מה סטארט־אפים ישראליים הוקמו באחרונה עם היעד השאפתני לשנות מן הקצה אל הקצה את עולם החינוך ולהתאימו לעולם הדיגיטלי.
סקרולאר, למשל, הוקם כפלטפורמה לדיונים ולמידה בבית או בבית הספר ומאפשר למשתמשים לקיים דיון אינטראקטיבי בטקסטים שמעניינים אותם. בשונה מהרשתות החברתיות או מאתרי החדשות, הקוראים באתר סקרולאר לא מגיבים בשורת תגובות היררכית שמתארכת לעייפה עד שקשה להתמצא בה, אלא מסמנים את המשפט הספציפי שאותו הם רוצים לבאר או לפתח - ופותחים שיחה שתוגש רק למתעניינים במשפט זה. המשתתפים בדיון יכולים להתמצא בשיחה בקלות על ידי לחיצה על חלק הטקסט שמעניין אותם.
את הרעיון לאתר שאב היזם, אסף עובדיה, מדף הגמרא, אותו הוא מגדיר "הרשת החברתית הראשונה בהיסטוריה". לדבריו, "דף הגמרא הוא הרכבה של טקסטים שנכתבו בתקופות שונות. הטקסט הראשוני הוא של המשנה, מסביבו הגמרא שמבארת, מסביב פירוש רש"י שמפשט ומסביבם התוספות. זהו טקסט לא נעול שמאפשר שיחות של אנשים עם קודמיהם".
סקרולאר התחיל כבית מדרש אינטראקטיבי, והפיילוט כרגע מוגבל לפרשת השבוע, "אך השאיפה היא להיות רשת חברתית לטקסטים", אומר עובדיה. כמודל עסקי הוא מקווה לשלב אפשרות רכישה של ספרי קריאה או ספרי לימוד על גבי הפלטפורמה. "התלמידים יקבלו גישה לספרים על גבי האתר, ויקראו בהם לצד הערות ופירושים של מורים ותלמידים כמוהם, בין אם בפורום פתוח ברשת או בקבוצות סגורות שינהלו חברים בכיתה או מרצים", הוסיף.
מערכת החינוך מעדכנת גירסה (צילום: אמיל סלמן)
סקרולאר השתתף במחזור השני של תוכנית ההאצה מיינדסט (MindCet), מייסודו של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח) שהוקמה ב–2012, בתקווה להביא לשינוי בתהליכי ההוראה הקיימים בבתי הספר. במיינדסט מחפשים את הסטארט־אפים שיביאו לשינוי יסודי ויציעו חלופות לשיטות ההוראה המסורתיות.
"הקמנו את המאיץ מתוך הבנה שיש פער מתרחב בין מה שקורה בתוך בית הספר לבין מה שבחוץ", אומר מנהל התוכנית, אבי ורשבסקי. "רמת הטכנולוגיה של התלמידים בבית השתנתה ללא היכר - יש להם חיבור מהיר לאינטרנט, רשתות חברתיות ואפליקציות - אך תהליכי הלמידה וההוראה הממוסדים כמעט שלא עברו שינוי. ככל שהפער הזה גובר, בית הספר נעשה לא רלוונטי מבחינת התלמידים, שהלמידה המשמעותית שלהם מתרחשת מחוצה לו".
הטכנולוגיה אמנם משתלבת בחינוך כבר כמה עשורים, אך לדברי ורשבסקי, היא לא מטלטלת אותו כפי שעשתה בתעשיות אחרות - כמו הדפוס, הבנקאות או הרפואה. "היא נהפכה למגבר של המבנים ושל תהליכי ההוראה והלמידה הקיימים. היה לנו ספר פיסי וכעת יש ספר דיגיטלי, במקום לוח וגיר יש לוח אינטראקטיבי - אך היא לא הביאה לשינוי הפרדיגמה המתבקש", הוא מסביר.
הכנסה נוספת למורים ממכירת מערכי שיעור
בשנים האחרונות חל שינוי באקלים העסקי־כלכלי סביב תחום הטכנולוגיה בחינוך, לאחר שבמשך שנים רבות נחשב התחום ללא אטרקטיבי מבחינת משקיעים. השינוי מתבטא בהשקעות גדלות והולכות, כך למשל, אדמודו (Edmodo), רשת חברתית לקהילת החינוך שבה משתמשים כ–40 מיליון אנשי חינוך ותלמידים ברחבי העולם. הסטארט־אפ האמריקאי גייס 87 מיליון דולר, מהם 30 מיליון דולר גויסו בסבב שהושלם לפני כשבועיים. בין המשקיעים המובילים היו אינדקס ונצ'רס, קרן ההון סיכון האירופית שהשקיעה, בין היתר, בסקייפ וב–MySQL.
