סטורי של פסטיגל
על מה: האגדה-מחזמר מתרחשת בהווה ומביאה את סיפורן של שתי "נסיכות" עכשוויות: לירון (לירון רביבו) נערה מפונקת שמעריצה את הזמר מספר 1, המכונה גם "הנסיך" (עומר אדם) וה"סינדרלה" המודרנית של הסיפור שלנו (אליאנה) – שחולקת בית עם אמה החורגת (מיקי קם) ושתי אחיותיה החורגות כוכבית וסולמית. (עדי חבשוש ושירה לוי) למרות קנאתן הרבה והרגליים שהן מנסות לשים בדרכה, היא מצליחה לשמור על חיוך תמידי ויש לה גם קול נפלא. כן, גם היא מעריצה את הזמר ה"נסיך", או ליתר דיוק – מאוהבת ממש. כש"הנסיך" – עומר פרינס, מכריז על תחרות טלוויזיונית ,בה יבחר נערה אלמונית, שתשיר עימו דואט, אביה של לירון שוכר עבורה מנטור (ניקי גולדשטיין), שינסה להפוך אותה לזמרת – רק שלירון המפונקת מסתבר, היא הזייפנית הגדולה בתבל! אז מה עושים? המנטור ניקי שומע במקרה את אליאנה שרה ומציע לה את עסקת חייה: "מכרי לי את קולך, ובכסף תוכלי סוף סוף לברוח מהבית הנורא שבו את חיה". כששבראשו כבר נרקמת המזימה-לירון המפונקת וחסרת הכישרון תבצע את השיר בקדמת הבמה אך הקול יהיה קולה של אליאנה... האם הנסיך יגלה את האמת?
איך היה? אז תראו, יש עלילה. כן? אבל לא נראה לי שמישהו באמת ביקש אותה. הפקת הפסטיגל היא ללא ספק המושקעת והמופגזת מבין כל מתחריה בשוק המופעים. הכול כאן גדול יותר, ראוותני יותר וצועק יותר (נסו לשמוע את עצמכם חושבים כשעומר אדם עולה על הבמה). מדובר במופע לילד ההיפר אקטיבי: בכל רגע נתון קורה משהו מאוד גדול על הבמה. קאסט מטורף של רקדנים, רקדניות ואקרובטים מופלאים שמחליפים תלבושות ומדגימים יכולות מטורפות, התפאורה זזה ומשתנה בכל רגע וכמובן הכוכבים במרכז: בגזרת הדציבלים ומחיאות הכפיים ניצב לו עומר אדם ראשון, אליאנה תדהר שנייה ואחריהם כולם (עד סטטיק ובן אל כמובן שמבליחים בסוף ומעניקים את השואו המיוחל בהיסטריה מוחלטת של הקהל). אנחנו באופן אישי התפעלנו במיוחד ממיקי קם האדירה שנותנת שם סולו מצוין (בלי קשר ועם הרבה קשר גם לשפגט המושלם). ברמת העלילה, כאמור לא ממש נשענים עליה בשואו הגדול אבל כן אהבנו שהפייט בין הטוב לרע לא היה מובהק, והדמות הרעה כביכול במופע הייתה אנושית ועגולה. מסר קטן אבל חשוב לקהל הצעיר.
בשורה התחתונה: ברור שזה השואו הכי גדול שיש. הכינו את עצמכם למסע בארץ הפופקורן וההיסטריה.
<<לכל הצגות חנוכה 2019>>
מסביב לעולם ב-80 יום
על מה? השנה היא 1872. על-מנת לזכות בהתערבות, יוצא פיליאס פוג (הראל סקעת) להקיף את העולם ב-80 יום! אך לא רק הזמן מהווה לו מכשול, אלא גם הבלשית הפרטית (חנה לסלאו) שעוקבת אחריו. היא חושדת שפוג אינו אלא שודד בנק, אשר ברח מאנגליה עם שלל השוד. מלווה אותו משרתו האישי והמשעשע, פספרטו (צביקה הדר), בדרכם הם מצילים את אאידה (רוני דלומי), נסיכה אשר מצטרפת אליהם למסע, יחד הם נעזרים בכל דרך אפשרית, על-מנת להשלים את מסעם ולהגיע ללונדון בזמן.
