גמילה מחיתולים היא אחד מאבני הדרך החשובים בחייו של פעוט. שלב משמעותי בו התינוק הרך שלכם מביע לפתע עצמאות ושליטה בגוף שלו, ומצליח להיפרד מהחבר שליווה אותו מגיל אפס - החיתול. ההורים מאושרים וגאים על הדרך ובעיקר על החיסכון הכספי מדי חודש. אבל גמילת לילה היא סיפור אחר לגמרי. ישנם ילדים רבים שזמן רב אחרי גמילת היום, עדיין נאבקים עם גמילת הלילה. עד גיל 5 זה אמור להיעלם, אבל זה לא כך בקרב כולם.
עבור אלו שעדיין מאבדים שליטה ומרטיבים בלילות בגיל בוגר, הדבר יכול לגרום לבושה, לפגוע בדימוי העצמי שלהם, ולמנוע מהם פעילויות חברתיות כמו שינה עם ילדים אחרים. מהי הרטבת לילה, והאם טיפול תרופתי פותר את הבעיה?
הרטבה לילית היא מחלה
תתפלאו אבל הרטבה לילית נחשבת למחלה ואף רשומה כך בארגון הבריאות העולמי. הרטבה לילית מוגדרת כמחלה כאשר ילד מגיל 5 ומעלה מרטיב בשעת השינה ללא ידיעתו, והדבר קורה יותר מפעם בשבוע. מהמחלה הזו סובלים ילדים מגיל 5 ומעלה, כאשר שכיחות המחלה היא עד כ-17 אחוז מהילדים, וככל שהגיל עולה שכיחות המחלה יורדת באיטיות עד ל-2 אחוז בגיל 18 ומעלה.
מהם הגורמים להרטבת לילה?
הרטבת לילה נגרמת בגלל שלוש סיבות: הסיבה העיקרית (80 אחוז מהמקרים) להרטבת לילה היא כתוצאה מהפרשה מופחתת של הורמון נוגד השתנה. תפוקת השתן שלנו במהלך 24 שעות מחולקת לשניים: 80 אחוז אנחנו מפרישים במהלך היום, ובשעות הערב המאוחרות אנחנו מתחילים להפריש את ההורמון נוגד ההשתנה ((antidiuretic hormones, שתפקידו להפחית את הפרשת השתן בלילה. אצל ילדים שסובלים מהרטבת לילה, ההורמון מופרש בריכוז נמוך, או שהקולטנים שלו לא מגיבים בצורה מספקת.
סיבה נוספת היא התנהגות לא תקינה של שלפוחית השתן. כשהשלפוחית שלנו אוגרת שתן, אין התכווצות של שריר השלפוחית עד שמגיעה לנפח מסוים. אצל כ-30 אחוז מהילדים שסובלים מהרטבת לילה, יש התכווצות בלתי רצונית של השלפוחית בזמן שהיא אוגרת את השתן רק בלילה, ואילו אצל השאר יש התנהגות לא תקינה של השלפוחית גם במהלך היום, הבאה לידי ביטוי באירועים של "בריחת שתן" במהלך היום, בזמן ערות.
הסיבה האחרונה קשורה בתהליך ההתעוררות, אם רובנו מתעוררים ברגע שאנו רוצים להטיל שתן, ילדים שסובלים מהרטבת לילה פשוט לא מתעוררים.
לפעמים הרטבת לילה מופיעה בגלל אחת הסיבות ובמרבית המקרים היא שילוב של כמה מהן.
איך נדע שזה לא נובע מטראומה או סיבה פסיכולוגית?
"אם לילד מגיל 5 ומעלה לא היו 6 חודשים רצופים יבשים, מדובר בהרטבה ראשונית או הרטבת לילה", אומר פרופ' בוריס צ'רטין, מנהל מחלקת אורולוגיה ילדים מהמרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, "הרטבה משנית מתרחשת כשהילד פתאום מתחיל להרטיב בגיל מבוגר, כך יודעים שזה נובע מטראומה או סיבה פסיכולוגית, ובמקרים אלו מומלץ לפנות לפסיכולוג ילדים במטרה לברר את הגורם להרטבה משנית ולטפל בהתאם".
איך מטפלים בהרטבת לילה?
לא מקובל להתערב מבחינה רפואית בהרטבות לילה לפני גיל 5 משום שעד אז שלפוחית השתן בונה את עצמה. "אחרי גיל 5 הפרמטר שקובע את הצורך להתחיל בטיפול הוא הרצון של הילד, שצריך להיות שותף לתהליך ואם הוא לא משתף פעולה, אין טעם להתחיל בטיפול", אומר פרופ' צ'רטין ומסביר כי בשלב הראשון מקנים הרגלי השתנה נכונים: לא להתאפק וללכת בזמן לשירותים. (מתן שתן תקין נחשב לפעם בשעתיים – שלוש, גם לילדים וגם למבוגרים). ישנן גם המלצות לדיאטה נכונה: ללא שתייה מוגזת, וללא מאכלים המכילים הרבה מלח משום שהם גורמים לרגישות יתר בשלפוחית. בנוסף, לא שותים או אוכלים שעתיים לפני השינה, ומבקרים בשירותים לפני השינה.
