"לפני חודשיים פגע בי נהג אופניים חשמליים בעת שחציתי מעבר חצייה באור ירוק", מספרת הדס, תושבת תל-אביב בת 34. "בנפילה קשה גולגולתי נשברה וסבלתי מדימום חריף שפגע במוחי. הכרתי חזרה אלי לאחר ניתוח נוירוכירורגי מציל חיים. שלושה שבועות לאחר הניתוח התחלתי בשיקום רפואי הנמשך עד היום. מצאתי עצמי מתמודדת עם מגוון בעיות רפואיות כמו פגיעה בשפה, קשיי אכילה, הליכה מוגבלת, סחרחורות, חרדה".

במילים אלה מתארת הדס, אם לשתי בנות, את הטרגדיה האישית שלה. במכתב שמסרה ליו"ר וועדת הכלכלה, אבישי ברוורמן, האדם שאמון בישראל על אישור תקנים לנסיעה באופניים חשמליים, היא מגוללת את סיפורה וחוזרת פעם אחר פעם לאותו מבוי סתום שבו נתקלה, דווקא ברגע שכל הפצעים הפיזיים הגלידו. "עם התאוששותי הקוגניטיבית, מצאתי עצמי המומה מהמחדל הציבורי. לראשונה גיליתי כי אופניים חשמליים אינם כלי רכב, ולכן לפי החוק כלל לא עברתי תאונת דרכים. אמנם הייתי על הכביש, אמנם חציתי מעבר חצייה כראוי, אמנם פגע בי כלי מנועי דו גלגלי, אך המדינה לא רואה בו כלי רכב. הוא נסע בכביש, לא ציית לחוקי תנועה, ואף אינו מחויב במקרה של פגיעה, וכלל לא נדרש לביטוח". לטקסט המתוסכל הוסיפה וצירפה תמונה קשה לצפייה של ראשה הפצוע.

כל מי שהסתובב בערים הגדולות בישראל בשנה האחרונה יודע שאופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים הם טרנד מתעצם. לפי נתוני לשכת המסחר והמכס, רק בשנת 2013 נמכרו מעל 30 אלף זוגות אופניים ממונעים מיובאים ועשרות אלפי קורקינטים ממונעים – והמגמה רק נמשכת. כך, באתר "זאפ השוואות מחירים" מספרים שהביקוש לאופניים ממונעים היום גדול פי 3 לעומת חודש ינואר האחרון. ואין פלא: מדובר בפתרון פלא תחבורתי שימושי ואופנתי לבני נוער, אנשים חסרי רישיון נהיגה, כאלה שרשיונם נפסל וגם מי שפשוט לא רוצה להיות תלוי יותר ברכב. תמורת כמה אלפים וללא כל צורך ברשיון יכול כל אחד לרכוש כלי מנועי מהיר במיוחד, שמצליח לעקוף את הפקקים בדרך ירוקה ונוחה, מדלג בקלילות מעל בעיות החנייה והוצאות הרכב. ועדת הכלכלה של הכנסת בוחנת בימים אלה חקיקה בנושא, לפיה יוגבלו האופניים החשמליים לנסיעה בכבישים בהם המהירות המותרת היא עד 50 קמ"ש, והם יותרו למכירה רק על-פי תקן בטיחות אירופאי מחמיר. בנוסף, משרד התחבורה קבע לפני שלושה חודשים כי הספק המנוע המותר לאופניים חשמליים יוגבל ל-250.

אופניים חשמליים (צילום: עודד קרני)
"ילדים טסים בחמישים קמ"ש" | צילום: עודד קרני
עד שהנושא הזה ייפתר בחקיקה, נשמעים יותר ויותר קולות של אזרחים שנפגעו מכלי הרכב הזעירים ומחפשים במה לזעוק בה את תסכולם. אל קבוצת הפייסבוק "מחזירים את מדרכות ת"א להולכי הרגל", למשל, מצטרפים מדי יום נפגעים חדשים של התופעה המעידים ממקור ראשון על הסכנות הנלוות אליה ומעלים סיפורים מצמררים במיוחד.

