מהי אנמיה?
אנמיה משמעה חוסר במרכיב הדם הקרוי המוגלובין. ההמוגלובין הוא חלבון המשמש כנשא חמצן לתאי הגוף. ירידה בהמוגלובין גורמת לירידה באספקת החמצן לרקמות הגוף ולפגיעה בתפקוד מערכות הגוף השונות, ובהן הלב והמח.
מה גורם לאנמיה?
הסיבה השכיחה ביותר להתפתחות אנמיה אצל ילדים היא הפרעה בייצור של המוגלובין ותאי דם אדומים, הנובעת מחוסר בברזל. במהלך השנה הראשונה לחייו משלש התינוק את משקל גופו ואת נפח הדם בו, דבר שמחייב ייצור מאסיבי של המוגלבין.
אנמיה כתוצאה מחוסר בברזל בגיל הילדות יכולה לנבוע מתזונה דלת ברזל, וכן מגורמים אחרים, ביניהם בעיית ספיגה במערכת העיכול, אי סבילות ללקטוז ומחלת הצליאק. סיבות אחרות לאנמיה יכולות להיות הרס מוגבר של תאי דם אדומים בשל מחלות גנטיות או איבוד דם כרוני כתוצאה ממחלה במעי.
הברזל וספיגתו בגוף
הצורך בברזל משמעותי יותר בתקופות גדילה של פגים, תינוקות, ובכל תהליך גדילה מואץ, כמו גיל ההתבגרות. הברזל מגיע לגוף מהמזון, אולם רק 10 אחוזים מהברזל הנצרך במזון אכן נספג בגוף, לכן נדרשת צריכה גבוהה מאוד של ברזל.
בחלב אם יש כמות ברזל לא גבוהה אך ספיגתו טובה, ולכן רובו מנוצל. ספיגת ברזל מחלב פרה (ומתרכובות מזון לתינוקות המיוצרות ממנו) מועטת, לכן יש צורך בהעשרת תחליפי החלב בברזל. מגיל ארבעה חודשים כל התינוקות נדרשים לקבל תוספת ברזל כדי למנוע התפתחות חוסרים במאגרי ברזל, עוד לפני התפתחות אנמיה. מתן הברזל מופסק בגיל שנה, לאחר ספירת דם.
מהם הסימנים?
הסימנים הקליניים לחוסר בברזל הם מעטים מאוד. קשה לקבוע מיידית כי מדובר באנמיה ועל ההורה לתאר בפני הרופא את הסימנים המחשידים. כאשר ערכי ההמוגלובין יורדים מאוד, מתפתחים חולשה, דופק מהיר וקושי בתפקוד. לעיתים במצבים אלה אף נדרש מתן עירוי דם.
הסימנים של ילד עם חוסר בברזל תלויים בחומרת מצבו ובקצב התפתחותו. לרוב יהיה שילוב של אחד או יותר מהסימנים הבאים:
- חיוורון של העור, השפתיים, רירית הפה ואחורי העפעפיים.
- עייפות, חולשה, ישנוניות.
- עצבנות, קושי בריכוז.
- חוסר תיאבון, העדפה לאכילת גיר, סיד, עפרונות.
- סחרחורות וכאבי ראש.
- צהבת בעור ובלחמיות העין.
- הפרעה בגדילה ובהתפתחות הגופנית והשכלית.
- דופק מהיר וקוצר נשימה לאחר מאמץ קל יחסית.
איך מאבחנים אנמיה?
סימנים מקדימים: יש לגשת לבדיקה אם הילד חיוור, עצבני יתר על המידה, עייף באופן קבוע, סובל מכאבי ראש ויש חשש להתפתחות לא תקינה.
ספירת דם (המוגלובין): בדיקת אנמיה מתבצעת על ידי ספירת דם פשוטה. קיימים ערכים שונים לרמות המוגלובין לפי גיל.
בדיקות דם (ערכי ברזל ופריטין): אם מתגלה אנמיה, יש לאפיין אותה על ידי מדדים נוספים בבדיקות הדם, וכן באמצעות מדידת ערכי הברזל וערכי פריטין - חלבון המהווה מדד למאגרי הברזל בגוף.
