כשרואים זוג הורים עם עיניים חצי סגורות מתהלכים סהרוריים ברחובות, אפשר להניח שיש להם תינוק מתחת לגיל שנה שרודה בהם בלילות, אבל מה שהורים מנוסים יותר מסתירים, או אולי מתביישים לספר, זה שבעיות השינה לא נגמרות עם תום תקופת התינוקות. הו, לא. ישנו עולם שלם של בעיות שינה מיוחדות לפעוטות וילדים, וגם אליהן צריך לדעת כיצד להתייחס. במחקר שנערך באוניברסיטת אוקספורד הבריטית נמצא שכרבע מילדי בית הספר סובלים מסיוטים והפרעות שינה במשך הלילה. מדובר בעניין שמפריע גם להורים וגם לילדיהם. ילדים שלא ישנו את כמות שעות השינה המומלצת לגילם יסבלו מחוסר ריכוז, אגרסיביות וחולשה, יתפתחו לאט יותר, כי הורמון הגדילה מופרש בעת השינה, יתקשו בלמידה ועלולים לפתח תסמינים של הפרעות קשב וריכוז, והיפראקטיביות.
שגרת שינה: לא לתינוקות בלבד
"עד גיל שלוש בערך, רוב בעיות השינה שהורים מדווחים עליהן הן בעיות התנהגותיות, לרוב סביב הרגלים לא נכונים וחרדה בלילה", אומרת נגה גבורי, יועצת שינה מוסמכת ומדריכה להתפתחות תינוקות. "כשהילדים גדלים, הרבה מהפרעות השינה הן פיזיולוגיות. ישנם עניינים כמו הפסקות נשימה או אסתמה שצריך לפנות איתם לטיפול תרופתי, אבל חשוב לזכור שגם בגיל ארבע או חמש, ילד שלמשל לא בילה מספיק עם הוריו ביום ירצה בחברתם בלילה. גם בגילאים האלה חשוב להקנות הרגלי שינה טובים, עמידה בגבולות על ידי מתן חיזוקים חיוביים. חשוב, כמובן, לעשות הכל בהדרגה ובעדינות, וללכת לטפל בדברים הפיזיולוגיים, ולא להזניח אותם".
הנה מספר גורמים שעלולים להיות הסיבה לכך שהילד לא ישן כמו שצריך:
1. נחירה והפסקות נשימה
כ-20 אחוזים מהילדים נוחרים, ולעד 5 אחוזים מכלל הילדים יש הפסקות נשימה בשינה. מדובר בשתי בעיות המזוהות לרוב עם מבוגרים, ולרוב כאלה מהזן הגברי או עם כאלו שסובלים מעודף משקל, אך מסתבר שגם יצורים קטנים ומתוקים יכולים לנחור כמו נהג משאית, ואפילו להעיר את עצמם בתהליך. הפסקות הנשימה והנחירות יכולות לגרום לכך שהילדים לא יצליחו להביא את עצמם למצב של שינה עמוקה, מה שמוביל פעמים רבות לבעיות התנהגות ולבעיות בלימודים. הסיבות להפסקות הנשימה, המכונות גם אפניאה - מצב שיכול להיות מסוכן לילד, הן לרוב דלקות סינוס כרוניות, נחיריים רחבים מדי, הגדלה של השקדים ושקד שלישי (פוליפ).
איך מזהים? נחירות מזהים בלי בעיה, וילדים הסובלים מהפסקות נשימה, גם הם נוהגים לנחור, או לנשום נשימה שורקנית. גם עליות וירידות נמרצות של חזה הילד בשנתו, כשהוא מנסה לשאוף עוד אויר, יכולים להעיד על כך, כמו גם שינה בפה פתוח. הדרך הוודאית היחידה לזהות אפניאה, היא ביקור אצל רופא, ומעבדת שינה.
מה עושים? רצוי לקחת ילד שנוחר או מתקשה בנשימה לאבחון אצל רופא, שעשוי לשלוח אותו למעבדת שינה או לצילום.
2. חרדות
למרות שהם עוד לא מוטרדים לגבי איך יסגרו את החודש, או לגבי מלחמה שמאיימת להתחיל, גם לילדים יש חרדות ועניינים שמטרידים את עולמם. עם כל החרדות האלה הם הולכים לישון, שם, ללא הסחות דעת, הם נאלצים להתמודד איתן אחד על אחד.
איך מזהים? ילד שמסרב לעצום עיניים ולהירדם, למרות שהוא עייף מאוד, עשוי לסבול מפחדים הקשורים בשינה. גם ילד שפתאום מפתח כאב בטן חזק בסמוך לשעת השינה, או ילד שמסרב לישון לבדו, בא לבקר במיטת הוריו, או שמתחנן שהוריו יישארו איתו בחדרו.
מה עושים? חשוב לדבר עם הילד על פחדיו, ואם הוא מתקשה לדבר עליהם ישירות, הציעו שיצייר אותם או יכתוב עליהם סיפור. אם הבעיה לא נפתרת, והילד ממשיך להיות חרד מהלילה, מומלץ ללכת לייעוץ.
3. פעילות גופנית מועטה
ילדים שמפעילים את גופם בשעות היום ישנים טוב יותר בלילה. במחקר ניו זילנדי שנערך בנושא נמצא קשר ישיר בין שעות חוסר הפעילות לזמן ההירדמות, כשעל כל שעת חוסר פעילות, בה צפה הילד בטלוויזיה, או שיחק במחשב, לקח לו שלוש דקות יותר להירדם בלילה. ההתעמלות מייצרת כימיקלים במח המעודדים את השינה וההירגעות. כמו כן, ריצוד המסך יכול ליצור הפרעות במחזורי השינה והעירות הטבעיים במח הילד.
