לתזונת ילדים יש השפעה מכרעת על ההתפתחות הפיזית שלהם, ועל ההתפתחות הקוגנטיבית והיכולות הלימודיות והאישיות. מחקרים מראים כי חוסרים באכילה יכולים להימשך במשך כל שנות הילדות, ומעקב ארוך טווח אחרי ילדים אשר בשנים המוקדמות סירבו לאכול, מראה כי תופעה זו נמשכת עד גיל 9, ובמקרים מסויימים אף יותר. תזונה נכונה במינונים הנכונים תומכת בשינויים שעוברים על הילד ובתהליך הפיכתו מפעוט לילד צעיר. אז מתי צריך רגע לעצור את שגרת היום יום ולהפנות תשומת לב לבעיות שיכולות להפוך להרגל ממושך של שבועות וחודשים, שבסופו של דבר יתן את אותותיו? הנה כמה מהן ולצידן המלצות וטיפים לפתרון.
>> לעמוד הפייסבוק "להיות הורים טובים" עשיתם לייק?
מחזיר את הכריך מבית הספר
הבעיה: בבוקר אתם פותחים את תיק האוכל של הילד ומגלים שהכריך ששלחתם איתו אתמול נשאר כשהיה, או מקסימום לקחו ממנו ביס. ככה הימים עוברים ואתם נתקלים שוב ושוב בתופעה, או לחילופין מוצאים מחבוא בחדר של הילד ובו ערימה של כריכים שכבר העלו עובש.
המלצה: בדקו עם הילד מה הוא לא אוהב. האם זה הממרח? או אולי בכלל סוג הלחם? קחו בחשבון שישנם ילדים שלא מתאים וטעים להם "הכריך המסורתי". אולי הם יעדיפו דגני בוקר, מעדן חלב, גבינה באריזה מוקטנת, סלט טונה או ביצים, ירקות ופירות חתוכים, אשר יכולים לספק לילד אנרגיה באותה מידה ולהשביע, ובטוח עדיפים על ימים שלמים שבהם הוא נמנע מארוחת עשר. הציעו לו גם להצטרף אליכם לקניות וייתכן כי יראה דברים בסופר שהם בריאים ומזינים, והוא ישמח לקחת עימו לגן או לבית ספר – כי אין כמו מראה עיניים.
עוד ב-mako בית ומשפחה:
- חיסון שפעת: לחסן או לא?
- "סקס או לישון?": כך נראה דייט של הורים
- "עונש של 'פסק זמן' מסוכן לילדים כמו עונש פיזי"
לא אוכל בצהרון
הבעיה: הוא חוזר מהגן או מבית הספר ורעב כאילו לא אכל יום שלם. כשאתם מבררים זאת עימו, מסתבר כי הילד (שוב) לא אכל ארוחת צהריים. הוא עצבני, חסר סבלנות ולא מצליח להתרכז, לעיתים אפילו בוכה – ומי יכול להאשים אותו? חשבתם איך אתם הייתם מתפקדים ללא ארוחת צהריים?
המלצה: בדקו עם צוות הצהרון מה בדיוק הילד לא אוהב. האם זה באופן שיטתי את כל האוכל, האם זה רק תוספת מסוימת או מנה ספציפית שמוגשת באחד מימי השבוע. חשוב להבין במה בדיוק מדובר - האם זו סתם עקשנות, אולי זה נובע מקשיי הסתגלות של תחילת שנה, או של בעיות תקשורת עם הצוות בצהרון. כמו כן, כדאי לבדוק חלופות - אם הילד לא אוהב תוספת מסוימת אז לוודא שיוציאו אותה מהצלחת (יש ילדים שמסרבים לאכול מהצלחת אם מונח בה רכיב שהם לא אוהבים) ושהוא יקבל יותר מהמנה העיקרית. יש מנות צמחוניות תמיד ולא יקרה כלום אם פעם-פעמיים בשבוע הילד יאכל ארוחת צהריים צמחונית. ייתכן וגם הפתרון הוא (למרות שלא על זה חלמתם) לשלוח איתו בחלק מהשבוע אוכל מבושל מהבית בקופסה.
אחרי שהבנתם כיצד ניתן לפתור את הבעיה, שוחחו על כך עם הצוות בנוכחות הילד ותקבעו ביחד מהן החלופות שהוחלט עליהן. הסבירו לילד בשיחה מהן התועלות שיצאו לו מכך שיקפיד לאכול: יהיה לו יותר כח, אנרגיה להשתתף בפעילויות, לעמוד במטלות ולשחק עם חברים, הוא יגדל ויגבה וכדו'. צריך גם לזכור שיש ילדים שאוכלים לאט יותר, או צריכים שאדם מבוגר ישב לידם בזמן הארוחה וקצת יעודד אותם, וחשוב ליידע את צוות הצהרון לגבי זה – שיתנו לו את הזמן, ילוו אותו ויהיו רגישים לצרכים שלו.
הולך לישון בלי ארוחת ערב
הבעיה: הילד לא מוכן לאכול את האוכל שאתם מכינים בבית - לא ארוחות צהריים ולא ארוחות ערב. הוא מסרב לשבת בשולחן, טוען שהאוכל לא טעים לו ומעדיף לצפות בטלוויזיה, וכל ערב הארוחה הופכת לוויכוח של ממש שמעכיר את האווירה בבית. אז במקרה הזה, מסתבר שדווקא התנהלות נכונה ורגישות שלכם יכולות לסייע פתור את הבעיה.