כך למשל, רק החודש קרע ליעד רפאל ואנונו בן ה-11 את הטחול לאחר שהסיע חבר על האופניים החשמליים שלו, איבד שיווי משקל וספג את הכידון בבטנו. רוכב אופניים חשמליים אחר נתקע בצווארו של ילד שנקלע לדרכו וכמעט קטע לו לגמרי את דרכי הנשימה. כבר לפני כשנתיים אושפז דניאל לביד בן השבע בבית חולים עם תפרים בראשו וחבלות בכל גופו לאחר שנהג קורקינט חשמלי התנגש בו בכניסה לבית הספר בו הוא לומד. הדוגמאות ממשיכות להצטבר.

"לסיים את ההפקרות מוקדם ככל האפשר"

מי שיחפש אחר נתונים מדויקים לגבי מספר תאונות הדרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים וקורקינטים ממונעים יעמוד מול משימה בלתי אפשרית. במשרד התחבורה מפנים למשטרת ישראל לצורך קבלת נתונים, אך במשטרה עצמה מחזירים בשתיקה רועמת ומסבירים כי בשל היעדר ביטוח לכלי רכב שכאלה מרבית התאונות אינן מדווחות למשטרה. עם זאת, נתוני האשפוזים בבתי החולים מצביעים על מגמה ברורה:  פרופ' קובי פלג, ראש המרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, מספר כי לפי נתוני מכון גרטנר, בשנת 2013 היינו עדים לעליה של 360% בכמות האנשים שאושפזו עקב פציעות שמקורן בתאונות אופניים וקורקינט חשמליים, בהשוואה לשנה שלפניה. 13% מהם הוגדרו כפצועים קשה, ואחד מהנפגעים אף נפטר במהלך האשפוז. בעמותת "אור ירוק" מתרגמים למספרים ומספרים על 69 בני אדם שאושפזו כתוצאה מפגיעת כלי רכב דו גלגליים ממונעים באותה שנה: 46 בני אדם נפגעו כתוצאה מתאונה בה היו מעורבים אופניים חשמליים ו-23 כתוצאה מתאונה הכוללת קורקינט חשמלי.

איפה אפשר להתחיל לחפש תשובה למספרים המדאיגים האלה? קודם כל, בחללים הריקים בחוק. בשנת 2011 פג תוקפן של התקנות המסדירות את השימוש באופניים חשמליים - ומאז ועד היום אלה טרם חודשו. בשבוע שעבר, לאחר יותר משלוש שנים פרוצות, הציגו נציגי משרד התחבורה תקנות שהרכיבו לשימוש באופניים חשמליים בפני ועדת הכלכלה. בין ההצעות: הגבלת הנסיעה על אופניים חשמליים מגיל 14 בלבד, הפעלת המנוע החשמלי באמצעות דוושות האופניים ושימוש במספרי שלדה. אלא שיו"ר הוועדה, חבר הכנסת אבישי ברוורמן, לא התרשם. "עד היום כל מי שנסע עשה זאת בהפקרות, ואנחנו רוצים לסיים את ההפקרות הזו מוקדם ככל האפשר", הוא אמר, דוחה את התקנות בטענה שהינן חלקיות בלבד ומתעלמות מכלי רכב זעירים אחרים כמו קורקינטים. לדרישתו, תקנות חדשות ומלאות יוצגו על ידי משרד התחבורה עד סוף חודש יוני.

"צוות עבודה שמינה מנכ"ל משרד התחבורה אמור להחליט על כל ההיבטים התעבורתיים של האופניים החשמליים בתאום עם משטרת ישראל, והן יוגשו לוועדת הכלכלה, כפי שנקבע", אומרים השבוע במשרד התחבורה. אלא שבינתיים, בהיעדר פיקוח, מצטיירת תמונת מצב מסוכנת הדורשת פיתרון מיידי.