איך היה? אם "סטורי של פסטיגל" הוא שואו, "מסביב לעולם ה-80 יום" הוא הכי קרוב להצגה כמו שלנו הגדולים, עם וייב של קולטורה וסטמפת איכות. לא תמצאו כאן בובות מחופשות או שירים מפונפנים ומחורזים עם רקדניות שמחליפות תלבושות ואביזרים בכל רגע נתון. אם נניח בצד את סיפור הפרסומת הלא סמויה של נוטלה שהשאיר טעם רע בפה, יש כאן ללא ספק הפקה מלאה בכשרונות. העלילה מעניינת ומתפתלת, צביקה הדר כובש את הקהל, חנה לסלאו הביאה ללא מעט התקפי צחוק באולם (במיוחד בקטע לעיסת כריך השוקולד המדובר), רוני דלומי כובשת ומשתבחת מהפקה להפקה והראל סקעת נכנס לתפקיד בהצלחה.
בשורה התחתונה: בנוף מופעי חנוכה השנה, זו ללא ספק ההצגה הכי פחות "מתיילדת וילדותית" שיש. ולכן גם פחות מתאימה לקטנטנים. יותר לבני 8 ומעלה. אולי מכאן נמשיך איתם ל"עלובי החיים"?
היפה והחיה
על מה: האגדה המוכרת על "היפה והחיה" מקבלת אינטרפטציה מקורית ומעניינת כשהיא מתורגמת למופע מחול. סיפורה של בל הענוגה המתאהבת בחיה האכזרית מוכר לנו מהסרט המצויר המפורסם של דיסני, אך כאן ניטלה חירות אמנותית מרעננת ולצד הקטעים המוכרים מהסרט ישנם קטעים נוספים ופרשנויות מעניינות (המשרתים שבסרט הופכים לכלי בית הופכים בהצגה לחבורת שדונים מצחיקה ומלאת חיים, למשל). רקדני הבלט הישראלי רוקדים את הסיפור בצורה מדהימה, ולצד יכולות הריקוד המרשימות שלהם הם מציגים גם כישורים תיאטרליים ראויים לציון.
איך היה: בואו נודה על האמת: בסולם הצגות הילדים, הצגות הבלט נמצאות ברף העליון שלו. הצגות למתקדמים. המשפט הראשון שנזרק לאוויר רגע לפני שכבו האורות היה "אמא, הם באמת לא ידברו?", אבל מיד כשהחלה להתנגן המוזיקה היפהפייה הקסם התחיל על הבמה. ההופעה מחולקת לקטעים קטעים, שמקלה על הצריכה ועוזרת לילדים (ולגדולים) להבין איפה הם נמצאים בעלילה. התפאורה מושקעת ומהפנטת, והרקדנים וירטואוזיים בצורה בלתי רגילה, חלקם כאמור הציגו יכולות תיאטרליות מרשימות בהחלט (היוש האחיות המצחיקות של בל). בל עצמה הייתה חמודה להפליא, אך מעל כולם היה זה הרקדן ששיחק את החיה. העבודה המדהימה שעשה על הדמות ניכרה בכל צעד וצעד, ולצד היכולות הפיזיות המרשימות שלו (מאד, מאד מרשימות שלו) הוא סיגל לעצמו גם תנועות חייתיות אלגנטיות ומהפנטות שהעניקו לדמות החיה אמינות מרגשת, והזדהות שכבשה את הקהל.
שורה תחתונה: מופע המחול, כמופע מחול, אינו מתאים לכל גיל, אך ההפקה הססגונית והמרהיבה הזו היא בהחלט מקום טוב להתחיל ממנו לצרוך חינוך תרבותי של מופעי בלט. ההצגה הייתה ארוכה מעט, והיו בה כמה קטעים לא מובנים (כמו הקטעים שהוקדשו לחלומות שבל חולמת, שלא היה ברור לילדים שאכן מדובר בכאלה) אבל השורה התחתונה הייתה נפלאה, וירטואוזית ומלאת תוכן איכותי שכולנו מחפשים עבור הילדים שלנו.
