לפני מספר שנים התבקש פרופ' יונה אמיתי, מומחה ברפואת ילדים, טוקסיקולוגיה, ובריאות הציבור מאוניברסיטת בר אילן וקופת חולים מאוחדת, לתת חוות דעת מומחה למקרה שבו בחור צעיר תקף אישה מבוגרת, ופצע אותה באורח בינוני בדקירות סכין, ללא סיבה נראית לעין. "כשבדקתי אותו שמעתי כי הוא אומץ ממדינה במזרח אירופה, במשקל לידה של 2.300 ק"ג", נתון זה הספיק לאותת לו כי יש סברה לתסמונת האלכוהול העוברי. "לאחר שראיתי תמונות שלו מגיל צעיר, זיהיתי מאפיינים פיזיים המתאימים לתסמונת זו". היום פורסמה ידיעה על שתי נערות, עמליה מלמד (13) ומיקי זקס (12), שנעלמו לאחר שבילו עם משפחותיהן באזור אשקלון. שתיהן סובלות מתסמונת האלכוהול העוברי. השתיים נמצאו בשעות הצהריים בתל אביב, אך הסוגייה עלתה לכותרות. מה הם מאפייניה של התסמונת, והאם יש לזה טיפול?
"צריכה מוגברת של אלכוהול בהיריון כרוכה בסיכון מוגבר של היילוד לפתח מספר נזקים כולל: משקל לידה נמוך, הקף ראש קטן, שינויים אופייניים במבנה הפנים כמו: רווח גדול בין העיניים, שפה עליונה מתחת לשורש האף מוגדלת, לפעמים היקף ראש קטן, שקע בגשר האף, ולעתים גם מומי לב. מצב זה קרוי תסמונת האלכוהול העוברית", אומר פרופ' אמיתי, "יש מודעות נמוכה לנושא הזה בארץ, בקרב הציבור הרחב, וגם בין רופאי ילדים. אין הערכה מספרית למספר הילדים שנולדים עם זה, משום שיש לא מעט שאינם מאובחנים. על כל ילד שיש לו סימנים אופייניים של התסמונת, יש עוד כעשרה שנמצאים על הספקטרום שלה, מבלי שיש לזה ביטוי פיזי, ולכן קשה לאבחן אותם".
"האבחנה של התסמונת לא פשוטה בעיקר משום שהאם היא המקור לדיווח על הכמויות ששתתה, ולעתים היא בעצמה לא יודעת. המקרה מסתבך כאשר כאשר מדובר במקרי אימוץ ממזרח אירופה או רוסיה, וברוב המקרים פרטי האם לא ידועים, מה גם שלבתי היתומים בארצות אלו אין עניין לגלות את האמת כי הם רוצים שהילדים יאומצו ולכן גם לא מעבירים אינפורמציה נכונה", אומר פרופסור גידי קורן, מומחה עולמי בתחום, ופרופסור לרפואת ילדים ופרמקולוגיה, מנהל מחלקת motherisk באוניברסיטת טורונטו ובאוניברסיטת תל אביב. תוכנית זו אשר התחילה השנה באוניברסיטת תל אביב ובבית חולים אסף הרופא עוסקת בדרך שבה תרופות וכימיקלים כמו אלכוהול יכולים להשפיע על העובר ומה ההשלכות של זה לשנים הארוכות.
"מחצית מילדי הגיל הרך שאומצו ממזרח אירופה סובלים מהתסמונת"
פרופ' אמיתי מציין כי מחקר שנעשה בשוודיה, מצא שמחצית מילדי הגיל הרך שאומצו ממזרח אירופה, סובלים מתסמונת האלכוהול העוברי במידה כזו או אחרת. "אלו הם מקרים שבהם האם שתתה באורח קיצוני, ומתוך התמכרות מתמשכת, לא מינון חד פעמי אלא דפוס ממושך", אומר פרופ' קורן, "ילדים שנפגעו בתסמונת אלכוהול עוברי יסבלו ממנה לכל החיים. אין לזה פתרונות, והבעיות הולכות ומסתבכות לקראת גיל ההתבגרות. ילדים אלו לא מסתדרים במסגרות, מסתבכים עם החוק לא מתוך רצון רע אלא מתוך פגיעה מוחית, האלכוהול פוגע במוח המתפתח. התסמונת פוגעת באיי קיו, ביכולת התובנה, ביכולת להיקלט בכלל במסגרת. אם ילד רגיל לומד בילדותו בדרך של התניה שאם הוא עושה דבר לא טוב הוא פוחד מהעונש, ילד בעל תסמונת אלכוהול עוברי לא לומד מהעונש, אלא חוזר על דפוסי התנהגות שליליים שוב ושוב, מבלי שניתן להעמיד לו גבולות. במקרים רבים זה מסתיים במערכת משפטית, או בבית הסוהר.
