הפרעות הקשב והריכוז הפכו בעשור האחרון לדבר כה מקובל עד שכמעט בכל כיתה יש לפחות ילד אחד שקיבל את האבחנה שחור על גבי לבן, ועוד שניים שנמצאים בסימן שאלה. ההפרעה קיימת ביותר מחמישה אחוזים מהאוכלוסיה, ושיטות הטיפול בה מעוררות דיונים סוערים ולא פשוטים. פטרישה טומאסי, אמא של אווה בת החמש שאובחנה לאחרונה ב-ADHD לאחר מספר שנים בהן חשדה האם בעניין אבל המומחים לא הסכימו איתה, כתבה לאחרונה ב׳האפינגטון פוסט׳ מאמר שהסעיר רבים, גם הורים לילדות בעלות הפרעות קשב וגם נשים בוגרות שאובחנו מאוחר, בו הראתה כיצד הבנות סובלות מתת-אבחון.
״פגשתי את ג׳ני בקבוצת תמיכה להורים עם ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז היפראקטיבית״, מספרת טומאסי, עיתונאית קנדית. ״לשתינו יש בנות בשם אווה שאובחנו, אבל שם מסתיים הדמיון. אווה שלי רעשנית ולא משתפת פעולה, זוהי ההתנהגות המוכרת של ההפרעה, ואווה השניה רגשית מאוד, שכחנית ומעופפת. שתיהן הפגינו את התסמינים בגיל צעיר, אבל את אווה שלי אבחנו בגיל חמש ואת שלה בכיתה ה׳״. הנושא הטריד מאוד את טומאסי, שיצאה לחקור אותו וגילתה שדרכה על מוקש. ״זו בעיה עצומה״, מאשר ד״ר דן אלמגור, ראש המכון הקנדי ל-ADHD, שמצא שאחד מעשרים ילדים קנדיים מאובחן, ושבנים מאובחנים פי שתיים מבנות. ״בנות עם התסמונת זוכות להתעלמות ולאבחונים לא נכונים, לפעמים עד גיל בגרות״.
״זה ברור שאנחנו מפספסים בנות באבחון״, מוסיפה היידי ברנהרט, בכירה באותו ארגון, ״בגילאים בוגרים, כמות הגברים והנשים המאובחנים היא די שווה, ואנו הרי יודעים ש-ADHD לא פתאום מופיע באמצע החיים. הוא תמיד היה שם".
״את אווה שלי לא ניתן להחמיץ״, מבהירה טומאסי. ״היא היפראקטיבית מהשניה שהיא מתעוררת ועד השינה. הסימפתומים המוכרים שלה מופיעים לרוב בבנים. התחלתי לקבל פתקים מהגננת שלה, שהפכו לטלפונים ואז פגישות בהן חשבנו כיצד להתמודד עם התנועתיות הכפייתית וההפרעות הבלתי פוסקות. שישה חודשים אחר כך הצלחנו להשיג פגישה אצל מומחה שנתן סוף כל סוף את האבחנה, שניה לפני שהתחילה את כיתה א׳. היה קשה להשיג את האבחנה, ואני ובעלי היינו מותשים מהתהליך, ושמחנו בסיומו".
כאמור, אווה אולי אובחנה מאוחר מכפי שהיו הוריה רוצים, אבל ה׳מזל׳ שלה היה שהסימפטומים שלה לא היו קלאסיים לבנות, אלא לבנים. ״בני אדם תמיד ישימו לב לגלגל חורק, כי הוא מעצבן״, מסבירה ברנהרט. ״אם יש 30 ילדים בכיתה, ואחד כל הזמן תופס את תשומת הלב, יבחינו בו. הילדות השקטות והחולמניות בסוף הכיתה פשוט יקבלו סטיגמה של טיפשות או חסרות מוטיבציה, כשפעמים רבות ההפך הוא הנכון״. כך, מסכימה טומאסי, קיבלה גם אווה השניה את האבחנה שלה לבסוף, לאחר שנכשלה בלימודים. המורה שלה, למזלה, כן הבינה שיש לה פוטנציאל ליותר מזה, והמליצה על אבחון.
- חולמת בהקיץ
- לא לוקחת סיכונים, מתייאשת בקלות
- ביישנית
- לא פעילה
- מאשימה את עצמה
- חרדה, דכאונית
- מתקשה בלימודים
>> מדריך להפרעת קשב וריכוז: מתי מאבחנים ולמה לשים לב?
>> 10 סימנים שמעלים חשד להפרעת קשב וריכוז