אדמודו מציעה את הפלטפורמה שלה ללא תשלום. היא לא עשתה את המסלול הרגיל לתוך בתי הספר, אלא זכתה לצמיחה ויראלית, כשמורים החלו להשתמש בה כפתרון להעברת מסרים וחומרים בכיתה. המודל הכלכלי של החברה מבוסס על הכנסות ממפתחים המציעים כלים על גבי הפלטפורמה בחנות אפליקציות. במיינדסט פועלים לתרגום המערכת לעברית.
דוגמה נוספת היא המיזם TeachersPayTeachers, המאפשר למורים להעלות ולמכור מערכי שיעורים למורים אחרים, אותו הקים היזם האמריקאי פול אדלמן. נתוני האתר מצביעים על פוטנציאל ההכנסה הנוספת של המורים באמצעות המיזם - המורה הרווחית ביותר באתר מכרה עד 2013 מערכי שיעורים בהיקף של 2.6 מיליון דולר ו–255 מורים הכניסו לכיסם יותר מ–50 אלף דולר ממכירת מערכי שיעור. יותר מ–800 אלף מורים רכשו שיעורים באמצעות האתר, שגוזר רווח של 15%–30% מכל שיעור שנמכר דרכו.
מיזם פופולרי נוסף שמוכר בישראל הוא אתר קורסרה (Coursera), שהקימו ב–2012 פרופ' דפנה קולר ופרופ' אנדרו נג מאוניברסיטת סטנפורד. קורסרה מאפשר ללמוד קורסים של אוניברסיטאות מובילות בעולם בחינם דרך הרשת, ומאיים על המבנה המסורתי של המוסדות האקדמיים. עד כה גייס המיזם 85 מיליון דולר, אך המודל העסקי שלו עדיין לא ברור, לבד מההכנסה של כמה אוניברסיטאות שמציעות לסטודנטים אישורים בתשלום על סיום הקורסים שלמדו ברשת.
אפשר גם בעברית
עדות לפריחה של הפתרונות הטכנולוגיים עבור עולם החינוך ניתן ללמוד גם מתוכניות ההאצה הרבות שקמו בשנים האחרונות. "כשיצאנו לדרך, לפני כשנתיים, היתה תוכנית האצה אחת בארה"ב (אימג'ין K12; ר"ל)", אומר ורשבסקי. "כיום יש כבר כ–20 תוכניות אמריקאיות ושש אירופיות, יש תוכנית בהודו ותוכנית בדרום אמריקה. זוהי הוכחה שיש פער שצריך לסגור מהר יותר ממה שהשוק מסוגל לו באופן טבעי", הוא מוסיף.
באשר למחסור במיזמים הפונים לקהל ישראלי, אומר ורשבסקי: "זה ידוע שישראל פחות מעניינת מבחינה עסקית. יש שוק קטן שדובר עברית, ולמעט בודדים שמתעניינים בשוק המקומי, מרביתם מלכ"רים שמונעים מרצון לשינוי ערכי וצמצום פערים, השאיפה של כולם היא לחדור לחו"ל ולהרוויח כסף. מנגד, ישראל היא פיילוט מצוין - המורים כאן גמישים יותר ומוכנים לבדוק דברים חדשים, ויש יזמים שמבינים את זה ומשמרים את הגרסאות העבריות".
לתכנת בגיל 8 בעזרת קוף ובננות
מדי שנה מתווספות לענף ההיי־טק הישראלי כ–7,000 משרות, אך המגמות הריאליות בבתי הספר התיכוניים מכשירות רק כ–6,600 בוגרים בעלי נתונים מתאימים לקבלה ללימודים בתחום ההנדסה והמדעים, וחלקם הגדול פונה ללמוד תחומים אחרים. בעוד שהביקוש בתעשייה גדל, מספר הסטודנטים באקדמיה במקצועות הנדרשים להיי־טק נמצא בקיפאון מתמשך.
היזמים של אתר קודמנקי (CodeMonkey), ישי פינצ'ובר והאחים יונתן ועידו שור, סבורים ששיטת הלימוד המסורתית של תכנות היא סיזיפית ומשעממת. הסטארט־אפ שהקימו השלושה הוא שילוב של מנגנון משחק חווייתי וממכר בסביבה שאינה משחקית בהגדרתה (תכנות בשפה פורמלית), כדי להניע תלמידים ללמוד תכנות ולהתמיד בו. "כיום מלמדים תכנות בבית הספר בגיל מאוחר, אם בכלל, אף שגם ילדים קטנים יכולים לקלוט ולהבין במהירות את השיטה", אומר יונתן שור. "המטרה היא לא לרכוש מקצוע, אבל לטעת בילדים ביטחון במסוגלות שלהם לתכנת".