אקונה מטטה
על מה: מחזמר קומי לכל המשפחה על סימבה, אריה צעיר, מפונק וחמוד, המולך על חיות הסוואנה, רק שהמלוכה שלו נתפסת בעיניו כדבר קליל ומובן מאליו. הוא ממשיל בשלו ולא מוכן ללמוד מאחותו הגדולה הָאִי-בּבָּה, ורק כאשר אחיהם הגדול קו-וו חוזר לסוואנה, אחרי שהוגלה ממנה בשל מעשה לא טוב שעשה, ומנסה לתפוס את השלטון לעצמו – סימבה מבין את חשיבות הבחירות שהוא עושה. רק שכעת זה לא כל כך פשוט. קו-וו נעזר בלביאה צעירה בשם מא-ווינגה, היא לא מבינה שהיא חלק ממניפולציה גדולה יותר, והיא נשלחת להסיט את תשומת לבו של סימבה מדרכו ומתפקידו. רק בזכות אחותו האי-בבה, שלוקחת אותו אל "גאנגה", היודעת-כל בוחר סימבה לקחת על עצמו את התפקיד באמת. הדרך להשיב לעצמו את כס המלוכה מובילה אותו להיות מנהיג אמיתי.
איך היה? על בסיס ההבנה שסוס מנצח לא מחליפים, גם כאן השכילו להבין שרינת גבאי היא חתיכת יהלום נוצץ שלא מאכזב. כשלצדה גיא זוארץ, הם צוות מצוין ביחד. אחרי שהצטיינו ב"נסיך מצרים" ביחד, הם עושים זאת שוב, מחזיקים ומובילים את ההצגה אם כי שאר השחקנים מרשימים בהחלט. העלילה מעניינת ומהווה מעין דור ההמשך של "סימבה מלך האריות", ואי אפשר להתעלם מההשקעה המפוארת בתלבושות ובתפאורה שמכניסות מיד לאווירה. הבעייתיות היחידה היא שיש יותר מדי שירים והילדים מאבדים סבלנות די מהר. יחד עם זאת יש לפעמים קטעי הומור בהצגה ודווקא הילדים שיתפו פעולה עם השחקנים וצחקו.
בשורה התחתונה: הצגה מקסימה. עם קצת פחות שירים הייתה יותר מוצלחת.
עליסה בארץ הפלאות
על מה? המופע עוקב אחר עליסה למאורת הארנב. הצופים פוגשים את הדמויות האהובות מהסיפור: עליסה, הארנב, החתול, מלכת הקלפים, הכובען המטורף – כשכולן מחליקות על הקרח. זהו הקרקס הראשון מסוגו שמתרחש על קרח ומשלב ריקודים, אקרובטיקה ובלט.
איך היה: כשהיינו ילדים, קרקס היה מלווה בפילים, אש והרבה אקרובטיקה. עברו השנים, ואיתן הגיעה מודעות להתעללות בבעלי חיים וכשתוצאה מכך גם הקרקס עבר אבולוציה. הגענו לקרקס מוסקבה עם חשק גדול ואכן לא התאכזבנו. במוסקבה, כמו במוסקבה, לא מתפשרים על איכות ותרבות (כן, גם בקרקסים) זוהי לא מילה גסה. הדור החדש נולד לקרקס מודרני, עם תעלולי חישוקים, גמישות עוצרת נשימה, תלבושות מרהיבות ואיכות נוטפת מכל עבר. החוויה של בת החמש הייתה עצומה והיא נותרה מהופנטת לאורך (ולרוחב) כל המופע.
בשורה התחתונה: מסתבר שאפשר לעשות קרקס בלי בעלי חיים, בלי אש ואפילו בלי האוהל המסורתי. מומלץ בחום!
מיקי בארץ הפלאות
על מה: מקרקס על הקרח לעיבוד של הקלאסיקה האהובה והעל זמנית "עליסה בארץ הפלאות" שמקבלת גרסה מחודשת בכיכובה של מלכת הילדים, מיקי. לרגל יום הולדתה מקבלת מיקי מתנה מסבא נתי את הספר "עליסה בארץ הפלאות", היא נשבית בקסמו, נכנסת לעלילת הסיפור וכך באמצעותה של מיקי כולנו נפגוש את הכובען המטורף, מלכת הלבבות, הארנב והזחל.
