תא פיקוד רוסי
תא פיקוד מסדרת "קוסמוס" של החללית הרוסית אלמאז-אקסקליבר. התא שהה פעמיים בחלל והיה חלק מניסוי שבדק אפשרויות להקמת תחנת חלל. בסופו של דבר, התא לא נכנס לשימוש מבצעי.
הלוויין ספוטניק
דגם של הלוויין הראשון שנשלח לחלל על ידי ברית המועצות באוקטובר 1957. הלוויין שקל כ-83 ק"ג ושהה בחלל כשלושה חודשים. הוא הקיף את כדור הארץ ונשרף בזמן שחזר לאטמוספירה.
>> בדקו האם אתם יכולים להיות אסטרונאוטים ואולי תזכו בביקור בחללית אמיתית!
עמדת צילום
חליפת חלל רוסית ששימשה לאימונים, ואליה ניתן להיכנס בקלות ולהצטלם.
פלנטריום
פלנטריום דיגיטאלי המאפשר הקרנה של כיפת השמיים או סרטונים המדמים טיסות לכוכבי הלכת או כל נושא אחר.
עמדת מציאות מדומה ריחוף בחלל
מסע וירטואלי בחלל, משקפיים מיוחדים תוך פיקוד על מעבורת חלל
מיידקס
המצלמה המקורית ששימשה את אילן רמון ז"ל לעריכת ניסוי מיידקס של אוניברסיטת תל-אביב. הניסוי עסק בחקר השפעת אבק ממקור מדברי על האקלים וכלל מדידות של פיזור אור השמש על ידי גרגרי אירוסולים מדבריים בשישה אורכי גל. הפריטים הושאלו לתערוכה באדיבות סוכנות החלל במשרד המדע.
טילי אוויר
שיגור "טילים" (בקבוקי פלסטיק) על ידי לחץ אוויר הניתן לוויסות, בתוך צינורות זכוכית.
שמיים עמוקים
צילום אסטרונומי. מתחם מיוחד להצגת ציוד הצילום האסטרונומי המשוכלל של הצלם (ועובד מדעטק) מיכאל צוקראן, על מסך נפרד מוצגים הצילומים המרהיבים עם הסברים מפורטים
בימים אלו נחתה בישראל מעבורת חלל אמיתית ששהתה פעמיים בחלל. היא תוצג לאורך חופשת הקיץ במדעטק בחיפה וניתן יהיה להיכנס לתוכה במסגרת פסטיבל החלל המתקיים שם.