מדי שנה מתגלות בישראל כ- 180 נשים החולות בסרטן צוואר הרחם, ברובן כתוצאה מנגיף הפפילומה. הנגיף עובר באמצעות מגע של עור בעור או עור ברירית, והדרך הנפוצה להידבקות היא באמצעות מגע מיני. בקרב רוב הנשים, מערכת החיסון תצליח להיפטר מהווירוס והוא יעלם מעצמו. במקרים פחות מוצלחים, הוא עלול לגרום להתפתחות יבלות על איבר המין, שינויים לא תקינים בצוואר הרחם, ולסרטן צוואר הרחם.
כיום, קופות החולים מעודדות אימהות לחסן את בנותיהן בפני ה-HPV (וירוס הפפילומה האנושי). חיסון הגרדסיל - (GARDASIL) שנכנס לאחרונה לשימוש בישראל, יעיל נגד ארבעה זנים של הווירוס. "זהו וירוס מאד שכיח", מסביר ד"ר אילן אטלס, מנהל השרות הגינקולוגי-אונקולוגי בבתי החולים צפת, פוריה ולניאדו, ומנהל מרפאת צוואר הרחם בבית החולים פוריה. "הבעיה היא שאצל חלק מהנשים הוא לא נעלם עם הזמן, אלא ממשיך לקנן בגוף, לתת הוראה לחלוקת תאים פתולוגית, ומערכת החיסון לא מצליחה להיפטר ממנו".
קיימים מעל מאה זנים של וירוס הפפילומה, בהם זנים אלימים יותר ואלימים פחות. לדברי ד"ר אטלס, זנים מסוימים עלולים לגרום להיווצרות יבלות בתוך הנרתיק או בצוואר הרחם, שילוו בסימפטומים כמו צריבה, גירוד, כאב ואי נוחות רבה. לעתים לא ניתן להבחין ביבלות בעין רגילה, אלא רק באמצעות בדיקת קולופוסקופיה (בדיקה שמאפשרת הסתכלות אל תוך צוואר הרחם בהגדלה). היבלות יכולות לחלוף ללא כל טיפול. אם נדרש טיפול הוא יכלול טיפולי צריבה באמצעות חשמל או לייזר.
קולופוסקופיה מצילה חיים
הזנים האלימים יותר של הווירוס (שגורמים ל- 70 אחוזים ממקרי סרטן צוואר הרחם) עשויים להוביל לגדילה לא תקינה של תאים ברקמת צוואר הרחם, מצב טרום סרטני, המכונה דיספלזיה או CIN (cervical intra-epithelial neoplasia). כשתאים אלה הופכים פולשניים, חודרים עמוק יותר לרקמה ומתחילים לשוטט, מתפתח סרטן צוואר הרחם. רוב הנשים בעלות CIN אינן מפתחות סרטן. "התהליכים הטרום סרטניים מתרחשים בדרך כלל בעשור השלישי-רביעי לחיים, בעוד שהתהליכים הסרטניים מתרחשים בעשור הרביעי-חמישי", אומר ד"ר אטלס. "כך שתהליך ההתפתחות של סרטן צוואר הרחם מרגע ההידבקות בווירוס ועד התפתחות התאים הסרטניים יכול לקחת עשרות שנים".
ההתפתחות של תאים טרום-סרטניים בצוואר הרחם אינה מלווה בתסמינים כלשהם, ולכן חשוב לבצע בדיקת פאפ, כחלק משגרת הבדיקה הגניקולוגית. בדיקת משטח צוואר הרחם (Smear Pap) מאפשרת לאבחן הימצאות תאים לא תקינים ברקמות צוואר הרחם עוד לפני שהספיקו להפוך לתאים סרטניים. האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לבצע את הבדיקה בכל שלוש שנים, לנשים מעל גיל 20, אבל יש רופאים המחמירים וממליצים לבצעה בכל שנה. "בדיקת הפאפ לא מאד אמינה, אבל אם מבצעים אותה בכל שנה, תופסים את רוב המקרים בהם נמצאו תאים לא תקינים", אומר ד"ר אטלס.
במקרה של תוצאות לא תקינות בבדיקת הפאפ, המשך טיפול עשוי לכלול ביקורת בלבד, בדיקת קולופוסקופיה לבחינה מדויקת יותר של התאים הלא תקינים ולקיחת ביופסיה. בהמשך, טיפול להסרת הנגע באמצעות הקפאה, צריבה בלייזר או קוניזציה – הסרה של קטע רקמה מצוואר הרחם באמצעות סכין ניתוח או לייזר.
החיסון החדש למניעת סרטן צוואר הרחם, מיועד נכון להיום לנערות ונשים בגילאי תשע עד 26, כשהמטרה היא לתת את החיסון עוד לפני שלב החשיפה המינית. הוא מורכב משלוש מנות שניתנות במשך חצי שנה, וכמעט שלא מלווה בתופעות לוואי. לדברי ד"ר אטלס, כיוון שהחיסון חדש יחסית, אין עדיין הוכחה מעשית לכך שהוא מוריד את שכיחות ההידבקות בסרטן צוואר הרחם, אבל ישנן הוכחות לירידה משמעותית בעשור האחרון בהתפתחות נגעים טרום סרטניים. "כשעומדת בפני מטופלת חדשה, אני מיידע אותה שהמחקרים בנושא עדיין לא הושלמו, אבל שיש הגיון רפואי שמניח שהחיסון יוביל בעתיד גם להכחדה של הסרטן עצמו". הוא אומר.
נכון להיום חיסון הגרדסיל אינו בסל התרופות. על ההורים שמעוניינים לחסן את בנותיהם לרכוש את החיסון באופן פרטי בבתי המרקחת. "המחיר גבוה כי החברות רוצות להחזיר לעצמן את עלות המחקר וייצור החיסון", אומר ד"ר אטלס. "ברגע שייכנסו לשוק חברות נוספות ותהיה תחרות, המחיר יהיה חייב לרדת". ד"ר אטלס מדגיש שהחיסון לא מונע מחלות מין אחרות, ואינו יעיל נגד כל הזנים של הווירוס. לכן הוא לא יכול להחליף בינתיים את בדיקת הפאפ או את השימוש בקונדום. באשר לנשים שכבר נדבקו בווירוס, עדיין לא ידוע אם החיסון יכול להועיל או לא. "ההיגיון אומר שכדאי לחסן נשים אלו כי כבר הוכח שהן לא נלחמות טוב בווירוסים האלה, והחיסון יכול להגן מפני ווירוסים אחרים", אומר ד"ר אטלס, "אבל לא נערכו מחקרים בנושא".
קופות החולים השונות, בהם קופת חולים כללית, לאומית ומכבי, מאפשרות ללקוחות הביטוח המשלים לרכוש את החיסון בבתי המרקחת בהנחה, במחירים של כ- 550 שקלים לחיסון.