איך היה: מה שאני אוהבת בהופעות של כוכבי הילדים של ימינו (כלומר, אולי זה היה כך תמיד אבל אני חווה את זה רק מאז שיש לי ילדים) זה שהם גם דואגים לשעשע, להפנט ובעיקר להעסיק את הילדים אבל לא שוכחים על הדרך גם לנסות ולעניין את ההורים. זה בדיוק מה שקורה במיקי בארץ הפלאות, בכיכובה של כוכבת הילדים מיקי, אלי יצפאן ולינור אברג'יל. במקום לבהות בפלאפון ולהתפלל שייגמר, מצאתי את עצמי מרותקת ומשועשעת בעצמי. אולי זה מיקי שמשלבת כל הזמן בדיחות למבוגרים או אולי יצפאן, שמזכיר לרגעים מופע סטנדאפ למבוגרים, אבל זה עובד. אפילו בדיחות רמי לוי, ששותף בהפקת המופע, הצליחו לרדת בגרון.
בשורה התחתונה: הילדים ישבו מרותקים ולא זזו מהכסא. לא דבר פשוט לעשות לילדים בני 4. מומלץ.
שלושת המוסקטרים
השעה 18:45 של יום שבת. מופע רביעי ואחרון של "שלושת המוסקטרים". הנערים שמוכרים את כל "הזוהרים", החרבות והפופקורן עדיין נותנים עבודה אבל ניכר שהיום הארוך הזה גם השפיע עליהם. קר בחוץ וגדודי הילדים התמעטו. רובם כבר היו בשעות הבוקר והצהריים וכבר מזמן בפיג'מות. אנחנו מגיעות לצפות במופע שמסכם את היום הזה ורק מקוות שלשחקנים יהיה עוד כוח להזיז את עצמם.
על מה: שלושת המוסקטרים: אתוס (עמוס תמם), פורתוס (שלום מיכאלשוויולי) ואראמיס (עוז זהבי) הם היחידים עליהם סומך מלך צרפת בכל הממלכה. בצוואתו, מוריש המלך את ממלכתו לבתו, הנסיכה מארי (נועה קירל). לאחר מותו, אחיו של המלך (שר הצבא), משתלט על הממלכה ומוציא את המוסקטרים אל מחוץ לחוק. המוסקטרים יוצאים למסע הרפתקאות מסוכן במטרה למצוא את הצוואה, ולהוכיח שהנסיכה, היא היורשת החוקית והמלכה הבאה של צרפת. למסעם, מצטרף דארטאניאן הצעיר (עומר דרור) השואף להיות מוסקטר. יש רק דרך אחת בה המוסקטרים יצליחו במשימתם: "אחד בשביל כולם, כולם בשביל אחד!"
איך היה? נתחיל מהסוף. מדובר באחת ההפקות היותר מושקעות של חנוכה וזה ניכר בכל פסיק על הבמה: מהקאסט, התלבושות, צוות הרקדנים והרקדניות עבור לתפאורה המושקעת שמשתנה לאורך כל ההצגה, עבודת וידיאו ארט מופלאה שנותנת חיזוק ברקע העלילה והשירים המצוינים. הכול בטופ של הטופ. ועכשיו לשחקנים: מדובר בפמליה משופשפת ומנוסה של שחקנים שיודעים לעמוד על במה ולכבוש קהל: עמוס תמם, עוז זהבי ושלום מיכאשווילי הם שלישיית המוסקטרים המנצחת, עומר דרור הוא הצעיר שמעוניין להיכנס לשלישייה ועושה עבודה מצוינת. דן קיזלר שמגלם את שר הצבא הוא פשוט מ-ע-ו-לה. ונועה קיריל? ובכן, היא הנסיכה והיא מפתיעה במיוחד. משחק אמין ובהחלט מצדיקה את מקומה על הבמה הזו. ולגבי המופע האחרון באותו היום? הרגיש לנו כאילו הם רק התחילו את הבוקר. שאפו!
בשורה התחתונה: הצגה שמכבדת את צופיה, מצחיקה במידה ומרתקת, שמתאימה לקהל מעט בוגר יותר (פחות לבני 3. יותר לכיוון 6+).
אלאדין
על מה: אלאדין הוא פרחח צעיר וחסר תקנה, שמנסה לשרוד עוד יום בשוק של העיר בגדד. בצירוף מקרים מופלא, הוא נתקל בבת הסולטן, הנסיכה יסמין ובין השניים ניצתת אהבה ממבט ראשון. השומרים מגלים זאת, ורודפים אחריו, אך אלאדין מצליח להימלט, ומסתתר במערה חשוכה שם הוא מגלה שג'אפר יועץ המלך, אינו אלא מכשף הזומם להשתלט על הממלכה. אלאדין מוצא מנורה עתיקה, ומבלי שהתכוון לכך, משתחרר מתוכה ג'יני שמבטיח להגשים לו שלוש משאלות!