ההמלצה: קודם כל אל תפעילו לחץ. מחקרים מראים כי הורים המפעילים לחץ על ילדיהם לאכול עלולים להשיג תוצאה הפוכה. קשיי אכילה של ילדים אינה בעיה של הילד בלבד, אלא זוהי בעיה משפחתית. צריך לסגל גישה ניטרלית: יש לחזק את מיומנויות האכילה של הילד (שימוש בכפית וכו') ואת התנהגותו ליד השולחן, אך לא את הכמות שהוא צורך. כמות המזון הנאכלת צריכה להיות מווסתת על ידי תחושות הרעב והשובע שלו ולא על ידי חיזוקים חיצוניים. שימו לב גם למנוע גורמי הסחה בזמן הארוחה כגון טלוויזיה, משחקים או ספרים.
מה כן יעזור? ארוחות במרווחי זמן קבועים של 3-4 שעות. בין הארוחות תנו לו לשתות מים בלבד. הגבילו את זמן הארוחה ל-20-30 דקות, גם אם הילד אכל מעט. הקפידו על מנות המתאימות לגילו (לעיתים מספר כפיות זוהי מנה), הציעו מנות קטנות והרשו לו לבקש מנות נוספות. יש לעודד אכילה עצמאית ולתת לו משוב שלילי להתנהגות אכילה לא רצויה: משחק עם אוכל במקום לאכול, יושב חסר סבלנות ליד השולחן, יש לו התקפי זעם. רצוי להזהיר פעם אחת, אם ההתנהגות הבלתי רצויה חוזרת יש לנקוט בפעולה מונעת.
בררן אוכל
הבעיה: ילד שלא אוכל מזון מספיק מגוון. זה יכול להתבטא בכמה דרכים: ילד שאוכל מעט מאד, מספר מצומצם של מזונות, אינו מוכן לטעון מזון חדש, לא נוגע בפירות וירקות, בעל העדפות מזון מאוד ברורות וחזקות (רק לחם עם שוקולד, לא מוכן בשר או עוף וכדו'), מעדיף שתייה על מזון.
ההמלצה: נסו לאכול ארוחת ערב עם כל המשפחה סביב השולחן. כשהילד יראה את בני משפחתו נהנים מהאוכל הוא יתעודד לאכול גם כן. במידה והילד מעוניין בחטיף, חשוב לשמור על הפרש של 3-4 שעות בין החטיף לארוחה שאחריו. אל תאפשרו נשנוש או שתיית משקאות ממותקים בין הארוחות: אלה עלולים להפחית את התיאבון בזמן הארוחה. צמצמו ככל הניתן הפרעות והסחות דעת בזמן הארוחה כגון צעצועים. צרו אווירה רגועה בזמן הארוחה ואמצו גישה ניטרלית: אל תשבחו או תבקרו את ילדכם בזמן האוכל והיו סבלניים בכל הנוגע לאי סדר וללכלוך בזמן הארוחה. הציגו סוגים שונים של מזונות, בכל פעם סוג אחד, וחכו שבוע בין הצגה של מזון חדש לבא אחריו. לעולם אל תכפו על ילדכם לאכול. לחץ כזה עלול ליצור אווירה לחוצה ולא נעימה בזמן הארוחה לכל המשפחה.
סימנים של עודף משקל
הבעיה: כשהבגדים פתאום לוחצים, הפנים מתמלאות, לעיתים זה מלווה בתחושת כבדות, וגם הילד פחות אנרגטי ופעיל – אלו סימנים לעצור ולעשות "בדק בית", כי משהו זמני יכול להפוך לתופעה שאט אט משתרשת ושעם הזמן קשה לשנותה.
ההמלצה: בדקו את תזונת הילד – גם בבית וגם מחוצה לה. אולי נראה שבבית הוא אוכל כמויות סבירות, אבל בצהרונית למשל הוא אוכל שלוש מגשיות לארוחת צהריים. שימו לב אם יש עודף חטיפים בבית, מזונות מעובדים ופחות בריאים. נסו להחליף את הפסטה באורז, נסו לשלב ירקות מבושלים שהילד אוהב בתפריט, את החטיפים הלא בריאים החליפו בצלחת ירקות או פירות העונה, הקפידו על דגני בוקר לא ממותקים, וקנו מעדנים על בסיס פירות ולא על בסיס שוקולד. כמו כן, הגבילו שתייה ממותקת (הכי טוב מים!) ודאגו גם שהילד ישתה הרבה, זה חשוב. לפעמים ילדים מבקשים עוד מנה למרות שנראה שאכלו די והותר. הציעו להם לעשות משהו חלופי במקום: לשחק, לקרוא, להיפגש עם חבר, ואם כעבור חצי שעה יהיו עדיין רעבים הציעו להם פרי. עודדו את הילד לעסוק בפעילו גופנית, בין אם במסגרת חוג או כפעילות משפחתית. והכי חשוב, אל תקשרו אוכל לעניין של השמנה, כי אז אתם עלולים לייצר אצל הילד תסביכים. במקום זאת, עודדו אותם לתזונה נכונה מהמקום הזה שיהיה להם קל וכיף יותר לרוץ, לעסוק בפעילות גופנית, לשחק עם חברים, להיות פעילים בחוץ וכדו'.
לסיום חשוב לציין כי ישנן בעיות וקשיי אכילה שנובעים מבעיות אורגניות כמו בעיות בליעה, עיכוב בגדילה, אכילה המלווה בכאב, פליטות/הקאות כרוניות, שלשול ועיכוב בהתפתחות שכלית. במקרה הצורך פנו לבירור רפואי.
* רונית דוייב היא מנהלת מדעית אבוט, יצרנית סימילאק