביים לסל כביסה ותיזוז במדרגות, עובר האב סדרת אימונים מפרכת שאמורה להכשיר אותו למשחק הנכסף. המתח עולה ולמרות שהסוף ידוע מראש אבל תמיד מרגש מחדש, הסיפור כולו הוא חגיגה של אמונה עצמית והגשמת חלומות.
שורה תחתונה: הכל אפשרי. ותחבולות מצחיקות בקטנה הן לגמרי בסדר כשרוצים להשיג מטרה.
תינוקות לא מוצאים בסופר
הוצאת כנרת זמורה דביר
הדבר המקסים ביותר בספר הזה, שמסופר לאט, בפשטות ועם חיוך על השפתיים, הוא השמות של הבנים האלה: מחמלי, מחמדי ובבת עיניי - שמות שרק הם עצמם הולידו דיון מתמשך בדבר המשמעות וההסברים לכל שם (אם אתם מתכוונים להקריא את הספר לפני השינה, קחו את זה בחשבון).
הסיפור מספר על אמא שמאד אוהבת את הבנים שלה, אבל היא ממש ממש, אבל ממש, רוצה בת. השאלה איך עושים את זה (הייתה פשוט שואלת אותי) מובילה את כולם למסע משפחתי מקסים ומחויך בחיפוש אחר התינוקת הנכספת. הם מחפשים במקומות הצריכה בהם אנחנו רגילים למצוא את אשר אנחנו חפצים, עוברים לגינה ולחוף הים ואפילו מנסים להכין אותה לבד, בדמות עוגה מתוקה במטבח.
הסיפור, שנכתב בשפה פשוטה אך פיוטית ונקרא בצורה כל כך טבעית, מאפשר דיאלוג נטול גינונים מיותרים בשאלת העל איך באים ילדים לעולם וכל היופי הזה, של כמיהה, געגוע ומשפחתיות, מתנקז לבסוף במתנה שמגיעה שזוכה לשם הקסום "משוש ליבי". מזל שלבסוף אבא ואמא נזכרים איך עושים תינוקות והילדים האינטואיטיביים מבינים שמהאף היא כבר לא תצא.
שורה תחתונה: הסבלנות משתלמת. וגם שלכם, כשתסבירו בפעם האלף מה זה משוש חיי ומחמלי ומה ההבדל ביניהם.
ענן על מקל
הוצאת כנרת זמורה דביר
גילוי נאות: באופן אישי, ספרי שירים מאז ומעולם היו פחות מועדפים עליי. אני יותר סיפור עם עלילה פרסן, והאהבה הזו לספרים עם אמצע עברה בירושה הלאה. אך יחד עם זאת, אי אפשר שלא להימס מהקסם של ענן המקל המיתולוגי, שזכה ללא מעט עיבודים, ועבר לא מזמן מתיחת פנים קוסמטית נהדרת.
עמלי הקטנה מצליחה לראות ולהראות צדדים אחרים של העולם, והמבט שלה מעניק פרופורציות, כמו גם לא מעט תובנות על החיים האלה. לא בכדי זכתה הופר למעמדה הבלתי מעורער בז'אנר ויש משהו בראייה שלה שאוסף אליו את המכנה המשותף כך שכל אחד יכול למצוא את עצמו בין הדפים. הקסמים שהיא עושה עם השפה העברית מצליחים להפתיע בכל פעם מחדש ולתמוה כמה עוד חרוזים בצ' אפשר לייצר.
שורה תחתונה: הבנות רוצות בובה מצייצת כזאת שקופצת עם חצאית לוחצת ויש לה נוצות וחולצה משונצת. עכשיו.