איך היה? תחילת ההצגה מתחילה בנאמבר שירה מרהיב של המכשף ג'אפר (חובי הסטאר הנהדר), אולם הסאונד היה חזק מדי והיה קשה לעקוב אחרי מילות השיר. לשמחתי, הילדים ידעו מבעוד מועד מה תפקידו של ג'אפר בעלילה אחרי שהקראתי להם את עלילת ההצגה בדרך להצגה וזה לא ממש הפריע להם. אסף הרץ מקסים בתפקיד הראשי של אלאדין, עדי הימלבלוי היא יסמין נהדרת וטוביה צפיר יודע לכבוש את הקטנטנים. מייקל לואיס בתור הנסיך הנרקסיסט קאסים עושה את מה שהוא צריך בהצלחה ותחזק שרירי חזה מרשימים (בן החמש הסתובב בבית ביום למחרת ונישק את שרירי זרועותיו להסכמה) אבל מי שבאמת נותן שם עבודה הוא ללא ספק צוות הרקדניות שלא יורדות מהבמה לרגע. ולחשוב שהן עושות את זה טריליון פעמים בכל חנוכה. שאפו! ההצגה כולה עוסקת באהבת אמת, בנסיכה אמיצה וחזקה שלא צריכה גבר שיאמר לה מה לעשות ובקול הגדול של חובי.
בשורה התחתונה: הצגה מושקעת, עם יופי של שירים, שמתאימה לילדים הצעירים יותר, חובבי טוביה צפיר, חובי סטאר וסיפורים על נסיכות קצת אחרות.
משפחת קדמוני בממלכת הדינוזאורים
על מה: אבא אבן (דביר בנדק) שליט הממלכה וראש הקיר הנבחר, אמא אבנית (חני נחמיאס) ובנם אבנהיו (אייל שקרצי) בדיוק עברו למערה חדשה ששנואה על הבן הצעיר. אבנהיו מתגעגע למערה הישנה בה היו לו חברים ודינוזאורים לשחק איתם. בוקר אחד הוא מחליט לצאת מביתו בסתר ולחזור למערתו הישנה. בדרכו הוא נופל לבור ודינוזאור נחלץ לעזרתו ומציל אותו. אבניהו המבוהל מבקש בסתר ליבו שיהיה לו האומץ והשלווה להתקרב אל הדינוזאור על אף הפחד. משאלתו מתגשמת, ומופיעים לידו האבירים אומץ (סיון מסט) ושלוו (בן אדם) שעוזרים לו במשימה. אלא שאז הם פוגשים בשכן הרשע ששוכן במערתו הישנה - סתום עין (יניב פולישוק) שרוצה להשתלט על הממלכה, לכשף את הדינוזאורים שיילחמו ביחד איתו בבני האדם.
איך היה? ראשית שאפו ליוצרת המחזה, הבמאית והמלחינה עדינה חיימיס שיצרה בפעם השלישית מחזה מקורי ואף הכניסה בתוכו את הג'וקר שכובש את הילדים: דינוזאורים. כבר התחלה טובה. ההצגה כולה מלווה בווידיאו ארט מקסים שמשדרג את חווית הצפייה. את אייל שיקרצי אנחנו מכירים בעיקר בתור ה"ערס הבלגניסט" מ"זגורי אימפריה" ולראות אותו כעת בתור ילד מתוק שמבקש להילחם ברשע ולהציל את הדינוזאורים היה חתיכת מהפך אבל הוא צלח אותה. הוא נמצא כמעט כל ההצגה על הבמה ועושה זאת במקצועיות ובחן רב. אהבנו במיוחד את צמד "אומץ" ו"שלו", גם בזכות המשחק וגם בזכות הרעיון שמאחורי הדמויות (לא נהרוס לכם את ההפתעה אבל היא חשובה ובעלת מסר מעניין לילדים). ועל תקן האתנחתא הקומית שחיכינו לה ניצב יניב פולישוק והוא לא פחות ממעולה. בהצגה עצמה מנסים נחמיאס ובנדק, ההורים של שיקרצי, להעביר לנו שמשפחה היא מעל הכול והיא חשובה במיוחד. הם אומרים זאת מספר פעמים בהצגה, כך ש"שטיפת המוח" עברה לילדים, מצד שני בפועל – הילד הוא זה שעשה את הכל ללא עזרת ההורים שלא האמינו לו במסע כולו. אז איפה בדיוק המשפחה כאן? נקודה למחשבה.
