אחד החוסרים המשמעותיים ביותר בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי הוא היכולת, לזהות רגשות ומצבים מנטליים אצל האחר, וגם להביע רגשות עצמיים. "כחלק מהעבודה עם ילדים אוטיסטים בגיל הרך, אנחנו מנסים ללמד אותם לזהות רגשות, להביע רגשות. מה שאצל ילדים אחרים לעתים יותר אינטואיטיבי, מחייב ללמד ילדים על הרצף בצורה יותר דידקטית", אומרת דגנית איתן, מנהלת מקצועית במעונות היום השיקומיים של אלו"ט. היא מציינת כמה דרכים שימושיות שיכולות לסייע לילד עם אוטיזם ללמוד ולתרגל את נושא הבעת רגשות וזיהויים.
סיפורים חברתיים
סיפור חברתי הוא סיפור שכותבים אישית עבור הילד כשהוא עצמו גיבור העלילה. הסיפור כתוב בגוף ראשון, ובתוכו תמונות של הילד, חבריו ומשפחתו. חשוב שהסיפור ייכתב על סיטואציה אמיתית שהתרחשה לילד כך שתשקף לו את מה שקרה, איזה רגש היה מעורב בה וכיצד היא השפיעה עליו ועל סביבתו. בסוף הסיפור, ספרו מה היה ניתן לעשות כדי להביע את הרגש בצורה טובה יותר.
הסיטואציות רבות ומגוונות: מילד שמרביץ כי קשה לו עם מה שדרשו ממנו והוא לא יודע איך לבקש עזרה, עבור לילד שהפסיד במשחק ולא קיבל מה שרצה ועד הרצון להזמין חבר למשחק מבלי לדעת בדיוק איך.
שימוש בתמונות
לצד הסיפור, יש משמעות אדירה לתמונות שמשולבות בו והן מביעות רגשות. כאשר מראים לילדים על הרצף האוטיסטי תמונות של אנשים, לעתים הם מסתכלים רק על הפה, או רק על העיניים, כחלק מהלקות הם מתמקדים בפרט אחד ולא בתמונה הגדולה ואז גם מפספסים את הבעת הרגש של השני. כשאתה מזהה את הבעת הפנים של האחר, קל לך יותר להרגיש אמפתיה, וגם לזהות אצל עצמך.
שימוש במראה
יש כאלה שקל להם יותר ללמוד מתמונות, ויש כאלה שקל להם לעשות את הפרצוף בעצמם. אפשר להציב מראה מול הילד, להראות לו כיצד נראה פרצוף כועס ולבקש ממנו לחקות את שלל המבטים והרגשות. חשוב גם לשקף לילד את רגשותיו: בגיל הרך, חשוב לשקף לילד שיידע שאנחנו יודעים איך הוא מרגיש, לדוגמה: אפשר לומר לו: "אני יודעת שאתה כועס, נרגש, נסער, מתוח, שמח".
שימוש באימוג'ים
עבור ילדים גדולים יותר, ובוגרים אוטיסטים, נמצא כי דווקא הטכנולוגיה פותחת אפיק תקשורת חדש. עמית וולפמן, אמו של סער בן ה-22, מספרת עד כמה הסמיילים והאימוג'ים בתוכנת הווטסאפ פתחו בפני בנה עולם חדש של רגש שקודם לא ידע כל כך איך לבטא. "עם רוב הילדים, ההורים מנסים לקצץ את הזמן שהם עסוקים בטלפונים החכמים, אצל חבר'ה כמו סער, הטלפון החכם פתח בפניו עולם שלם של אפשרויות. דרך הטלפון הוא מגיב לתכנים של החברים בפייסבוק, הוא מעדכן את היומן של גוגל וכך יודע מה מתוכנן לו בכל יום, הוא מצלם בטלפון ושומר על הענן של גוגל אבל האפליקציה שתרמה לשינוי הגדול ביותר מבחינתו היא הווטסאפ. פתאום הוא מנהל שיחות עם בני המשפחה ועם החברים (בנות הדודה שלו לא האמינו בהתחלה שהוא זה שכותב להן כי הן אף פעם לא ראו אותו מעורב כל כך בהווי המשפחתי), הוא מגיב בקבוצות, שולח תמונות ולאחרונה החל להשתמש באימוג'יס להביע רגשות, שזו התקדמות אדירה מבחינתו כי עד היום הוא לא ממש הבין את מימיקת הפנים של הבעת רגשות שונים ולא ידע איך להביע רגשות של עצמו - ואילו עכשיו הסמלים של החייכנים השונים מסייעים לו להבין את הרגש המובע בהודעה (בתנאי שמצרפים להודעה את הסמיילי המתאים) והוא עצמו החל להוסיף להודעות סוגים שונים של סמלים על מנת להדגיש את הרגש שלו בהודעות שהוא שולח - פתאום נפתח בפניו עולם שלם שעד היום לא היה מובן לו בכלל".