פרופ' אמיתי מוסיף שמצב זה יכול לגרום לבעיות לימודיות, התנהגותיות כולל אלימות, תקיפה ופשיעה. ביטויים שלה יכולים לגרום למצבים כמו התנהגות בלתי צפויה, שיקול דעת ושיפוט לא נכון.
"שתיית אלכוהול בהיריון הרבה יותר נפוצה בארה"ב, באוסטרליה, באירופה ובעיקר במזרח אירופה, ונפוצה במיוחד בקרב אימהות במצב סוציו-אקונומי נמוך עם משברים בחייהן", אומר פרופ' אמיתי, "מעריכים כי שכיחות תסמונת האלכוהול העוברי בילדים בארה"ב היא בטווח של כ- 2-7 ילדים ל- 1,000 ושיעור הילדים הסובלים מהתסמונת גדול פי 10 ומגיע לכדי 2-5%. בישראל הרגלי השתייה הם לא כמו בארה"ב ובאירופה, אך הם במגמת עלייה, ואם לא תעלה המודעות בציבור, גם שיעור התסמונת בקרב היילודים עלול לעלות.
רובם לא מסוגלים לחיות חיים עצמאיים
כאשר לא קיים טיפול לתסמונת האלכוהול העוברי, הדרך היחידה שנותרה היא מניעה, מודעות לנושא, ואבחון בגיל הרך. פרופ' מתי ברקוביץ', מנהל הפרמקולוגיה וייעוץ טרום לידתי באסף הרופא, חבר לפרופ' אמיתי ופרופ' קורן וביחד השלושה יזמו מחקר שייערך בקרוב בבית החולים אסף הרופא, שבו נשים הרות שיתקשרו למרכז לייעוץ היריוני בבית החולים ישמעו במשיבון קולי מסרים מניעתיים בנושא אלכוהול ועישון. במחקר ייבדק בין היתר, באיזו מידה העברת מסר קולי יכולה להשפיע או למנוע את הרגלי השתייה והעישון.
פרופ' קורן מציין שהמחקרים עוסקים באיזו עזרה ניתן להגיש ואילו טיפולים התנהגותיים יכולים לעזור. "בקנדה הקמנו כיתות שמיועדות רק לילדים שיש להם את תסמונת האלכוהול העוברי. אחוז קטן מהילדים בעלי תסמונת זו מסוגל לחיות חיים עצמאיים, אך רובם מסתבכים עם מערכת האכיפה, ולכן בקנדה לדוגמה ניתן למצוא בתים שבהם מגדלים אותם תוך כדי ששומרים עליהם. "גרופ הום" – המערכת למעשה דואגת להם לעבודה ולפיקוח מתמיד. רובם הגדול לא מחזיקים מעמד בבתי ספר כי יש להם התנהגות אגרסיבית, לחלק גדול מהם יש הפרעת קשב וריכוז (ADHD), וכן APPOSITIONAL BEHVIOR - ילדים בעלי התנהגות מרדנית ואנטגוניסטית. ככל שהם יתחילו טיפול מוקדם יותר, יהיו יותר הצלחות, אבל רובם מסיימים עם טיפול תרופתי, עם תרופות הרגעה חזקות נגד התנהגות פסיכוטית כמו רספירידל".
עוד בבית ומשפחה:
>> העונש המשפיל שנתן בית הספר לתלמיד העיוור
>> איך נראית אמא מנקודת מבט של אבא?
>> הפעוט החירש שומע לראשונה את קולה של אמו