בראשון בספטמבר, בעוד שלושה שבועות לערך, יחזרו ילדי ישראל אל ספסל הלימודים. חלקם יזכה להתחלה קלה בשנת הלימודים, עבור חלק אחר היא תהייה קצת יותר מאתגרת. אפי כהן זוהר, אמו של דולב שחגג השבוע יום הולדת 11, כתבה פוסט מרגש על המסע שלה ושל בנה ועל הקשיים שחוו החל מגן הילדים, דרך מסדרונות בית ספר ועד לרגע בו אובחן דולב כסובל מהפרעת קשב (המוכרת כ-ADHD Attention deficit hyperactivity disorder) ונמצא עבורו הטיפול התרופתי המתאים.
"הפוסט לא מיועד לכולם", הקדימה כהן זוהר לכתוב בדף הפייסבוק שלה, "הוא מיועד לכל הורה שהילד שלו איך נקרא לזה 'קצת שונה', 'קצת מבולבל', 'קצת מפטפט', 'קצת אגרסיבי', 'מתקשה לשלוט' , 'חסר תקנה' ובלתי נסבל".
יש להניח שיש לא מעט הורים בקהל שמבינים בדיוק על מה היא מדוברת. לראייה: נכון לכתיבת שורות אלה, הפוסט, זכה ל-658 שיתופים ודיון סוער בעמוד. נתחיל בסוף הטוב של המסע הארוך. כיום, מתארת אפי את דולב "כילד מבריק שקיבל השנה 100 ברוב המבחנים בבית הספר, ליצן הכיתה שעושה מלא צחוקים אך לא מפריע לסדר היום".
רק שבעבר מצבו הרגשי והלימודי של דולב היה רחוק מכך. עוד לפני גן החובה טענה הגננת כי דולב ילד נבון ומתוק אך "עושה רושם כי הוא מעט אימפולסיבי ואגרסיבי" ושמומלץ לבדוק את הנושא לעומקו. מאותו רגע מספרת אפי על כעס הרב שהרגישה כלפי אותה גננת וכלפי כל האנשים שלדבריה לא הצליחו להכיל את בנה.
"כעסתי על כל מי שלא ראה שהבן שלי מושלם, כעסתי על כל מי שלא הכיל את הילד הקטן והיפה, עם גומות החן הענקיות. הסתכסכתי עם כולם, שנאתי את כולם, הפסקתי לדבר עם אנשים, עם האנשים הכי קרובים לי. ככל שכעסו עליו יותר, כך חיבקתי אותו יותר, אהבתי אותו יותר והרחקתי אותו מכל דבר אפשרי, לא יכולתי לחשוב לרגע שמישהו לא אוהב אותו, שהוא מטרד, שהוא לא רצוי".
במקביל ניסתה אפי לקבל מענה להתנהגותו האימפולסיבית ולחוסר השקט של דולב. "התחלתי לקחת אותו לטיפולים אלטרנטיביים, תרפיה באומנות, תרפיה בתרפיה, שיאצו, רפלקסולוגיה, מוסיקת דגים, מנגינת ג'ונגלים, מנגינת נמרים ומה לא. כל מה שרק המליצו לי, רק על מנת 'ליישר את הילד'". "עלויות היישור" כפי שהיא קוראת להם, עלו למעלה מ-2,000 שקל בחודש, אבל אצל דולב לא חל שיפור והוא המשיך לסבול בכל רגע משעות היום. "דולב אמנם מאוד נהנה מהטיפולים האלטרנטיביים אך לכל אלה לצערי לא הייתה שום השפעה להפרעת הקשב שלו".