איך מזהים? אם הילד שלכם מבלה מחצית מהיום בישיבה במסגרת הלימודים ואת המחצית השנייה ברביצה בבית, זה המצב.
מה עושים? הוסיפו עוד פעילויות לסדר היום והגבילו את זמן הצפייה הפאסיבית. מה שכן, חשוב שהפעילות תיפסק עד שעתיים לפני זמן השינה, על מנת שהגוף יוכל להירגע. רופאים ממליצים גם לחדול מפעילות אלקטרונית כחצי שעה לפני השינה.
4. אלרגיות, אסתמה וריפלוקס
כאב בטן, אלרגיות, אסתמה, צרבת, ועוד כאבים שונים נוטים להחריף במהלך הלילה. ילדים אסתמטיים או אלרגיים שבשעות היום נראים בסדר גמור, מתעוררים בלילה שוב ושוב כי דרכי הנשימה שלהם מוצרות, וילדים הסובלים מריפלוקס מרגישים זו בחומרה בלילה כי השכיבה מעוררת את מיצי הקיבה לעלות בושט.
איך מזהים? עייפות יתר של ילד שישן מספיק שעות עשויה לאותת שמשהו לא בסדר. סימנים אלרגיים שאינם קשורים במחלה, כמו עיניים נוצצות ונפוחות או אף נוזל, שיעולים, נשימה שורקנית בבוקר, אחרי שהילד קם, יכולים להתריע על בעיה.
מה עושים? אם יש חשש לאסתמה, צריך לראות מיד רופא, כי ללא טיפול המחלה יכולה לסכן חיים. לגבי התופעות האחרות ישנן תרופות שונות שיכולות להקל על הילד ולשפר את שנתו.
5. הליכה מתוך שינה
למרות שמדובר בתופעה שרובנו נתקלנו בה רק בסרטים, הסטטיסטיקה אומרת שבין 20 ל-40 אחוזים מילדי גיל בית ספר הולכים מתוך שינה. הסיבה לתופעה המשונה: מעבר בלתי מושלם בין שלבי השינה השונים שגורם למח לישון בעוד הגוף ערני ומסוגל לנוע.
איך מזהים? הליכה מתוך שינה היא דבר שקל לשים עליו את האצבע. היא מתרחשת לרוב בשעות הלילה הראשונות, ולרוב, עוברת בתורשה.
מה עושים? מדובר בתופעה שהיא, לרוב, חולפת. בינתיים, מינעו תאונות בכך שתפנו לילד את הדרך מצעצועים, כסו רדיאטורים, סגרו חלונות, נעלו דלתות ואל תשנו מיקומם של חפצים מבלי ידיעת הילד. אם תפסתם את הילד הולך מתוך שינה, עזרו לו, בעדינות ללכת בחזרה לכיוון מיטתו. אל תעירו אותו בכח. אם המקרה חוזר פעמים רבות, לכו עם הילד לייעוץ רפואי.
6. תסמונת הרגל העצבנית
חלק מהילדים, בדיוק כשהגיע הזמן להירדם, והם שוכבים כבר במיטה, מתחילים לחוש בעקצוצים מציקים ברגליים, מה שגורם להם לקום ולזוז בעצבנות. למצב קראים תסמונת הרגל העצבנית, והוא יכול להתרחש גם מתוך שינה. למחלה יש נטייה לעבור בתורשה, והסובלים ממנה בועטים הרבה מתוך שינה. יש הקושרים בין התסמונת לבין מחסור בברזל, חומצה פולית או דופמין במח.
איך מזהים? הילד יתלונן על תחושה עוקצנית ולא נעימה, ינוע בחוסר נוחות ויבעט מתוך שינה.
מה עושים? בדיקות דם פשוטות יוכלו להראות אם הילד צריך לקבל תוספים של ברזל או חומצה פולית, מה שעשוי לעזור. גם מסאז' או חימום של המקום לפני השינה יכולים למנוע את הכאב.
ועוד מספר טיפים שיעזרו לכם ולילדיכם להשיג לילה טוב באמת:
- אל תתנו לילדים משקאות או מאכלים המכילים קפאין, כמו משקאות קלים, שוקולד ועוד, משעות הצהריים.
- שמרו על סדר יום אחיד של שעת השכבה ושעת קימה. הרשו שינוי בשעת ההשכבה פעם בשבוע, לא יותר.
- הגבילו שימוש של הילד בטלפון סלולרי. מחקרים מראים שאנשים שנחשפו לגלי הרדיו הסלולריים כשלוש שעות לפני השינה סבלו משינה עמוקה קצרה יותר. השינה העמוקה היא זו בה הגוף מתקן תאים פגומים.
- אל תתנו לילדים לצפות בסרטים מפחידים, ולצרוך תכנים מפחידים. אלה יכולים להוביל לחרדות וסיוטים. אם הילד נחשף לתוכן שהפחיד אותו, דאגו לפתוח ערוץ תקשורת סביב הנושא.
- שגרת שינה היא טובה לא רק לתינוקות. ארוחת ערב, מקלחת, פיג'מות, וסיפור יתנו לילד תחושה רגועה של הבנה ויתריעו לו על שינה.