הגיבור של קודמנקי הוא קוף שהילדים צריכים להוביל דרך מגוון מכשולים, כנהרות ושיחים, אל הבננות. כדי להוביל את הקוף הם משתמשים בסרגל וירטואלי שמחשב צעדים, ובזוויות פשוטות. אף שההנחיות וההסברים קיימים בעברית, כדי לכתוב קוד נדרש אוצר מלים בסיסי באנגלית — מלים כמו turn to ,step ,right left. הכתיבה יכולה להיעשות במקלדת או על ידי בחירת המלים הנכונות מאוצר המלים בתחתית המסך, כך שהגיל המתאים להתחיל הוא כיתות ג'–ד'.
"כיום מופיעים באתר 60 שיעורים מתוך 120 שצפויים לעלות עד סוף ספטמבר. החזון הוא שבסיום המשחק, קודמנקי תשמש פלטפורמה שבה הבוגרים ייצרו חידות ויתכנתו משחקים קטנים, לאו דווקא עם קופים ובננות", אומר שור. בחברה מתכננים לגבות תשלום שנתי של 29 דולר למשתמשים משיעור 61 ואילך.
באשר לבידול ממתחרים בינלאומיים קיימים, כמו האתרים סקראטש ו–Tynker, מסביר שור: "הפתרונות של החברות האלה ממוקדים בלימוד חשיבה תכנותית על ידי משחק, כמו הרכבת פאזלים וגרירת מלים ובשפה שהן המציאו לצורך זה. מדובר בפתרונות טובים מאוד, אבל הם מתאימים לגיל הרך וממצים את עצמם במהרה, ובפועל, הילדים לא כותבים בהם אף שורת קוד. אנחנו דורשים כתיבה מהרגע הראשון, משתמשים בשפה אמיתית (קופיסקריפט; ר"ל) וגם מלמדים את הדיוק שדורש תכנות פורמלי".
מחשבון וירטואלי שהוא גם מורה פרטי למתמטיקה
לימודי המתמטיקה בבתי הספר התיכוניים בישראל נמצאים כיום במשבר - בשנים האחרונות מספר התלמידים שלומדים את המקצוע ברמה של חמש יחידות צנח לשפל עם פחות מ–10% מהתלמידים (9,000 תלמידים ברחבי המדינה). בנוסף, קיים מחסור במורים מקצועיים והישגי התלמידים הישראלים במבחני פיז"ה של OECD מצביעים על נחיתות משמעותית של תלמידי ישראל במקצוע.
הורים רבים נאלצים לשלם סכומים גבוהים על שיעורי תגבור פרטיים וקבוצתיים מחוץ למסגרת בית הספר - משפחה משלמת סכומים הנעים בין 5,000 ל-25 אלף שקל בשנה על שיעורים כאלה. לפי הערכות במשרד החינוך, ההיקף הכספי של שוק השיעורים הפרטיים בישראל הוא כמיליארד שקל בשנה.
בסקר שנעשה עבור TheMarker לקראת תקופת הבגרויות האחרונה בכיתות י"א־י"ב, נמצא כי 58% מהתלמידים נעזרים בשיעורים פרטיים לקראת הבגרות, כשיותר ממחצית מהם (54%) פונים לקבל עזרה במתמטיקה.
הסטארט־אפ הישראלי סימפליסיקו (Simplisico), שהקימו אופיר גולדשטיין ועידן גבעתי, מנסה להקים מורה פרטי וירטואלי למתמטיקה. המחשבון שבאתר מאפשר לתלמיד להכניס בעיה ספציפית ולקבל פתרון ברמות שונות ולפי צרכיו. התלמיד מקבל הסברים קצרים או מפורטים, לבחירתו, בשפה פשוטה ולעתים בליווי הלצות עד לפתרון התרגיל. הכוונה היא לתת מענה לנושאי הלימוד ברמת חמש יחידות בבית הספר ועד קורסי המבואות באקדמיה.
כיום המערכת נמצאת בבדיקות שמישות (גרסת פיילוט), היא מציגה אפשרות לחקירת פונקציות וקוראת לתלמידים להתנסות ולהעיר הערות. תוספות ועדכונים יוצגו לקראת שנת הלימודים הקרובה בתיכונים וסמסטר א' באוניברסיטאות.
"בהמשך הדרך יש כוונה לשלב עוד פיצ'רים של הוראה פרטית, כמו יצירת שאלות ספציפיות לתרגול לפי הקשיים שמזוהים אצל התלמיד, סרטוני וידאו קצרים לבעיות כלליות ושיתוף עם חברים לצורכי למידה בקבוצה. המטרה היא שלתלמידים לא תהיה סיבה לצאת מהאתר כדי להשלים ידע נוסף", מסביר גולדשטיין.