"דולב היה חוזר מבית הספר, עצוב ומתוסכל. הוא רב עם חברים, לא שלט על פיו, העליב ילדים, מורים וכל מי שרק עבר לו בדרך, והיה עצוב וכעוס". נקודת המפנה הגיעה בכיתה ב' כאשר דולב אובחן כסובל מ-ADHD ומבעיות תחושתיות קשות. "את צריכה להבין ...", אמר הרופא לאפי כאשר ניסה להמחיש בפניה כיצד חש בנה, "דמייני שיש לך מלא נמלים על הגוף במשך כל שעות היום ואין שום דרך להוריד אותן ממך. בנוסף דמייני שאת יושבת בסלון והבת שלך שומעת מוסיקה בחדר, הבן שלך צורח עם חברים בסלון ובעלך תולה תמונה עם מקדחה, ועכשיו מבקשים ממך ללמוד לבגרות. ככה הילד שלך מרגיש כל הזמן וכולם מצפים ממנו להיות רגוע וילד טוב. הילד שלך הוא ילד נהדר, אמר הנוירולוג, ניתן לו כדור והכל יסתדר".
הפרעת קשב היא הפרעה נוירו התפתחותית, מסבירה איריס שני, מנכ"לית קווים ומחשבות – עמותה הישראלית להפרעת קשב. הפרעת קשב נובעת מליקוי אורגני בפעולתם של המוליכים העצביים במוח, והיא באה לידי ביטוי בקשיים ביכולת להתמקד ולעבד גירויים. בין התסמינים שלה קשיי קשב וריכוז, פעלתנות יתר (היפראקטיביות) ואימפולסיביות. חשוב להבין שהפרעת הקשב איננה בעיית התנהגות עליה ניתן להתגבר כי אם ליקוי גנטי הנפוץ בכשבעה עד עשרה אחוזים מן הילדים.
עם זאת, הרעיון שבנה של אפי ייאלץ ליטול תרופות זעזע אותה. "יצאתי משם עצובה, לא יכולתי לדמיין לעצמי איך בגיל שמונה אני מתחילה לדחוף לבן שלי כדורים". אך לאחר אין ספור ניסיונות לחיפוש אלטרנטיבות, החל דולב בטיפול תרופתי בכיתה ד' כאשר אפי מנסה על עצמה כל כדור שנטל.
"הורים, זיכרו: הילד שלכם נהדר!"
"שינינו בכל פעם סוג של כדור מפני שכמעט כל תופעת לוואי אפשרית פגשה את דולב. עד שהגענו לכדור שנחשב ה-VIP של הכדורים. התוצאה הייתה מיידית", מספרת אפי, שאף פרסמה תמונות של דוגמאות כתיבה במחברתו של דולב בהשפעת וללא השפעת הטיפול התרופתי, או כפי שהיא מציגה זאת "עם כדור ובלי כדור" .
"כיום דולב הולך בכל בוקר לבית הספר רגוע ומאושר והישגיו הלימודיים מעולים", היא מעדכנת ומסיימת עם מסר לאותם הורים שילדיהם חווים את אותם קשיים וחוששים ממתן טיפול תרופתי: "רגע לפני השנה החדשה, אני מאחלת לכל הורה שיזכור שהילד שלו נהדר, גם אם אחרים חושבים אחרת, גם אם לפעמים הוא מתקשה וגם אם הוא לא כמו כולם. חשוב לא להתייאש, לאהוב אותו ולהבין שהפרעת קשב היא דבר בלתי נשלט ושהוא לא עושה בכוונה . דולב כיום מצליח לממש את הפוטנציאל שבו ומרגיש מאושר ואם צריך לתת כדור כי צריך, אז זה לא סוף העולם. סוף העולם זה לחשוב שזה סוף העולם. חשוב לי לחדד שעבור דולב שלי, רק הטיפול התרופתי נתן מענה וגאל אותו מתחושת הכעס וחוסר השליטה שעמה הסתובב שנים, זה לא אומר שכך גם אצל כל ילדי העולם. מה שכן משותף לכולם הוא הצורך לחבק את הילד ולאהוב אותו ולא לפסול על הסף שום טיפול שיכול להועיל. העיקר שילד ירגיש מאושר וימצא את הפוטנציאל שטמון בו".
מידע נוסף בנושא הפרעת קשב ניתן למצוא באתר "קווים ומחשבות " –העמותה הישראלית להפרעת קשב ובעמוד הפייסבוק של העמותה.