אפליקציות
אם כבר מדברים על טכנולוגיה, יש כיום מגוון אפליקציות, מכשירים כמו אייפד, ואפילו רובוטים שמסתבר שמאוד עוזרים לילדים עם אוטיזם להביע רגשות. מוזר שדווקא אצלנו האנשים ה"רגילים" זה יוצר ריחוק כלשהו בגלל אובדן הצורך בשיח וקשר פיסי בלתי אמצעי, ודווקא אצל האוטיסטים, הטכנולוגיה עוזרת להיפתח, לתקשר בצורה רגשית יותר.
אחת מהן, תוצרת כחול לבן, היא Ola Mundo (שלום עולם), שפיתח אופיר הראל, אבא לילד עם אוטיזם. מדובר באפליקציה שמאפשרת לילדים שאינם יודעים לדבר, לתקשר עם הקרובים להם גם מרחוק בעזרת סמלים, להביע רצונות וגם תחושות. לעומת אפליקציות אחרות שמתאימות לתקשורת עם מי שנמצא לייד הילד, האפליקציה הזו עובדת כמו סוג של ווטסאפ, מרחוק ובמקום טלפון, רק שבמקום מילים יש סמלים במגוון רחב של נושאים כמו מזון, תחושות ושאלות נפוצות.דרך דמות ידידותית שהילדים נקשרים אליה .
ציור
הצבעים והקווים הם כלים אמנותיים אך גם תקשורתיים, במיוחד עבור אוטיסטים. חלק גדול מהילדים והאנשים האוטיסטים מגלים תפיסה ויזואלית טובה מאוד. חלקם אפילו מוכשרים במיוחד באמנות, אבל אצל כולם האמנות היא אמצעי לקשר עם העולם, דרך להבעה עצמית.
קיימת הנחה, שאוטיסטים מאוד מוכשרים בציור ובאמנות. העובדה היא, שישנם כאלה שנולדו עם מתת האלוה הזו, עם כשרון טבעי, אך חלקם, גם אלה שמציירים כיום מאוד יפה, הגיעו לציור דרך עבודה קשה ולא בדרך טבע. אצל חלקם, ההתחלה הייתה בסיסית מאוד, עד כדי למידה של דרך החזקת המכחול או העיפרון, ובהרבה עבודה סיזיפית שהשקיעו בהם באלו"ט, הם כיום ציירים אוטיסטים מאוד טובים, גם אם לא נולדו עם כשרון. סגנונות הציור אצל אוטיסטים הם שונים, כפי שכל בני האדם, גם אלה עם אוטיזם, שונים זה מזה. לכל אחד יש הסגנון האישי שלו, שמביע את העולם המיוחד שלו.
* לרגל יום ההתרמה לאלו"ט שחל ב-20 בינואר, מקיימות אלו"ט והעמותה לילדים בסיכון מיזם מיוחד יחד עם קניוני עופר בשלושה קניונים ברחבי הארץ, צפון מרכז ודרום. המיזם מבוסס על הצבת קיר צביעה ענק (5מ'X 2מ') ועליו מודפסים 3 ציורים מרהיבים שציירו אמנים אוטיסטים, כאשר הציורים "רוקנו" מצבע, ברוח טרנד חוברות הצביעה הפופולאריות, כדי לאפשר למבקרים בקניון ליהנות מצביעת התמונות בשלל צבעים עד שתתקבל תמונה מושלמת וססגונית. הרעיון הוא שישנם אנשים בכל מיני צבעים, ולכל אחד הצבע המיוחד והיפה שלו. המשתתפים בצביעה יכולים להכיר דרך הציור את נקודת מבטם המיוחדת של האוטיסטים, שלוקים ביכולת לתקשר, וחושפים דרך הציור את מה שאינם מביעים במילים.