בשורה התחתונה: הצגה מתוקה מאוד שמכבדת את הילדים
מדגסקר LIVE
על מה: אלכס האריה הוא מלך הג'ונגל העירוני והוא האטרקציה העיקרית בגן החיות בסנטר פארק בניו יורק. הוא וחבריו הטובים, מרטי הזברה, מלמן הג'ירף וגלוריה ההיפופוטמית משקיעים את כל חייהם בשבי ובהופעות מול קהל מעריצים שמגיע במיוחד לראות אותם. מרטי הזברה חולם על החופש, ומתכנן את בריחתו מגן החיות יחד עם חבריו. מגן החיות אל רחובות העיר ניו יורק, ומניו יורק אל ספינת מסע אליה החיות מסתננות בחשאי, הפינגווינים משתלטים על הספינה, ומעבירים אותה טלטלה, כל החיות נשטפות אל חוף משונה, מוזר ומסתורי... החופש כאן! ברוכים הבאים ל.. מדגסקר!
איך היה? מכירים את הסרט? אז העיבוד למחזה הוא פשוט מצוין. כמעט אחד לאחד. התלבושות מושלמות, התפאורה נהדרת וזה מרגיש כאילו הביאו את הסרט לבמה. גם כמות התלבושות של צוות הרקדנים מעוררת השראה, אלו מחליפים כל כך הרבה פעמים תפקידים במהלך השואו שקשה שלא להתרשם מהקצב. גם כאן משתלב לו וידיאו ארט מושקע ויפה. השחקנים מצליחים להיכנס לדמויות האנימציה ולהפיח בהם חיים. עם זאת, היו לא מעט רגעים שלא זזו והבדיחות לא לגמרי צלחו את הקהל. ועוד נקודה למחשבה: הייתי מוותרת על השימוש החוזר פעמים רבים במילה "מכוער". בתום ההופעה הם מקפיצים את הילדים לצלילי השיר המוכר של הסרט, מה שהוציא את כולנו עם ים של אנרגיות ונענועי ישבן החוצה.
בשורה התחתונה: חובבי מדגסקר יעופו על זה. מומלץ לתת לילדים לצפות בגרסה הקולנועית לפני וההנאה מובטחת.
כוכבים מהספרים
על מה: יובל המבולבל הוא ילד שאוהב לקרוא ספרים. הספר שהכי מצחיק אותו ואהוב עליו הוא "קופיקו". יום אחד כל האותיות והמילים נעלמו מהספרים שלו! בעזרת קופיקו, ובסיוע של שני עוזרים מצחיקים - קפטן שטות ופרופסור לחץ (אודי ואביעד) יובל המבולבל יוצא לעולם הסיפורים ופוגש את כל הכוכבים מהספרים - פיקו (ליאור דטאוקר), ענבלרינה, קוגומלו והפיה החכמה (לירן כוהנר) ומנסה להבין מה קרה לסיפורים?? האם קפטן שטות ופרופסור לחץ יצליחו לעזור ליובל להגיע לעולם הסיפורים?? לאן נעלמו כל האותיות והמילים מהספרים?? מה הפיה החכמה תגלה להם??
איך היה? הצגה המהנה וקלילה שמשלבת את כל השחקנים שילדים (קטנים) מאוד אוהבים. המסר של חשיבות קריאת הסיפורים וכתיבתם על מנת שלא ייעלמו היה ברור וכיף. קפטן שטות ופרופסור לחץ הם האתנחתא הקומית שתמיד מצליחה להצחיק את הילדים (ואת ההורים) ויובל המבולבל ממשיך במה שהוא כל כך טוב, כל כך הרבה שנים. כמו כן, שמחנו במיוחד שהווליום היה שפוי. יש להצגות לילדים קטנים נטייה להציק באוזן, זה לא קרה כאן. ישבנו בסוף האולם ולא שבנו עם כאב ראש וצלילים באוזן.
בשורה התחתונה: מצוין ומומלץ במיוחד לילדים הקטנים.
ומה עם סטורי של פסטיגל? מיקי בארץ הפלאות? מיומנה ועוד? צפו לביקורות נוספות השבוע