טיפול מונע
הטיפול באנמיה שנובעת מחוסר בברזל מבוסס על המלצות שגובשו על ידי ועדת מומחים במשרד הבריאות. הטיפול המונע נסמך על תזונה נכונה:
הנקה: הנקה בלעדית לפחות עד גיל ארבעה חודשים. הברזל בחלב האם נספג בגוף ביעילות הגבוהה פי שניים עד שלושה בהשוואה לברזל המצוי בתחליפי מזון לתינוקות המבוססים על חלב פרה.
מזון מועשר: לתינוקות שאינם ניזונים מחלב אם, יש לתת תחליפים המועשרים בברזל.
תוסף: יש להקפיד על מתן תוסף ברזל לכל תינוק מגיל ארבעה חודשים עד שנה.
שתייה: הגבלת שתייה של תה מכל סוג בתינוקות כדי למנוע הפרעה בספיגת הברזל.
תזונה: מעבר לגיל שנה חשוב להמשיך ולהזין את הפעוט והילד במזונות עשירים בברזל.
בדיקה: יש לבצע בדיקה של רמת ההמוגלובין בדם לכל התינוקות בגיל שנה.
טיפול: מעבר לטיפול המניעתי, במקרים שבהם מתפתחת אנמיה בילדים, הטיפול ניתן בהתאם להמלצת רופא הילדים.
חשוב להקפיד מגיל הילדות על אכילת מזונות עשירים בברזל. חשוב לדעת כי רק 10 אחוזים מהברזל הנצרך ממזון נספג בגוף, אך עם זאת, צריכת ויטמין C לצד המזון העשיר בברזל משפרת את ספיגתו במערכת העיכול.
חלב, לעומת זאת, מעכב את ספיגת הברזל. לכן במתן תוסף ברזל, אין לצרוך יחד חלב ומוצריו אלא מזונות העשירים בוויטמין C. כדי להימנע ממצבי אנמיה בילדים, ודאו שהם אוכלים את כמות הברזל הנדרשת לפי גילם.
אלו מזונות מכילים ברזל?
הירוקים: עלים ירוקים, פטרוזיליה, כוסברה, עירית, תרד.
פיצוחים: פיסטוק, צנובר, קשיו, גרעיני אבטיח, אגוזי מלך, שקדים, בוטנים, גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה (מגיל חמש ומעלה) וטחינה.
דגנים מלאים: פסטה ולחם מקמח מלא, בורגול, קינואה, גריסי פנינה, כוסמת, סובין, חיטה, קוואקר.
קטניות: אפונה יבשה, חומוס, שומשום (טחינה גולמית) חילבה, סויה, עדשים, פול, שעועית לבנה.
ירקות: אפונה ירוקה, ארטישוק ירושלמי, כרישה, ברוקולי.
פירות: אפרסמון, משמש מיובש, צימוקים, שזיף מיובש, דבלים, תותים, רימון.
בשר: בקר, כבש, עגל, הודו, עוף, ובעיקר כבד.
מה הקשר בין חוסר בברזל להפרעות התנהגות וקשיי למידה?
בשנים האחרונות נעשו מחקרים שונים לבדיקת הקשר בין חוסר בברזל לקשיי למידה ולהפרעות התנהגות. נמצא כי בעת חוסר בברזל, אזור במוח בשם היפוקמפוס נעשה רגיש יותר לפגיעה של וירוסים. באזור זה נמצאות תכונות של ראייה מרחבית, יכולת ריכוז וזיכרון. אם האזור ניזוק בשנה הראשונה ואפילו בשנתיים הראשונות לחיים, הנזק בלתי הפיך.
במחקרים שבדקו ילדים בני חמש, שבע ו-12 שהיו אנמיים בינקותם, נראו תוצאות נמוכות יחסית במבחנים שבדקו למידה מרחבית ויכולת ריכוז. מחקר שבדק נערות בגיל ההתבגרות שסבלו מחוסר בברזל ללא ירידה ברמות ההמוגלובין, הראה כי הנערות הצליחו לשפר באופן משמעותי את הישגיהן בלימודים ובתפקוד אחרי נטילת תוספי ברזל.
ייעוץ מקצועי
ד"ר עדי קליין-קרמר - מנהלת מחלקת ילדים המרכז הרפואי הלל יפה חדרה
רפאל רוזנסקי (Dip.Ac, M.Sc.) - מומחה לרפואה סינית ומנהל מרפאת רפאל לרפואה משלימה בתל אביב ובראשון לציון.
הכתבה התפרסמה במגזין הורים וילדים, מרץ 2011
לקבלת גליון של הורים וילדים במתנה לחץ כאן