אופניים חשמליים (צילום: עודד קרני)
"עשרות פגיעות בשנה". אופניים חשמליים בתל-אביב | צילום: עודד קרני
בדיון בפני ועדת הכלכלה נכחה גם מורן צוקרמן, אשת טלוויזיה ואם לשניים מרעננה, מייסדת קבוצת הפייסבוק "רוכבי אופניים מפסיקים לדרוס הולכי רגל על המדרכה". לפני כשלוש שנים טיילה צוקרמן עם בתה הילי, כיום בת חמש, בנמל ת"א, כשרוכב אופניים בן כ-30 דהר לעברם ופגע בראשה הבת. "היא סבלה משבר חמור בגולגולת", מספרת צוקרמן כשהיא בדרך להשמיע את קולה בדיון נוסף בכנסת, "למרבה המזל ניצחנו במרוץ נגד הזמן והגענו לבית החולים לפני שנהיה מאוחר והיא נותחה. באותה התקופה ראיתי את הבת שלי מדברת על מוות כמו שאדם בן 80 מדבר עליו. היא הצליחה להשתקם, אך עד היום קיים חור בגולגולת שלה שלא התאחה".

אחרי הפגיעה בביתה החליטה צוקרמן לא להשאיר את הנושא לטיפולם של אחרים. "התחלתי לעצור ילדים עם אופניים או קורקינטיים ממונעים שנוסעים ברחובות רעננה ולהסביר להם את הסכנות שכרוכות בזה", היא מספרת. "תמיד ידעתי שאצא למאבק יותר גדול להסדרת הנושאים הללו, אבל חיכיתי שנתיים וחצי עד שבאמת התחלתי לעשות משהו, כי רציתי שהטראומה הפרטית שלי תעבור. אני לא שוכחת איך אמרו לי שאין מה לעשות, 'שיט הפנס', אבל זה לא מקובל עליי. היום הסכנות כבר ברורות וכולם יודעים שהכתובת נמצאת על הקיר".

שברים בגולגולת, דימומים במוח

ד"ר אורן תבור, רופא בכיר במיון דנה לילדים, נתקל בפצועי תאונות האופניים החשמליים  מדי יום ומזהיר בפני מצב הולך ומדרדר. "להערכתי מדובר בעשרות נפגעים בחודש שמגיעים אלינו, והמספרים כל הזמן הולכים וגדלים", הוא אומר, "רוב הפגיעות הן קלות - שברים, חתכים עם צורך בתפירה בלי חדר ניתוח, אבל יש גם שברים בגולגולת, דימומים במוח, מקרים של מרחק פסיעה למוות. עיקר הפצועים שאנחנו נתקלים בהם הם כאלה שנסעו על האופניים האלה בגיל צעיר ופשוט אין להם מושג איך להתנהל עם כלי הרכב הזה, או תינוקות שנפצעו כשילד בין 8 או 10 דרס אותם. בגלל שאין שום פיקוח, אנשים נוסעים במהירויות מטורפות על מדרכות. כשכלי רכב כזה, שנוסע במהירות של 35 קמ"ש, מגיע לידיו של ילד, הוא בכלל לא מבין מה המשמעות של המהירות ומגיע אליה מבלי להתאמץ. הוא שם אוזניות ונוסע ומשם הדרך לדהור במעבר חצייה ולפגוע במישהו או להיתקע בקיר קצרה מאוד. אני בטוח שיהיו הרוגים מהדבר הזה".

"השכונה שלנו מפוצצת בקורקינטים כאלה ולא פעם קורה שאתה הולך על המדרכה וכמעט נדרס", מספר השחקן גיא לואל, אב לשירה בת ה-7. "לא מזמן חניתי וביקשתי ממנה לרדת מהצד של המדרכה. ברגע שהיא ירדה מהרכב קורקינט ממונע חלף על פניה במהירות וכמעט פגע בה. לא יתכן שלטוסטוס 50 סמ"ק צריך לעשות טסט ולקבל אישורים, אבל כל ילד יכול לדהור עם אופניים חשמליים בלי שום תנאים".