בבדיקה הראשונה מוודאים כי מדובר בהרטבה ראשונית ולא משנית, ובודקים אם יש הרטבה גם ביום, הרגלי חיים ותזונה לא נכונים, ואם אין ממצאים אנטומיים לא תקינים כמו מומים בשלפוחית, שיכולים לגרום להשתנה. "הטיפול בעיקר תלוי בגורם העיקרי להרטבת הלילה. אם מדובר בתפוקת יתר של שתן במהלך הלילה כתוצאה מחסר של ההורמון, אנחנו מטפלים בתרופה שזהה לחלוטין לאותו הורמון. אין לתרופה זו תופעות לוואי, ומשתמשים בה מ-1978. מטרת הטיפול שניתן על בסיס יומי הוא לבנות קשר חדש בין המוח- מרכז ההשתנה ושלפוחית השתן. הטיפול ניתן למשך חצי שנה ואז מפסיקים אותו בהדרגה תוך כדי בחינת התגובה".
האם ישנם טיפולים נוספים, לא תרופתיים?
"להפרעות במתן שתן, במהלך הלילה וגם במהלך היום יש טיפול שעובד על שלפוחית השתן ומאפשר לילד לשמור על צרכיו גם במהלך היום. הטיפול מכוון להתכווצויות בלתי רצוניות של שלפוחית השתן, אך חשוב לעבור בדיקה של אורולוג כדי לוודא שזו הבעיה. אצל רוב הילדים המחלה מורכבת משילוב של כמה דברים, ולכן חלק מהילדים מקבלים טיפול משולב", אומר פרופ' צ'רטין, "טיפול נוסף הוא טיפול בזמזם או פעמון, שעוזר לילד לפתח מנגנון של יקיצה. את האלקטרודות מחברים לאזור הגוף התחתון של הילד, והוא לא מרגיש זאת בזמן השינה. ברגע שיש כמה טיפות בתחתון, המכשיר מעיר את הילד, וכך הוא אמור לפתח מנגנון יקיצה. הטיפול יעיל אך קצת מסורבל. משום שההורים אמורים לישון ליד הילד בתחילת הטיפול. הטיפול מומלץ עד גיל 7, מעל גיל זה אין הוכחה שהוא עוזר".
מהם אחוזי ההצלחה של הטיפול?
"כאשר הטיפול נעשה בצורה מבוקרת, יש 15 אחוזי חזרה של המחלה. אבל במקרה כזה, אפשר לעשות טיפול מחדש. לרוב, אם עושים גמילה הדרגתית, זה מסתדר".
הרטבת לילה יכולה לעבור ללא טיפול?
"היא יכולה להיעלם לבד, אבל גם להישאר עד גיל 18 ואנו רוצים להימנע מזה. ידוע לנו, כי זו תופעה שקורית גם בצבא. זה מאוד חשוב שילדים יקבלו טיפול נכון. אנשים נוטים לפחד ממתן תרופות, ופונים לטיפולים אלטרנטיביים בעלי יעילות נמוכה מאוד, או שהמטפלים לא מזהים תמיד את הסיבה האמיתית להרטבת לילה".
אי אפשר להתעלם מהתת מודע
דפנה גרייס, מדריכת הורים ובעלת מרכז דפנה גרייס לגמילה מחיתולים והורות לגיל הרך, רואה את תופעת ההרטבה הלילית מזווית קצת שונה. "אני פוגשת ילדים בני שנתיים ששולטים בשלפוחית השתן, וילדים בני 12 שלא. מה שעובד בלילה זה תת המודע, ויש קשר בין התפקוד שלו במהלך היום, ותחושת הערך שלו באופן כללי לבין מה שקורה בלילה".
גרייס נשענת גם על התיאוריה האדלריאנית והנחת הבסיס שגוף נפש הם אחד, ומה שקורה בגוף מושפע ממה שקורה במיינד ובתת המודע. לא תמיד הקשר ישיר אך יש המון גורמים שמשפיעים על זה. "זו יכולה להיות תקופה שהילד עובר התמודדות רגשית כלשהי, החל מגירושים או מעבר בית ספר אבל אלו יכולים להיות דברים נסתרים מעינינו, כמו הצקה בבית הספר או בגן, חבר טוב שהתרחק. עניינים שמשפיעים על ילדים ותת המודע שלהם בלילה עמוס בעיבוד ופחות פנוי להתעסק בהחזקה והתאפקות", אומרת גרייס.
"אם עוזרים לילד להתחזק מבפנים וללכת עם תחושת מסוגלות טובה ופניות רגשית סביר להניח שיפתח את היכולת בלילה לשלוט בצרכיו. בלילה הרבה דברים בתת המודע באים לידי ביטוי: מאבק כוח סמוי עם ההורה, הלחץ שמופעל עליו לחץ במהלך היום להצליח ולרצות. יכול להיות ילד מרצה וממושמע שבלילה ירטיב, אז הוא יכול למרוד בשקט, כאילו לא בשליטתו. בתפקידי כמדריכת הורים, אני מדריכה אותם איך לאפשר לו את התנאים המיטיבים כדי שיצליח במשימה. זה לא סותר את ההורמונים שניתנים לילד, אבל גם אי אפשר להתעלם מהמקום הרגשי שמאוד משפיע עליהם".