ברשת קיימים כבר מגוון מיזמים מצליחים שניסו לסייע בלימודי המתמטיקה, כמו Wolfram–Alpha, מנוע חיפוש המאפשר לשאול שאלות מתמטיות בשפה חופשית, ואקדמיית קהאן, שמציגה שיעורים מוקלטים, אך בסימפליסיקו מאמינים שיש להם משהו חדש להציע לתלמידים. "סרטונים לצורך הדרכה מיועדים ללמידת החומר והם חשובים, אך הם לא נותנים מענה פרטני לשאלה שהמשתמש מתקשה בה - לשם כך הוא צריך מורה", מסביר גולדשטיין. "Wolfram–Alpha מתאים למתמטיקאים כבדים, הוא נותן את התוצאה הסופית בצורות שונות לצד הסברים מינימלים. המוצר שלנו מלווה את התלמיד לאורך כל השלבים - מהשאלה הספציפית שכתובה לו בשיעורי הבית ועד ההגעה לפתרון".
לומדים בבית בעזרת סרטונים - ומתרגלים בבית הספר
אקדמיית קהאן נוסדה על ידי הכלכלן הבנגלדשי־אמריקאי סלמן קהאן, שיצר סרטוני יוטיוב הכוללים הסברים לשיעורי מתמטיקה כדי לעזור לבת דודתו בשיעורי הבית. ב–2009 נהפכה האקדמיה לסטארט־אפ מצליח, שזכה, בין היתר, למימון מגוגל ומקרן הצדקה של ביל גייטס. הייחוד בסרטונים של קהאן הוא ההסברים הקלילים והאיורים הצבעוניים, שמסבירים את הנושאים המדעיים בצורה פשוטה וברורה. לפני שנתיים החל תהליך "הגיור" של המיזם.
"התחלנו בתור המתרגמים של קהאן", מסבירה ירדן אסא, מנכ"לית עמותת כאן ועכשיו, שאמונה על הפרויקט. "לאט לאט נהפכנו לעמותה עצמאית שמלבד תרגום הפלטפורמה גם יוצרת שיעורים ותכנים שמותאמים לאוכלוסייה המקומית". הפלטפורמה של קהאן משמשת כיום בסיס לשינוי מהפכני שהעמותה מניעה בכיתות בפריפריה, בשם "כיתות הפוכות" (Flipped Classrooms). בשיטת הלימוד המסורתית, התלמידים מקבלים בשיעור הסברים ארוכים על חומר הלימוד ונשלחים עם תרגילים כשיעורי בית. שיטת הכיתות ההפוכות מבקשת להפוך את התפקידים: התלמידים צופים בבתיהם בשיעורים מוקלטים בקצב שלהם, ובכיתה הם מבצעים משימות משותפות, ומקבלים הנחיה ותרגול מהמורים. הזמן הכיתתי מנותב לשיחה, לעיבוד ולהפנמת החומר שנלמד בעזרת הסרטונים בבתי התלמידים.
"כיום הפלטפורמה מכילה לא רק סרטונים, אלא גם מערכת למידה שלמה שמאפשרת למורים צפייה בסטטיסטיקת ההתקדמות של התלמידים, ולתגמל אותם על ביצוע משימות כיחידים או כקבוצות באמצעות מדליות וירטואליות", מסבירה אסא.
לפלטפורמה יש פוטנציאל לסייע לצמצום הפערים בין הישגי התלמידים בישראל — שהם מהגבוהים בעולם. אם שיטת הלימוד "כיתות הפוכות" תאומץ על ידי מערכת החינוך, ניתן יהיה להשקיע בפיתוח בשיעורים מוקלטים איכותיים שיזכו לתפוצה רחבה. מורים טובים ייהפכו לכלי נגיש בחינם לכל דורש באמצעות סרטוני וידאו אינטרנטיים, שכל תלמיד בעל גישה לאינטרנט יוכל לצפות בהם בקצב לימוד שאינו תלוי בחבריהם לכיתה.
בין שיתופי התוכן המוצגים כבר כיום באתר ניתן למצוא את סרטוני המתמטיקה של פרויקט "אני 10". בשבוע הבא צפוי לעלות אתר משודרג עם תכנים חדשים, בהם שיעוריו של אלי נצר, יוצר סדרת "שיעורטונים מתמטיים". האתר אף ישלב את הסטארט־אפ הישראלי סימבולאב (Symbolab) - מנוע חיפוש סמנטי למתמטיקה ולמדעים. בהמשך יש כוונה להתרחב אל יתר התכנים הנלמדים במערכת החינוך.
לכתבה המקורית ב-The Marker
לטייל בעולם ולהשאיר את הארנק בבית - ככה תעשו את זה