אופניים חשמליים (צילום: עודד קרני)
"לטוסטוס של 50 קמ"ש צריך רישיון, אבל כל אחד יכול לדהור על אופניים חשמליים" | צילום: עודד קרני
לואל הוא תל אביבי, אבל תופעת הקורקינטים והאופניים החשמליים גלשה מזמן מהעיר הגדולה והגיעה גם להרצליה, פתח תקווה, מודיעין וערים רבות אחרות. בשבוע שעבר העלתה אחת מתשובות שכונת אם המושבות החדשה בפתח תקווה תמונה לקבוצת הפייסבוק של השכונה ובה נראית חבורת נערים צעירים נוסעת על אופניים חשמליים באמצע הכביש וחוסמת את הדרך. במהרה הגיעו התגובות: "היום כמעט דרסתי ילד תמים כזה שעקף וחתך אותי בכביש ליד בית ספר אהוד, בלי שום מיגון ובמהירות מופרזת", שיתפה אחת החברות האחרות; "יום אחד מישהו ידרוס (נער) כזה ויהרסו לו החיים", הוסיף תושב השכונה עדי אינגל.

"התמונה צולמה בשעה 23:30 בלילה, כשלחבורת הנערים האלה פשוט שיעמם", מספר אינגל. "הנהגת מהשכונה נסעה בכיכר וצפצפה להם שיזוזו הצידה. הם התעצבנו וכשהגעתי למקום ראיתי שהם נוסעים לאט כדי לחסום אותה. קורה לעיתים קרובות שכל מיני נערים יורדים לכביש בלי להסתכל, חותכים רמזורים, נוסעים נגד כיוון התנועה. לרוב דווקא לא מדובר בבני העשר התמימים יותר, אלא בבני ה-16 וה-17 העצמאים שמנסים להרשים את חבריהם. זה מפחיד נורא כי אף אחד לא היה רוצה לדרוס ילד".

רק לאחוזים בודדים יש ביטוח (וגם הוא חלקי)

אחת הבעיות המרכזיות שהעלתה הדס במכתבה ליו"ר וועדת הכלכלה ברוורמן היא נושא הביטוח. הדס אומנם ספגה שבר בגולגולת, אבל לפי החוק – היא כלל לא עברה תאונת דרכים. "לרכבים האלה אין מספר והם גם לא חייבים בביטוח", מסביר פרופ' פלג מהמרכז הלאומי לחקר טראומה ורפואה דחופה, "אם את נופלת על המדרכה ונפצעת והילד שדרס אותך נבהל, עולה חזרה על האופניים ובורח, אין לך אפילו את מי לתבוע". ולא רק הנפגע עלול למצוא את עצמו בבעיה: בהיעדר ביטוח, גם הוריו של ילד או נער שפגע באדם אחר תוך כדי נסיעה ימצאו עצמם בבית המשפט, נדרשים לשלם את הפיצויים לנפגע בעצמם.

"ביטוח חובה המכסה נזקים גדולים מאוד מוגדר על פי חוק רכבים ממונעים. מכיוון שהחוק נחקק לפני שלושים שנה בערך, אופניים וקורקינטים חשמליים אינם נכללים בו ולכן הרוכבים עליהם אינם מחויבים בביטוח", מסביר אריאל מונין, יו"ר הועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח ובעל סוכנות ביטוח. מונין מציין כי לדעתו ישנה חשיבות רבה בהוספת הרכבים הללו לביטוח החובה, אך מודה כי הוא גם מבין את תפסתם של רוכבי האופניים והקורקינטים שעברו לכלי הרכב הללו כדי להיפטר מכל הבירוקרטיות וההוצאות הללו. "ניתן לעשות ביטוח תאונות אישיות ויש לדאוג להרחיבו גם לשימוש באופניים או קורקינט חשמלי. עלויותיו של ביטוח מהסוג הזה יהיו עשרות בודדות של שקלים בחודש ויציעו שקט נפשי מסוים, אך בניגוד לביטוח חובה, ביטוח צד ג' וביטוח תאונות אישיות מוגבלים בסכומי הפיצוי ויציעו סכומי פיצויים נמוכים יותר. בכל מקרה, כרגע קיימים רק אחוזים בודדים של רוכבים שמכלילים את האופניים בביטוח הדירה ולפחות מ-20 אחוזים מהאנשים שנוהגים על האופניים והקורקינטים החשמליים יש ביטוח תאונות אישיות. עד שהמחוקק לא יחוקק חוק שמחייב אנשים לבטח את עצמם - כל אדם יחליט בעצמו אם הוא מוכן לשלם בשביל השקט הנפשי הזה או לא".

אופניים חשמליים (צילום: עודד קרני)
"מבחינת המדינה זה לא כלי רכב, ולא התרחשה תאונה" | צילום: עודד קרני
"כשהולכים עכשיו במשרד התחבורה לתקן תקנות, צריכים לחשוב על כמה דברים", אומר פרופ' פלג, "צריך לחשוב טוב על הגיל שבו מאשרים לרכוב על כלי הרכב האלה, צריך להעביר גם חינוך ואימון לצעירים חסרי רישיון שרוכבים וצריך לבדוק פעם בשנה לפחות שהרכבים הללו עומדים בתקן ושהרוכב לא שידרג את המנוע למנוע גדול יותר, למשל. צריך להחליט איפה יכולים הרוכבים לנסוע, להתייחס לנושא הקסדות, ולחייב במספרי זיהוי ובביטוח. הכי חשוב זה לדאוג לאכיפה, כי בלעדיה כל תקנה שלא תהיה לא שווה דבר".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה:

"לאחרונה, צוות בראשותו של הסמפכ"ל, ניצב ניסים מור, בשיתוף גורמים מקצועיים פנימיים וחיצוניים למשטרה, סיים את עבודתו בנושא האופניים הקורקינטים. הצוות בחן את כלל ההיבטים הנוגעים לנושא זה, החל מתיקוני חקיקה נדרשים וכלה באכיפה. המלצות אילו הועברו זה מכבר למשרד התחבורה, לבחינתו ואישורו". 

ממשרד התחבורה נמסר:

"ניסוח תקנות חדשות הינו הליך ארוך ומורכב, הדורש התייעצות ושיתוף פעולה בין כל המשרדים והגורמים הנוגעים בדבר, דבר אשר מאריך את התהליך.

"הצורך בגיבוש תקן ישראלי חדש של האופניים החשמליים במכון התקנים הישראלי וחילופי השלטון בשנה האחרונה, האריכו את תהליך גיבוש התקנות.

"האכיפה של כלים בלתי חוקיים בכבישים תהיה באחריות המשטרה כפי שנקבע לגבי כל כלי רכב אחר הנע על הכבישים. פקחים של משרד התחבורה, בשיתוף פקחים של משרד התעשייה והמסחר, האחראי על העסקים בישראל, מבצעים ביקורות שוטפות על בתי עסק, מחרימים כלים בלתי חוקיים ומגישים כתבי אישום לבתי משפט, נגד בתי עסק המוכרים כלים, בניגוד לחוק".

 

רק עם קסדה, בלי מוזיקה באוזניים

 עמותת "אור ירוק" מציגה: הכללים שישמרו אתכם שלמים ובריאים על האופניים החשמליים

  • רכשו רק אופניים וקורקינטים חשמליים שעומדים בתקן שנקבע.
  • ילד מתחת לגיל 14 לא רוכב על אופניים או קורקינט חשמלי.
  • רכבו עם קסדה שתגן על הראש במקרה של נפילה.
  • הקפידו ללבוש בגדים זוהרים בלילה והצטיידו במגני ברכיים ומרפקים.
  • אבזרו את האופניים כך שניתן יהיה לראות ולשמוע אותם גם בחושך – מחזירי אור, פנס, צופר וכו'.
  • היפרדו מהמוזיקה באוזניות ותגידו שלום לסלולרי במהלך רכיבה – הישארו מרוכזים וחפשו את הסכנות.
  • רכבו רק בשבילי האופניים המיועדים לרכיבה.
  • רכבו לאט ובזהירות ואל תשתחלו בין כלי רכב – גם אם נדמה לכם, לא רואים אתכם.